לא עוד אשליות: מדינת ישראל לא תתקיים אם לא נרסק את מי שבא להשמידנו

מכמיר לב במיוחד היה לשמוע ניצולים מהטבח בבארי ממלמלים שקיבוץ בארי לא ימשיך להתקיים. הם טועים - בארי קום יקום מחדש, למרות התנפלות המפלצות מעזה.

הנחמה היחידה בהתבטאויות האלו נובעת מההכרה שחדרה סוף-סוף, שכל עוד מתקיימת עזה לא יהיה קיום לבארי, גם לא יהיו מסיבות ברעים. את זה דומה שקלטו סוף-סוף רבים מאלו שהיו שותפים לקונספציית ההונאה העצמית בת עשרות השנים.

רק שעכשיו צריך לתת לעצמנו דין וחשבון עד הסוף, ללא אשליות חדשות: כל עוד מתקיימות ישות ותרבות עוינות בעזה, וגם ברמאללה, מדינת ישראל לא תוכל להתקיים. ולכן צריך לרסק כל כוח שמבקש להשמיד אותנו ולבוא במקומנו.

מובן מאליו שבדרך למטרה חייבים לשים קץ לקיום חמאס ולשלטונו ברצועה. מיטוט כנופיית סינוואר לא בהכרח יחייב לשלוט בעזה ביום-יום, אבל גם אם כן - הכל עדיף על המשך המצב הקיים מאז 1994.

דומה שההכרה הזו מחלחלת לתודעתם של הרבה מאוד ישראלים, מי שהיו נתונים לשטיפת מוח מתמשכת מצד פעילי שלום לכאורה, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופרשנים. שנים של אשליות פיוס הובילו את מדינת ישראל למצוקה קיומית שמקבילה רק למצוקה של מלחמת השחרור. ובתש"ח, מרוב חולשה, נאלצנו להבריח רבים ממבקשי נפשנו.

שנים ארוכות ייחלו ביישוב של טרום המדינה לשלום עם שייח' מוניס, שייח' באדר, סידנא עלי ודומיהם - כפרים ששכנו בתל אביב, בהרצליה ובירושלים, אבל השכנים הערבים ניסו לחסל לחלוטין את הישות הציונית ולכן גורשו. כפי שקרה בסכסוכים דומים ברחבי העולם, רק כך הבטחנו לעצמנו את החיים והעצמאות.

מנהיג חסר חוט שדרה

רבים ממבקשי נפשנו ברחו בתש"ח לרצועת עזה, וייתכן שצאצאיהם יאלצו אותנו להרחיק אותם עוד יותר, מעבר לגבול המצרי ובכלל. הבעיה הגדולה היא שכדי לעמוד על נפשנו ולחולל את השינוי המתחייב עכשיו נדרשת מנהיגות.

ב־1948 עמד בראש דוד בן-גוריון, שנוצק מברזל. היום עומדת בראשנו המנהיגות החלשה ביותר אי־פעם. בנימין נתניהו אמנם לא אחראי להסכמי אוסלו, שמהם נפתחה הרעה, אבל יש לו חלק משמעותי בבריחה מעזה שכונתה בכזב התנתקות. ודאי שהוא אחראי מרכזי לפיתוח ולהחלה של קונספציית ההונאה העצמית של 15 השנים האחרונות.

מדובר במנהיג חסר עמוד שדרה שזכה לתשואות מחוללי האשליות המרכזיים מהשמאל דווקא בגלל גילויי חולשתו. בד בבד, הדרג הביטחוני הבכיר מורכב מאנשים מסורים וטובים, אבל דווקא הם אחראים ושותפים למחדל הגדול ביותר אי־פעם. הם גם נושאים אותו פגם מנטלי של נתניהו.

לכן, חשוב להוסיף ניסיון, לגיטימציה, שיקול דעת ועוז לקבלת ההחלטות בקבינט ובממשלה. רק אסור לשכוח שבני גנץ וגדי איזנקוט הם שותפים ותיקים של קונספציית ההונאה העצמית מול עזה ורמאללה. שניהם, כרמטכ"לים וכשר ביטחון, לקחו חלק בקונספציה, מתוך הסכמה מלאה.

לכן, הבשורה שבהצטרפותם לממשלה ולקבינט מוגבלת. חייבים להיות שם גם קולות שהתנגדו תמיד לקונספציה, גם אם הם חסרי ניסיון ובשלות, כמו סמוטריץ' ובן גביר. נדרשים שם גם מנהיגים אחרים שיצאו תמיד נגד תפיסת ההונאה העצמית, כמו אביגדור ליברמן, גדעון סער וכן נפתלי בנט ואיילת שקד. רק יחד יעמדו להם העוז והאופק להבטיח את שיקומם וקיומם של בארי ומדינת ישראל, תוך הרחקת עזה.