הנשק נמצא בשפע - המרחק בין החלטה לביצוע פיגוע ירי הוא חמש דקות

המספרים לא משקרים, גם בהיבטי הסיכול. מתחילת השנה סוכלו יותר מ-480 פיגועים, מתוכם יותר מ-350 פיגועי ירי. נתון מדהים שאין לו אח ורע בעולם, אך עם זאת המחבלים הצליחו להוציא לפועל ולבצע כ-150 פיגועי ירי.

אחד משורשי הבעיה הוא החיכוך המתמיד בצירי התנועה המשותפים שמנפק הזדמנויות למחבלים הבודדים וארגוני הטרור, שכן האמל"ח נמצא בשפע בקרב הציבור הפלשתיני ובקרב מי שמבקש לפגע בנו.

הבטן הרכה

הניסיון מלמד שהצירים ביהודה ושומרון הם "הבטן הרכה", שדרכה מצליחים המחבלים לבצע פיגועים "אפקטיביים" וקטלניים, דוגמת הפיגוע הבוקר בדרום הר חברון, וקודם לכן במסדרון הדמים בחווארה ובפיגועים שיצאו מג'נין. לפיכך, סיכולים רבים מבוצעים לאורך הצירים בישורת האחרונה, כששב"כ מזהה תנועה של חוליית מחבלים המבקשת את קורבנה.

הרקע לזה והמוטיבציה היא פרי פעילות ההסתה ברשתות החברתיות של חמאס עזה שמנסה להניע מחבלים בודדים בגזרת איו"ש לצאת ולפגע, לצד ניסיונות להקים תשתיות טרור מאורגנות יותר. ולראייה, רק לפני כשבוע נחשף ששב"כ עצר בחודש האחרון תשעה פלשתינים בחשד למעורבותם בהקמת תשתית טרור מטעם חמאס בכפר בידו שבבנימין. במהלכה עסקו בתכנון של פיגוע חטיפת חייל. 

מנגד, בהוצאה לפועל של פיגוע ירי, המרחק בין החלטה לביצוע יכול לקחת חמש דקות. המפגע פשוט לוקח נשק שנמצא בשפע, יוצא לצירים המשותפים ומחכה להזדמנות.

אין ברירה - יש לשנות מגמה

הפתרון לכל אלו הוא שינוי מגמה בכל הנוגע להקמת מחסומים, תגבור כוחות בצירים, בידוק קפדני, חתירה למגע מודיעני ומבצעי ופגיעה בחופש תנועה. אין ברירה, אני לא רואה פתרון אחר, מה גם שכל אותן פעולות שצוינו של לחץ אג"מי מייצרות לרוב מודיעין לעוסקים במלאכת הסיכול.

מספר ההרוגים הגובר מצביע גם הוא על סוג של שיא ברמת הקטלניות של הפיגועים. השינוי בא לידי ביטוי עוד קודם, מאז מבצע שומר החומות (מאי 2021), שבו חמאס עשה כל מאמץ להוציא ולבצע פיגועים מתוך יהודה ושומרון, בו הוא נמצא בנחיתות לעומת אחיזתו בעזה. 

יתרה מכך, פיגועים מתוך הרצועה לא משרתים את האינטרס של החמאס בשיקומה. כך הוא שומר על חסינות בעזה מחד, ומנגד פועל להסית ולממן את אזרחי איו"ש בלי לפגוע בשגרה ברצועה.

אלמנט נוסף הוא שהאזרחים הפלשתיניים באיו"ש רואים מה קורה אצלנו, בתוך המדינה. הם רואים שיש ממשלה אחרת, שפועלת להגביר את ההתיישבות, ומשקיעה בישובים מעבר לקו הירוק, באופן שלא מייצר כל שיתוף פעולה ודיאלוג עם הרשות הפלשתינית וללא אופק מדיני.

הם רואים את הרכב חברי ממשלה. את התבטאויותיהם לפני ואחרי השריפות בחווארה, לצד פעילות נוער הגבעות, דבר שמייצר מוטיבציה בקרב צעירים שבעבר לא היו מעורבים בטרור, וזה בדיוק החשש של השב"כ.

מהם הווקטורים של פעילי טרור? ההסתה של חמאס והגי'האד האסלאמי ברשתות החברתיות, החינוך לשנאה בבתי הספר וספרי הלימוד תחת הרשות הפלשתינית, והדרך בה הם רואים מה קורה אצלנו, במה שבעיניהם לא מאפשר אופק מדיני או שיתוף פעולה.

על כך יש להוסיף את העובדה שכוחה של הרשות נחלש. בשנה האחרונה היא איבדה את המשילות שלה בג'נין ולא יכולה להציג הישגים למול הציבור שלה במערכת היחסים עם מדינת ישראל. מנגד הם רואים את הזרוע הצבאית של החמאס שנוקטת בגישה תוקפנית ומתנגדת, כזו שמייצרת פיגועים, בעוד הרשות נתפסת ככנועה ונהנתנית, שלא מביאה שום בשורה.

הגישה המתונה של הרשות לא מביאה תוצאות שמחלחלות לשטח לרווחת התושבים. ולכן, האינטרס שלנו הוא רשות פלשתינית חזקה שתנהל את כל הנושאים ותחומי החיים האזרחים, דוגמת ביטחון פנים, חינוך ורווחה, כך שאנו לא נידרש להתערב, כי אנו לא רוצים לשלוט.

אנו לא רוצים לשלוט על חיי האוכלוסייה האזרחית הפלשתינית למעט הזכות לחופש פעולה של צה"ל והשב"כ בכל זמן ובכל מקום שנדרש להם לצורך שמירה על ביטחון אזרחי ישראל.

הכותב הוא בכיר לשעבר בשב"כ