המועדון נשרף, וכלל לא בטוח שניתן לשקמו - צה״ל כבר לא יחזור להיות מה שהיה

הרמטכ״ל כתב השבוע באיגרת מיוחדת למשרתים בצה״ל שעדיין ניתן לתקן את המצב, אך הסדק מורגש היטב • הפגיעה בצבא לא תאוחה במהרה בעיקר בגלל 3 סוגיות מרכזיות: הפגיעה בלכידות, נירמול הסרבנות וההשפעה על שירות הקבע • הפרות הקדושות נשחטות ומה שברור לכולם הוא שמהסיטואציה הנוכחית שאליה נקלענו אפשר רק להפסיד • פרשנות

מחאת "אחים לנשק", צילום: אורן כהן

את החקיקה ואת המצב המשפטי, אפשר עוד יהיה לשנות או לתקן. אך את הנזק שנגרם לחברה הישראלית כולה, ולצה״ל בפרט, ייקח שנים לשקם, וכלל לא בטוח שניתן.

אחים לנשק שוכבים על כבישי הגישה לכנסת וחוסמים הגעה של חברי הכנסת להצבעה// נמרוד בר-און

כדי לנסות ולצמצם את הנזק, ניסה שר הביטחון, יואב גלנט, עד הרגע האחרון, למצוא פתרון מרוכך למצב. גלנט, שזוהי המשמרת שלו, הבין שהנזק הפוטנציאלי לביטחון ישראל כתוצאה ממהלכי הימים האחרונים הוא עצום.

בצעד חריג מאוד, שלשום, ערב החקיקה, הוא הנחה את הרמטכ״ל, רא״ל הרצי הלוי, לתדרך את יו״ר המחנה הממלכתי ושר הביטחון הקודם, בני גנץ, וכן את חבר מפלגתו, הרמטכ״ל לשעבר גדי איזנקוט. לא פחות חריגה הייתה ההנחיה שנתן לראש אגף המבצעים במטכ״ל ולראש אמ״ן לשוחח עם חברי הקבינט מהקואליציה.

גם הרמטכ״ל ביקש להיפגש עם נתניהו לפני החקיקה, אך נתניהו העסוק מצא זמן לפגוש אותו אמש רק אחרי שהחוק אושר במליאה בקריאה שנייה ושלישית.

הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט (ארכיון), צילום: קובי גדעון/לע"מ

כבר בתחילת הדרך קיבלה צמרת מערכת הביטחון החלטה להישאר ממלכתית, ככל יכולתה - ולשקף לדרג המדיני והפוליטי את המצב כהווייתו – מבלי להקטין את האיום ומבלי לנפח אותו.

ובכל זאת, בכל השיחות והתדרוכים השמיעו בכירי הצבא בפני הדרג המדיני מסרים מטרידים מאוד, בנוגע חשש כבד בנוגע ללכידות הצבא, שיכולה להפוך בהמשך לפגיעה אנושה בכשירותו וביכולתו להתמודד עם האיומים שמסביב.

מה שברור לכולם הוא שמהסיטואציה הנוכחית שאליה נקלענו אפשר רק להפסיד. בשבועות האחרונים, ובעיקר בימים האחרונים, נשחטו יותר מידי פרות קדושות במדינת ישראל, שהמרכזית שבהן היא השירות הצבאי בצה״ל.

מפגינים מול שטרי מג"ב בדרך בגין בירושלים, צילום: יואב דודקביץ/TPS
מחאת אחים לנשק, צילום: אורן בן חקון

אזרחים מודאגים, מילואימניקים, בחרו להשתמש בשירות המילואים שלהם כדי לנסות ולכפות על הממשלה לשנות את מדיניותה, תוך טענה שנשבעו "לשרת את הממלכה אך לא את המלך". זאת, למרות שלא קיבלו ולו פקודה בלתי חוקית אחת לביצוע.

"הצלת המדינה" מול פגיעה קשה בצה"ל 

רובם המוחלט, וסביר שאפילו כולם, בחרו לפעול כך בצער רב ומתוך שברון לב עמוק, במטרה, לתפיסתם, "להציל את המדינה". אלא שבפועל, ההודעות על אי התייצבות למילואים עושות נזק בל יתואר לצה״ל, וכפועל יוצא - למדינת ישראל, ומחלישות את ההרתעה הישראלית, שגם ללא קשר לקרע הפנימי בעם מאותגרת מאוד בשל הביטחון העצמי הגובר של איראן, חיזבאללה ושאר מבקשי רעתנו.

