הפינוי רק חידד: חלוקת הסמכויות במשרד הביטחון נידונה לכישלון

הפינוי אתמול של הכרם בעמק שילה הציף את הידוע מראש: חלוקת הסמכויות במשרד הביטחון בין יואב גלנט לבצלאל סמוטריץ' היא בלתי אפשרית, ונידונה לכישלון או לפיצוץ.

קשה להבין את טענותיו של סמוטריץ', ואת אלה של שותפו־יריבו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. שניהם, כמו גם ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט, ידעו מראש על הפינוי. ולא רק הם - גם בגבעות ידעו, ונערכו אליו מראש. לשוטרי מג"ב שהגיעו למקום חיכו עשרות צעירים שניסו למנוע ולשבש את הפינוי, ללא הצלחה.

מסרטונים שהופצו נראה שבמהלך הפינוי הופעל בחלק מהמקרים כוח מוגזם, עניין שדורש תחקיר. גם ההתייחסות לחברת הכנסת לימור סון הר-מלך היתה לא מכבדת, בלשון המעטה, וטוב היה לו במג"ב נערכו לבצעה באמצעות שוטרות.

אבל מסקנתו של בן גביר - שהאירוע מלמד כי על פלוגות מג"ב יו"ש לעבור לאחריותו - אינה רצינית, בלשון המעטה. מג"ב הוא גוף מקצועי, שיודע לתפקד היטב גם ללא עצותיו של השר הטירון שמופקד עליו, והדבר האחרון שנדרש כעת ביו"ש הוא צבא פוליטי שפועל ממניעים גחמתיים ולא ענייניים.

הכרם פונה משום שבג"ץ קבע כי ניטע על קרקע פלשתינית פרטית. הבעלים של הכרם, חן בן אליהו, התחייב כבר ב־2021 לפנותו, אך לא עשה זאת. לפיכך נערכו כוחות הביטחון לבצע את הפסיקה, כאמור - בידיעת הדרג המדיני ובאישורו.

הביקורת על כך מצד השרים והח"כים במפלגות הימין הקיצוני בממשלה מחייבת אותם לענות על כמה שאלות מתבקשות: האם אין בכוונתם לכבד את החוק ואת הפסיקה כשהם לא נוחים להם? האם בכוונתם להשתלט על אדמות פרטיות ולבנות בהן? וכיצד הם מתכוונים להתמודד עם הביקורת הבינלאומית שצפויה על המהלכים האלה, בעיקר מצידה של ארה"ב?

סמוטריץ' ובן גביר אמרו אתמול שהמדיניות הנוכחית של הממשלה מנוגדת להסכמים הקואליציוניים, ורמזו כי הדבר עלול לסכן את קיומה. זה נדמה כמו איום סרק, אך נתניהו, בניסיון לעמעם את הביקורת, הורה אתמול לעצור את עקירת עצי הזית (אחרי שהרוב המכריע של 800 העצים כבר נעקר). אך לראש הממשלה ברור שמדובר באקמול: הפינוי אתמול היה בקושי קדימון לתחלואים הצפויים בממשלתו סביב חלוקת הסמכויות במשרד הביטחון וסביב מדיניות ההתיישבות ביו"ש.

סמוטריץ' כבר הבהיר כי אין בכוונתו להתפשר על פחות ממה שהוסכם, קרי - העברת הסמכויות האזרחיות ביו"ש לידיו. גלנט מתנגד לכך, ועימו כל צמרת מערכת הביטחון. את הלחץ העיקרי מפעילה ארה"ב, שהבהירה כי מהלך כזה כמוהו כסיפוח דה־פקטו של השטח. זה איום לא מרומז, שהשלכותיו המדיניות, הביטחוניות והכלכליות עלולות להיות נרחבות, והוא מחייב לכל הפחות דיונים רציניים, שטרם התקיימו.

מעבר לכך, יו"ש (ואולי גם עזה) נמצאת על סף התלקחות ביטחונית רחבה, והמתיחות תגבר בשבועות הקרובים - ערב הרמדאן, שגם השנה מצטלב עם פסח. בימים רגישים אלה, נדרש הדרג הממונה להתנהגות מתונה, וכמובן חוקית. מצופה ממנו להפעיל בשטח מטף, ולא להביור.