"נלחמים בחיות אדם, יש לנו תחושת גאווה וסיפוק": קצין שריון, מהראשונים שהגיעו לזירה, מספר על ההתרחשויות

בימים שלאחר מתקפת הטרור הרצחנית בשבת, מגיעות שלל עדויות, הן של אלו שהיו שם והן של הלוחמים שהוקפצו והגיעו לנסות לסייע ולהציל את מי שרק אפשר, עוד בשיאו של חוסר הוודעות שהיה בשעות הראשונות לאירוע.

סרן חן, מ"פ בגדוד 53 וכל שאר לוחמי הגדוד של חיל השריון, היו כוח התגבור הראשוני שהגיע לרצועת עזה בצהרי יום שבת. בלחימה הכבדה הזו שהתחוללה חיסל צוות הטנק של חן 12 מחבלים כאשר גם שאר הפלוגה שלו נלחמת בעוצמה והורגת מחבלים רבים תוך טיהור גזרת הלחימה שלה.

אמש (חמישי) שוחחנו עם חן ושאלנו אותו על הלחימה, על הפעילות שלו ביישובים סופה, חולים וניר יצחק שהיו בגזרת הלחימה שלו. "בשבת העבירו אותנו בצהריים המוקדמים מיו"ש אל הבסיס העורפי שלנו באזור עזה, משמה נסענו על זחלים לכיוון הרצועה כדי לסייע מיידית לכוחות שבמקום" הוא מספר.

התנועה לעבר הלחימה כבר גרמה לפלוגה להבין מה קורה וכפי שמספר חן, "כבר בדרך ראינו טנדרים של מחבלים, גופות מחבלים וכך מבינים ישר שיש לחימה. בהמשך הגענו לגזרה שלנו שהיא אזור הגדר הדרומית וראינו מחבלים בורחים, מחבלים בקיבוצים והתחלנו לירות ולהרוג אותם ולהשתלט על השטח מחדש תוך כדי סיוע לכוחות שכבר היו שם".

בהמשך חן כבר ניהל קרבות של ממש ואף התגבר על מארב מחבלים. "נסענו בטנק מרכבה 4 ואז כוח מחבלים ירה עלינו טילי R.P.G, מיד ירינו בהם וחיסלנו אותם. אז קיבלנו הודעה מקצין של בה"ד 1 שהיה בקיבוץ חולית ולחם שם, שיש מחבלים בקיבוץ. הוא מסר לנו מידע מדויק איפה המחבלים וישר חיסלנו אותם".

איך התחושה שלך במהלך התנועה בקיבוץ חולית ובשאר הקיבוצים בגזרה שלך?
"תראה, יש כאן תחושה מעורבת, מבחינת רוח הפלוגה והגדוד כולו אז התחושה היא של גאווה, של עוצמה וסיפוק, אנחנו הבנו את המשימה ואנחנו מגוייסים לכל מה שצריך לעשות, אני אומר זאת גם כדי שמקבלי ההחלטות למעלה בממשלה ישמעו את זה. אנחנו ממש מוכנים לכל פקודה, לכל לחימה ואנחנו לא רוצים להפסיק אלא רק להמשיך הלאה כמה שיידרש, יש לנו ברק בעיניים והרוח שלנו חזקה מאד.

מעבר לתחושה החזקה של הגדוד מציין חן כי התנועה בקיבוצים גרמה לו להבין שצה"ל לא נלחם בבני אדם אלא בחיות אדם שהן נמוכות מהמדרגה של חיה אפילו.
"נסעתי בתוך הקיבוצים ולא האמנתי למה שאני רואה בעיניים שלי. ראינו בתים שירו עליהם טילים כדי להרוג את האזרחים שבתוכם, ריאנו המון גופות, ראינו בתים שרופים. התחושה היא קשה מאד. בהמשך גם ראינו סרטונים שצילם חמאס במקום ואתה מבין מול מי אתה נלחם, אילו אנשים שהם גרועים יותר מחיות הוא אומר".

חן גם מחמיא מאד לפלוגה שלו ולאנשי הגדוד ואומר כי "מהרגע שהגענו אנחנו לוחמים כאן ואנו נלחמים כל הזמן בכל מזג אוויר כולל בגשם שירד כאן אתמול. אנחנו נלחמים, נוסעים אחורה לנקודה של תיקון הטנקים וחוזרים להילחם הלאה, ירינו בהמון מחבלים בקיבוצים ועל הגדר וירינו גם על מטרות בעזה ואנחנו ממש מוכנים ללחימה הלאה. יש כאן חיות אדם וצריך לחסל אותם עד הסוף. גם היתה לי חוויה קשה לשמוע שחבר שלי מהמושב שגדול ממני בשנתיים והיה גם מ"פ, נפל בלחימה" הוא מספר.

הייתם כוח התגבור הראשון בעוטף, איך היתה ההרגשה?
כאמור הגענו על זחלים ופשוט חיפשנו מחבלים כדי להרוג אותם. היו כאלו שברחו, היו כאלו שהתבצרו בקיבוצים ואנחנו הסתובבנו בשטח כדי לטהר אותו מהאנשים האלו וממה שהם עוללו. בהתחלה זו באמת היתה לחימה כבדה מאד אבל אני גאה בכך שאבטחנו את הגזרה ושסייעו לכוחות של הסיירות השונות שלחמו גם כן בשטח. בהמשך הגיעו לכאן כוחות רבים מאד לסייע והמחבלים נהדפו לגמרי. עכשיו הלחימה היא ממש באש קטנה ביחס למה שהיה. אבל אני סומך על המפקדים למעלה שידעו איך להוביל אותנו הלאה לחסל את כל האויב הזה.

כשאנו שואלים את חן על המשפחה שלו הוא מספר שיש לו בת זוג ש"עכשיו נמצאת בלונדון עם אימא שלי. הן היו אמורות לחזור בשבת אבל התבטלו כל הטיסות. הן חושבות לטוס לקפריסין ומשם להגיע לארץ" הוא מספר.

בסוף דבריו מדגיש חן כי "אנחנו נעשה כל מה שצריך, כל פקודה שנקבל, יש לנו רוח לחימה, אנחנו מוכנים ואני לא חושב שהמלחמה הזו צריכה להסתיים בקרוב אלא היא צריכה להימשך הלאה".