חלק מראשי מערכת הביטחון לשעבר המתנגדים בתוקף למהלך שמובילה הממשלה גיבו את הודעות אי ההתייצבות, יש שיכנו אותן סרבנות, ואפילו הכתירו את החותמים על העצומות כ״גיבורים״. אך דווקא שניים מבכירי האופוזיציה, הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגדי איזנקוט, המבינים היטב את המצב הביטחוני המורכב, גילו אחריות ובחרו לכל אורך הדרך לקרוא למילואימניקים להמשיך ולהתייצב.

בפן הפרקטי, בכירים במערכת הביטחון מציינים שנכון לעת הזו כשירות הצבא למלחמה גבוהה מאוד, וייקח זמן עד שתיפגע. שר הביטחון, יואב גלנט, מעריך בשיחות סגורות כי המילואימינקים המוחים, ביניהם גם הטייסים, יגיעו בהמוניהם ביום פקודה אם אכן תיפתח מלחמה. גלנט מאמין, ובצדק, שמדובר באנשים פטריוטים ואחראיים, מה גם שברור שאי התייצבותם במקרה כזה תשפיע על הביטחון האישי שלהם ושל משפחותיהם.

יש ממה לחשוש: לכידות, נירמול סרבנות ופגיעה בשירות הקבע

אלא שגם אם בסופו של דבר כולם יתייצבו ביום פקודה, הפגיעה בצבא היא כאן כדי להישאר. ראשית יש לציין את הלכידות ביחידות השונות שנפגעה אנושות. עד כה, כל מי שלבש מדים נדרש היה להשאיר את דעותיו הפוליטיות מחוץ לצבא. יש לא מעט משרתים התומכים ברפורמה המשפטית, ונזעקים מהחלטת הטייסים והמילואימניקים הנוספים להודיע כי אין בכוונתם להתייצב לשירות בשל החלטות פוליטיות.

מייצג המדמה טייסים של חיל האוויר ב רחוב קפלן ב תל אביב (ארכיון), צילום: גדעון מרקוביץ
מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, צילום: לירון מולדובן

מבלי להכליל, לא מעט מהמשרתים במערך הטכני של חיל האוויר, למשל, תומכים ברפורמה המשפטית, וזועמים מאוד על הטייסים שמשתמשים בתפקידם הצבאי כדי לכפות מהלכים על הממשלה. המטוס אמנם לא ימריא בלי הטייסים, אבל הוא גם לא יוכל להמריא ללא אותם צוותים טכניים שמחמשים אותו, מזוודים אותו ומתדלקים אותו. מה יקרה בפעם הבאה שתגיע ממשלה עם אג'נדה אחרת, שלא תתאים לצוותים הטכניים הללו, או בעצם לכל יחידה אחרת בצבא? צה"ל לא יכול להרשות לעצמו סרבנות פוליטית מכל צד של המפה.

סוגיה נוספת, הקשורה בעצם לסוגיה הקודמת, היא נירמול סרבנות ואי ציות לפקודות, גם אם אלו אינן פקודות בלתי חוקיות בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליהן. הסוגיה השלישית, אך בוודאי לא האחרונה, היא השפעת האירועים על שירות הקבע. כפי שחשפנו ב״ישראל היום״ צה״ל סובל בשנים האחרונות מעזיבה המונית של קצינים, והחשש הגדול הוא שהמהלכים האחרונים של הממשלה, כמו גם השיח הציבורי נגד השירות בצבא, יאיץ את המגמה הזו.

כבר כעת יש בצבא תפקידים לא מאוישים, או מאוישים על ידי משרתים צעירים מאוד וחסרי ניסיון. בצער רב ניתן לקבוע כי הצבא הופך לבינוני, וכידוע, שום טכנולוגיה שבעולם לא תוכל להחליף הון אנושי חסר או בינוני.

הרמטכ״ל כתב השבוע באיגרת מיוחדת למשרתים בצה״ל שעדיין ניתן לתקן את המצב. אבל הדרך היחידה להתחיל, אולי, בשיקום הצבא היא למנוע את המשך הפילוג ולהגיע להסכמות רחבות. מה שבטוח, לצערנו הרב, צה״ל כבר לא יחזור להיות מה שהיה. ובשכונה שלנו במזרח התיכון אין לנו את הפריבילגיה להישאר ללא צבא חד, חזק ומלוכד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר