דוד יהודה יצחק נפל בג'נין: "כמו דוד המלך, היה חברתי ועוסק ברוח - וקשוח במלחמה"

רב סמל דוד יהודה יצחק, שנהרג אתמול (שלישי) מירי עם תחילת יציאת הכוחות ממחנה הפליטים ג'נין, טופל בשטח ופונה במסוק לבית החולים, שם נקבע מותו. הפרטים טרם הובהרו ונמצאים בתחקיר פיקודי, אך בשלב זה עולה החשש כי הירי, שהתרחש במהלך ניתוק המגע ויציאת הכוחות מהעיר, היה דו צדדי.

"החיים בחוץ קרצו לו, אבל מבחינת דוד יהודה הצבא והיחידה היו חשובים יותר. הוא היה דקה לפני השחרור והחליט לחתום קבע. הוא הבין שזה חשוב ולכן רצה להתנדב עוד", מספר ארנון עצמון, דודו של יצחק.

האור בבית משפחת יצחק בבית אל דלק לאורך כל הלילה. הוריו וששת אחיו ואחיותיו התבשרו בשעות הערב המאוחרות על נפילתו, זמן קצר בלבד לפני יציאת הכוחות מג'נין. מחוץ לבית, בסמוך לרכב הצבאי שנוסעיו סייעו למשפחה הקשה, עמדו מספר נערות ושוחחו בשקט. ראש המועצה שי אלון סיפר כי התחושות קשות ביותר. "מדובר במכה קשה מאוד. ההורים הם אנשי חינוך, שקטים, אצילי נפש. הם גרים לא מעט זמן בבית אל ומגדלים את ילדיהם במקום. זה קורע את הלב".

"תיארנו לעצמנו שהוא שם", מספר ארנון. רעייתו תהילה, אחות אמו של דוד, הייתה בקשר עימה לאורך 48 השעות שבהם היו כוחות צה"ל בג'נין. "אמונה אמרה שהוא בצפון. הוא לא שיתף אותה כדי לא להכניס אותה לחרדות. לדעתי היא ידעה אבל העדיפה לא לחשוב על זה, אבל כולנו הנחנו שהוא שם. כששמענו שצה"ל יוצא כל כך שמחנו. תהילה ניסתה לדבר עם אמונה ולומר לה שהינה הם יוצאים והכל בסדר אבל היא לא ענתה. קיבלנו את הטלפון ששינה לנו את החיים ב-23:00, ומאותו הרגע אנחנו נעים בין שברון הלב העצום הזה, האובדן הבלתי נתפס, לבין הניסיון להיות מעשים, ולעזור למשפחה".

"השירות באגוז היה משיאי חייו"

ארנון מספר על בחור צעיר שהיה מלא להט. "הוא היה ילד של ארץ ישראל היפה, של בית אל. הוא היה מאוד מחובר לארץ, טייל בכל הזדמנות. הוא קנה אופנוע שטח וחרש את כל בנימין והשומרון. היה מפיק שמן מזיתים וטחינה. הוא היה מאוד מיוחד, הרבה להרהר, לשאול שאלות ולחקור. היה מאוד חברותי והתחבר לכל אחד, הביא הביתה חברים מכל המינים והסוגים".

דוד התנדב לאורך השנים בתנועת הנוער "נחל" לילדים בעלי צרכים מיוחדים. "גם לפני הצבא וגם אחרי שהתגייס, הוא המשיך להגיע ולהתנדב. בכל חופשה קצרה הוא המשיך אתה קשר עם הילדים שם. הסמס האחרון שקיבלתי ממנו היה בקשה לתרומה לעוד קמפיין של הארגון".

הרצון שלו להספיק עוד ועוד התבטא היטב גם בנושא הטכנולוגיה. "הוא הקפיד שלא יהיה לו טלפון חכם, הוא לא רצה לבזבז זמן על דברים שוליים. אימא שלו הייתה בקבוצות הוואטסאפ שלו, כדי שיהיה מעודכן. אפילו הקבוצה של אגוז".

השירות באגוז היה אחד משיאי חייו, אך הוא התייחס לכך בשוויון נפש ובצניעות. "היחידה הייתה מאוד חשובה לו, אבל הוא לא התנדב לספק פרטים. בפגישה האחרונה שלנו, לפני שבועיים, שוחחנו על כך. הוא בא לקחת את האחים שלו ושאל אותי, כפרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר אילן, מה דעתי על האקדמיה ומה כדאי ללמוד.

"הוא סיפר שהיה אמור להשתחרר, אבל לאחר מכן חתם קבע. כששאלתי אותו מה הוא עושה הוא אמר שטוב לו. שאלתי מה טוב, שבטח זה תובעני, והוא השיב שוב במילה אחת – טוב. ירדתי אותו במעלית ומישהו ראה את הרובה והמדים ושאל איפה הוא בצבא. דוד השיב גולני. אחרי שיצאנו שאלתי למה הוא ענה גולני והוא השיב 'מה זה משנה'. הוא לא עשה מעצמו סיפור, לא עשה עניין מכך שהוא מתנדב ליחידה מובחרת".

