גורם בכיר על החשש מירידה בגיוס לקרבי: "זה נוער שמרגיש שהערכים שלו בסכנה, על הממשלה למצוא פתרונות"

לא רק במילואים: בצה"ל חוששים מירידה דרמטית בנתוני הגיוס ובמוטיבציה לשירות במחזורים הקרובים, על רקע המשך החקיקה המשפטית שמובילה הממשלה. גורם בכיר אמר על הצעירים שיתגייסו: "הם משתתפים בהפגנות ומבחינתם זו מלחמה על הבית. לא משנה אם הם צודקים או טועים, אנחנו לא יודעים לתת לתחושה הזו מענה".  

עד כה עסק צה"ל בעיקר במשמעויות של החקיקה על צבא המילואים, על רקע ההיקף המדאיג של אנשי מילואים שהודיעו בשבועות האחרונים כי הם משעים את התנדבותם למילואים. בסוף השבוע האחרון, בעקבות הצהרתו של ראש הממשלה נתניהו, כי תהליכי החקיקה יימשכו כמתוכנן (בדגש על השינוי בהרכב הוועדה למינוי שופטים), הודיעו מאות אנשי מילואים נוספים כי הם משעים את התנדבותם. רובם נמנים על חיל האוויר, שם קיימת דאגה אמיתית לפגיעה משמעותית בכשירות של החיל, ואחרים על מערך המבצעים המיוחדים, יחידות הסייבר (8200 והיחידה הטכנולוגית של אמ"ן) וכן קבוצות גדולות של רופאים ופסיכולוגים במילואים.

בשבוע שעבר פורסם ב"ישראל היום" כי גם אנשי קבע שוקלים להתיר את חוזי ההעסקה שלהם ולפרוש לאלתר משירות, אם החקיקה תעבור. בולטים ביניהם קצינים במערכים הטכנולוגיים, שבהם צה"ל מתקשה ממילא להשאיר את הטובים ביותר בקבע על רקע התחרות הקשה בשכר ובתנאים מצד חברות הטכנולוגיה בשוק האזרחי. גורם בכיר הגדיר אפשרות כזאת של פרישת קצינים בתפקידי מפתח כ"נזק ממשי", שיידרש זמן רב לתקנו.

אולם כעת מתברר כי לצה"ל צפוי אתגר נוסף, קשה לא פחות, עם המתגייסים החדשים. ההערכות הן שצפויה ירידה חדה במוטיבציה לשירות בכלל, ולשירות קרבי בפרט, על רקע תחושתם של רבים שתהליכי החקיקה יפגעו בדמוקרטיה. בצה"ל כבר מזהים ניצנים ראשונים לכך, ומעריכים שהתופעה צפויה להתרחב במקביל להמשך החקיקה, והיא עלולה להגיע לכדי משבר של ממש כולל סירוב של רבים להתגייס.

"צעירים משתתפים בהפגנות, שמבחינתם הן מלחמה על הבית. הם שומעים את ההורים, את החברים, ומרגישים שהם מאבדים את המדינה. זה לא משנה אם הם צודקים או טועים, זאת תחושתם, ואנחנו לא יודעים לתת לה מענה. זה מתבטא בשיחות המקדימות, ואנחנו מעריכים שזה גם יתבטא במחזורי הגיוס הקרובים", אמר גורם בכיר. לדבריו, ובניגוד ל"השמצות חסרות בסיס" שמופצות, הקבוצות האלה התגייסו עד כה באחוזים גבוהים ביותר, לרבות לשירות קרבי וליחידות מובחרות. "מדובר בנוער מעולה, שעושה שנת שירות ומכינות קדם צבאיות ומשרת ביחידות הכי טובות, כולל בפיקוד, אבל מרגיש עכשיו שהבית שלו והערכים שלו בסכנה. זה נוער חכם ומעורב, ואם לא נדע לתת לו מענה – אנחנו עלולים לאבד אותו".

בצה"ל מודאגים מאוד מהאפשרות הזאת. מחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה) אף עורכת בימים אלה מחקר נרחב על היקפי התופעה בסדיר, בקבע ובמילואים, והשלכותיה הפוטנציאליות לעתיד. שלא לציטוט אמרו גורמים בכירים כי לצבא לבדו אין יכולת לתת לבעיה הזאת מענה. "זה עניין חברתי ולאומי, והציפיה שצה"ל יתמודד איתה בעצמו היא לא רצינית. זה צריך להדאיג את הציבור כולו, ובעיקר את הממשלה. הפתרונות חייבים לבוא ממנה".

למשבר סביב החקיקה המשפטית אפשר להוסיף גם את כוונתן של המפלגות החרדיות להשוות בחוק את השירות הצבאי ללימודים בישיבות, ולתגמל את המשרתים והלומדים בהתאם. רבים בצה"ל רואים את ההצעות האלה כלא מוסריות, וכפוגעות באופן אנוש במודל של צבא העם שאינו שוויוני גם כך. "צעירים עלולים שלא לרצות לשרת ולהילחם בשביל ציבור גדול שלא משרת. זה עלול להגיע לסרבנות המונית, שתערער את יסודות הצבא והביטחון", הזהיר הבכיר.