עימות פנימי ודרמטי במיוחד מתרחש בימים אלו בסיירת מטכ"ל, היחידה המסווגת והחשאית ביותר בישראל, שנקרעת בתוך תוכה על רקע הודעה של חיילים ולוחמים ביחידה על כוונתם לסרב לשירות מילואים.
השבוע פורסמו שני מכתבים, בעד ונגד סרבנות, שעליהם חתמו מאות חיילים, ודיון פנימי מתרחש במקביל כדי לנסות ולהגיע לפתרון.
בכתבה נרחבת ב"ישראל היום" על תופעת הסרבנות חושפים שניים מהחיילים מה מתרחש בסיירת מטכ"ל בימים אלו. "לא האמנתי שהמציאות תגיע למצב שבו אצטרך לפגוע בדבר היקר לי כמעט מכל", אומר א', איש היחידה שמתגורר בשומרון, שמבצע עשרות ימי מילואים בשנה וכעת מודיע על הפסקת התנדבותו.
"לעצור את העסק הזה"
"אני מקריב קורבן מאוד יקר לליבי כדי לזעוק את הזעקה הזו. נלחמתי בשנה שעברה להאריך את המילואים שלי, כי רצו שהוותיקים יפנו את מקומם לצעירים. התחננתי לבצע עוד פעילות מבצעית אחת, ועכשיו אני עוזב", הוא מוסיף. עם זאת, הוא אומר כי במקרה של מלחמה ייתכן שיגיע לשירות.
"אני חייב לומר עם יד על הלב שבסיטואציה של מלחמה אני לא יודע מה אעשה. אבל ככל שמדובר בשירות המילואים הסדיר והיומיומי, אני משעה את התנדבותי. אני לא מבין את הטענה של אלו שאומרים לי שאני עובר את הגבול. אני לא קיבלתי החלטה כי יאיר לפיד אמר לי לעשות אותה, אלא זו החלטה אישית שקיבלתי על בסיס ההבנה שהמדינה הולכת לתהום. לך לראש הממשלה ותשאל למה הוא לא עוצר את העסק הזה. למה במקום זאת מצפים מהאזרחים לשבת בצד בזמן שהמדינה מתמוטטת סביבם?".
מ', מנגד, מבהיר כי מדובר בחציית קו אדום. הוא הלוחם הראשון ביחידה מהעדה האתיופית, ואומר כי כפי שלא היה מסכים לסירוב במקרה של מחאה של יוצאי אתיופיה, כך גם כאן מדובר בקו אדום בוהק שאסור לחצות.
"בחיים שלי לא האמנתי שיהיה אי־פעם דיבור על סרבנות ביחידה", הוא אומר. "אני מכיר את האנשים האלו, ואין לי ספק שחלקם מפחדים, אבל לא סרבנות, זה לא משהו שמדברים עליו. אין סיטואציה כזו שלא מגיעים למילואים. אין לנו את הזכות לסרב. בסוף אני מסתכל על התפקיד שאנחנו ממלאים מול המשפחות שלנו, מול אזרחי מדינת ישראל, ואני לא מצליח להבין איך אפשר להשתמש בביטחון של האנשים. בסוף הביטחון הוא מעל הכל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו