יום הכיפורים עבר בשקט יחסי ברחבי הארץ, אך ביישובי העוטף הסתובבו בתחושה שבכל רגע עלולה לפרוץ מערכה חדשה בעזה.
זה יותר משבוע שבקיבוצים הסובבים את עזה, צופים תושבים בצה"ל מאפשר לתושבי עזה להגיע לגדר, להצית אש ולהתפרע. היום פרצו שתי שריפות ביער בארי של קק"ל בעוטף עזה. צוותי כיבוי של קק"ל הגיעו למקום ופעלו לכיבוי האש. השריפות נגרמו ככל הנראה מבלוני תבערה, ובסך הכל פרצו עד כה 8 שריפות ב־12 הימים האחרונים, שהובילו לשריפת יותר מעשרה דונמים.
לדני רחמים מנחל עוז יש ניסיון בן עשרות שנים של רעש תותחים, רקטות, פצ"מרים, יריות וריח שרוף של שדות חיטה שעולים באש. את יום הכיפורים האחרון הוא העביר בביתו יחד עם משפחתו, עם יד על הדופק, מוכן לכל תרחיש.
"לפני יום כיפור החלו ההתפרעויות על הגדר. צה"ל השתמש בגז מדמיע, ואז הרוח שינתה את פניה וכולנו בקיבוץ חטפנו את זה בפנים", סיפר רחמים. "העיניים צרבו והיה קשה לנשום. נמאס לנו. 22 שנים אנחנו חווים את המצב הזה. אנחנו בוטחים בצה"ל ובכוחות הביטחון, הם המגן שלנו, אבל עדיין אנחנו מרגישים כמו ברווזים במטווח. אם לא הצבא, לא היינו כאן".
שירן שושן מקיבוץ כרמיה הנמצא במרחק שלושה ק"מ מהגבול מעדיפה שלא לשמוע חדשות. "אנחנו מנסים להתנהג כרגיל, בעיקר בשביל החוסן הנפשי שלנו. כשהילדה יוצאת לחוג אנחנו בודקים שהדרך בטוחה. זה לא ככה כל השנה, יש תקופות. שמענו על מה שקורה על הגדר, ומבינים שהכל נפיץ ובכל רגע זה יכול להתפוצץ עלינו. כל מעשה משני הצדדים יכול להביא להסלמה".
שייקה שקד מתגורר בקיבוץ נתיב העשרה. מהבית שלו הוא משקיף על בית חנון. שייקה, חקלאי שמגדל עגבניות ובעל חממות, מספר שבשבוע האחרון כולם מרגישים שהמערכה בפתח: "אני לא ישן בלילה, כבר הרבה שנים שאנחנו לא ישנים בלילה. הייתה לנו שנה שקטה בתקופה של שר הביטחון בני גנץ, אבל מאז אנחנו במצב אחר. לא ברור למה צה"ל מאפשר להם להפריח בלונים, להגיע ולהתפרע על הגדר, להצית שדות. למה אם יורים לתוך עוטף עזה זה לגיטימי בישראל".
אופיר ליבשטיין, ראש מועצת שער הנגב, מספר: "המצב בימים האחרונים מאתגר את כולנו, וקהילת שער הנגב חווה ימים לא פשוטים. אנחנו מלווים את התושבים ואת צוותי החירום ביישובים, ויחד נערכים לכל אפשרות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו