לקרוא לילד בשמו: הפשיעה החקלאית - טרור לאומני

כחקלאי, הטרור החקלאי אינו רק סיסמה עבורי אלא התמודדות קבועה, יומיומית.

בשטחים הפתוחים, במקומות הלא מיושבים והסמויים מן העין, תמיד הוא פוגש אותי. התחושה היא של הפקרות. כל שטח שהוא מרוחק מהעין מועד לפורענות ועבריינים יכולים לעשות בו כרצונם, להתנהל בו כבשלהם, לגנוב ולהשחית. זו תוצאה ברורה של היעדר משילות, העבריינים יודעים שאין מי שיעניש אותם.

אם אזהה חשוד בשטח החקלאי שלי, יכולותיי מוגבלות, אוכל רק לבקש ממנו לצאת. התחושה שלי ושל חבריי החקלאים היא שאין לנו שום יכולת להפגין מרות בשטח שלנו כחוק, תחושת היעדר ביטחון מוחלט.

למעשה, השימוש במושג "טרור חקלאי" הוא פשע בעיניי. הוא הופך את הבעיה לנישתית ולא משמעותית. בפועל, טרור חקלאי הוא טרור לאומני. כמו שאנחנו מתייחסים בחומרה לפיגוע, כך נדרש כשמדובר בפגיעה מכוונת בחקלאים במטרה לפגוע ולחמוס את שטחם.

מדובר בטרור שבבסיסו הוא מלחמה על ריבונות, על הארץ, על משילות. ועד שהמדינה ואזרחיה לא יכירו בכך, התופעה הזו תזכה לטיפול מזלזל ולהיעדר משאבים ראויים.

במשך שנים העמידה המדינה את החקלאים ככוח המגן בחזית. התייחסה אליהם כפטריוטים ששומרים על הגבולות ועל השטחים הפתוחים. ובהתאם לכך, היא סייעה במשאבים, בתמיכות ובגיבוי מלא של משימה לאומית זו.

ככל שעברו השנים, המדינה והעומדים בראשה איבדו את החיבור לסקטור החקלאי. התחושה היא ששכחו אותנו, החיילים בשטח, והשאירו אותנו להילחם בידיים חשופות ללא נשק וללא תחמושת.

לוואקום שנוצר נכנסו ארגונים בדואיים וערביים, שמנצלים את החולשה של החקלאי בשטח ואת היעדר הכוח שלו בקרב רשויות המדינה והחוק.

כיום יכולים כל אחד ואחת להרגיש בתופעה המסוכנת הזאת כשהם נכנסים לכל תחנת דלק דרומית, כשהם מטיילים בנחלי הדרום וכשהם מסתובבים בשמורות הטבע וביערות. זו תחושת אי־נוחות וחוסר ביטחון אישי, עד כדי פחד להסתובב במרחב הציבורי. זו בדיוק הסיבה שזהו טרור לאומני ולא חקלאי, כי הוא נוגע בכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. כל עוד לא נפעל למיגורה של התופעה ביד קשה ובמהירות - זה יגיע לכל בית ובית בישראל.

אנחנו, החקלאים, מרגישים את הסכנה הזו שנים ומתריעים בפני הציבור וגופי הממשל, ללא הועיל. אנו חייבים לשנות את השיח, לקרוא לילד בשמו ולפעול בנחישות ובאומץ ללא הנחות וללא הקלות.

גם כשנחוש בשיפור, אל לנו לנוח על זרי הדפנה. בארץ ישראל המאבק על המשילות הינו דבר קבוע ונע ונד בין התחומים השונים. המאבק קיים מהקמת המדינה, כך חונכנו, וכך אנו נדרשים לחנך את ילדינו - שמירה על הארץ ללא מנוח, משילות ושליטה כנגד אויבינו מבחוץ ומבפנים.

הכותב הוא חקלאי ממושב יתד שבעוטף עזה