"קיבלנו מתנה מיוחדת"

לאחר נפילתו מצאו בני משפחתו מחברת שכתב. "הוא כתב משפטים מאוד חזקים, עסק בניצול זמן. באחד המשפטים הוא כותב 'תהיה טוב, בלי רעש וצלצולים'. משפט אחר מצמרר מאוד: 'אתה לא יודע עד מתי תהיה כאן, אז אל תשכח את התכלית' בתוך תוכו באיזה מקום בנשמה הוא הרגיש את הצורך הזה לנצל את החיים שלו. אימא שלו אמרה שבתוך תוכה למרות שלא העיזה לומר את זה, היא הרגישה שמדובר במתנה מיוחדת. שזו זכות לקבל אדם כזה.

"כשאני קורא את הדברים שדוד כתב אני מבין שיש לו מורשת. זה מוזר לדבר על אדם כל כך צעיר כמורשת, אבל היו לו שילוב לא רגיל של תכונות. השווינו אותו כמה פעמים לדוד המלך – מצד אחד כשהוא עוסק בתורה וברוח, חברתי, אבל כשהוא בצבא ובמלחמה הוא קשוח. קשוח כלפי עצמו. הוא דרש המון מעצמו. זה אולי נשמע קלישאתי, אבל אומרים שהטובים ביותר נלקחים וזו התחושה שליוותה אותנו. שהשמים הם הגבול. שהוא יכול להגיע למקומות מדהימים.

"הוא היה מסור למשפחה. כל יציאה הוא עבר אצל סבא וסבתא בירושלים, קנה להם משהו לשמח אותם בשוק מחנה יהודה. בפעם האחרונה שפגשתי הוא נתן לי שמן שהכין. בני הדודים שלו העריצו אותו. אי אפשר לתאר את מה שעובר על ההורים שלו כרגע. הם מחומר מיוחד, הם התמודדו עם דברים בחיים, אני מאמין שגם יתמודדו עם זה. יש לו שבעה אחים ואחיות מקסימים, שאני בטוח שימשיכו בדרכו".

הלווייתו תיערך היום (רביעי), בשעה 16:00 בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.

"מבכים את נפילתו"

העיתונאית סיוון רהב מאיר פרסמה בדף הפייסבוק שלה את הסיפור המרגש שנחשף לאחר מותו של דוד. בפוסט סיפרה כי הלוחם התנדב במועדונית נח"ל ביישוב שלו והיה חונך של נער עם צרכים מיוחדים. גם ראש המועצה המקומית בית אל, שי אלון, ספד ללוחם ומסר כי "התושבים מבכים את נפילתו".

ראש הממשלה נתניהו פרסם בחשבון הטוויטר שלו: "בשם כל אזרחי ישראל, רעייתי שרה ואני שולחים תנחומים מעומק ליבנו למשפחתו של לוחם צה"ל, רב-סמל דוד יהודה יצחק ז"ל, שנפל במהלך פעולת צה״ל בג׳נין. דוד גדל והתגורר בבית אל והיה לוחם מוערך ביחידה המובחרת אגוז. יהי זכרו ברוך ונצור בליבנו תמיד".

נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג, ספד ללוחם: "כואבים את נפילתו של לוחם סיירת אגוז רס״ל דוד יהודה יצחק ז״ל, במהלך מבצע 'בית וגן' למיגור תשתיות הטרור במחנה הפליטים ג׳נין. בשם העם בישראל אני שולח תנחומים למשפחתו, אוהביו וכלל תושבי בית אל. נמשיך להילחם בטרור בנחישות ולבוא חשבון עם מבקשי רעתנו".

גם שר הביטחון, יואב גלנט: "ליבי ומחשבותיי עם משפחתו של רב-סמל דוד יהודה יצחק ז״ל, לוחם אגוז שנפל בחילופי אש במהלך פעילות צה״ל בג׳נין. הוקרה והערכה למפקדי ולוחמי צה״ל ושב״כ על ביצוע למופת של משימתם לגדיעת מפעל הטרור בג׳נין".

ראש המועצה המקומית בית אל, שי אלון מסר: "תושבי בית אל מבכים על נפילתו של דוד יהודה יצחק הי"ד במהלך פעילות מבצעית בג'נין, לוחם סיירת אגוז, בן בכור למשה ואמונה ואח לשבעה אחים ואחיות. ליבנו עם אובדנה הכבד מכל של משפחתו, עם היוודע הבשורה המרה. 'הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו'".