משניהם ייצא אחד: כל הפרטים על שני המועמדים הסופיים לתפקיד הרמטכ"ל

שר הביטחון, בני גנץ, לא מבזבז זמן: שלושה ימים לאחר שקיבל את אישורה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הוא החל לזרז את הליך מינוי הרמטכ"ל הבא.

גנץ הודיע אתמול כי צמצם את רשימת המועמדים משלושה לשניים. המועמד שהוסר הוא אלוף יואל סטריק, שכיהן בעבר כמפקד פיקוד העורף ופיקוד הצפון, ובתפקידו האחרון כמפקד זרוע היבשה. מלכתחילה נחשבה מועמדותו של סטריק לחסרת סיכוי – בין היתר משום שלא כיהן בתחנה ההכרחית של סגן הרמטכ"ל – והוא צפוי לפרוש כעת מצה"ל.

במרוץ נותרו כעת שני מועמדים: סגן הרמטכ"ל הקודם, אלוף אייל זמיר, והסגן המכהן, אלוף הרצי הלוי. סיכוייו של הלוי גבוהים בהרבה, ואם לא ימונה זאת תהיה הפתעה גדולה. סביר שזה גם מה שישמע גנץ מרוב שרי הביטחון והרמטכ"לים שעימם יתייעץ בימים הקרובים, לפני שיחליט. החריג עשוי להיות בנימין נתניהו – שגנץ כבר הבהיר כי יתייעץ עימו, כמי שכיהן כשר ביטחון – שזמיר שימש בעבר מזכירו הצבאי.

גנץ ינסה להשלים את הליך הבחירה בזמן הקרוב, ואפשר שיודיע כבר בשבוע הבא על זהותו של הרמטכ"ל שיחליף ב־1 בינואר הקרוב את אביב כוכבי, שיסיים 4 שנים בתפקיד. זה יאפשר למנות (ולהחליף) בהקדם גם את סגן הרמטכ"ל (בתיאום עם הרמטכ"ל שייבחר), ובהמשך לכך יוכל הרמטכ"ל הבא לצאת לחופשה, ולאחריה להתכונן כראוי לכניסתו לתפקיד. בין שני המועמדים יש לא מעט קווי דמיון.

שניהם סיביל סרבנט במובן הקלאסי של ההגדרה: עובדי ציבור נאמנים, נעדרי קליקות, ורחוקים מהמסדרונות הפוליטיים. לכן, הניסיון שעשו באחרונה גורמים פוליטיים שונים לתייג אותם כמועמדים "מטעם" (את הלוי כשמאלן, ואת זמיר כביביסט) היה נלעג מיסודו. ספק אם מישהו יודע למי הם הצביעו בבחירות, וממילא זה לא חשוב; זמיר והלוי משרתים את הממלכה, ולא את המלך.

להלוי רקורד קרבי עשיר יותר, פועל יוצא של המסלול שעשה ביחידות המיוחדות ובחי"ר, לעומת מסלול השריונר של זמיר.

ברמות הבכירות, הרקורד הזה מתאזן: שניהם היו אלופי פיקוד הדרום וסגני הרמטכ"ל, והלוי היה גם ראש אמ"ן בשעה שזמיר כיהן, כאמור, כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה. התערובת הזאת של תפקידי מטה ושטח נתנה לשניהם את ההכנה הנדרשת לתפקיד הרמטכ"ל.

מדיניות דומה בדרום

בפיקוד הדרום הובילו זמיר והלוי מדיניות דומה, שעיקרה מאמץ להרתיע את חמאס ולשלול ממנו יכולות, מבלי לדרדר את הדרום ללחימה מתמדת. בניגוד להצהרות הריקות של פוליטיקאים, איש מהם לא התבטא במונחים של הכרעה; שניהם אמנם הכינו תוכניות לכיבוש אפשרי של הרצועה, אך לא המליצו עליהן בהבנת המחיר שכרוך בכך.

גנץ, אפשר להניח, ייפגש כעת שוב עם שניהם, ויבקש לשמוע מהם על תוכניותיהם אם ימונו לרמטכ"ל. מטבע הדברים, העיקר יעסוק בעניינים צבאיים קלאסיים: מבניין כוח, ועד איראן, חיזבאללה ועזה. אבל חיוני ששר הביטחון יקדיש לא פחות קשב גם לתחום האזרחי־ציבורי: צה"ל נתון במשבר מוטיבציה שמעמיק, וסובל מירידה באמון הציבור בו. מתחייב, לפיכך, לברר כיצד מתכוון הרמטכ"ל הבא לשנות את המגמה, ולהתמודד עם שורה של אתגרים נוספים – משחיקה במעמד הלוחמים, אנשי הקבע ומערך המילואים, דרך שילוב נשים, ועד לניסיונות ההתערבות הגוברים של רבנים וגורמים פוליטיים בצה"ל.

זמיר והלוי מכירים את הסוגיות האלה מקרוב מתפקידיהם בעבר, ומהחיכוך המתמיד שלהם עם האוכלוסיות השונות שמשרתות בצה"ל. ועדיין, טוב יהיה אם יבהירו כיצד הם רואים את פני הצבא בעתיד לא רק כמגן העם והארץ, אלא כנדבך מרכזי – אולי הפרה הקדושה האחרונה – בציבוריות הישראלית שמאבדת מערכה.

מי המועמדים?

אלוף הרצי הלוי, סגן הרמטכ"ל

גיל: בן 54

חיים אישיים: נשוי לשרון ואב ל־4 מגורים: נולד וגדל בירושלים, מתגורר בכפר האורנים

השכלה והכשרות: בעל תואר ראשון בפילוסופיה ומינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בניהול משאבים לאומיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון

תפקידים קודמים: סגן הרמטכ"ל, אלוף פיקוד דרום, ראש אמ"ן, מפקד סיירת מטכ"ל, מח"ט ג'נין, מח"ט הצנחנים, ראש חטיבת ההפעלה באמ"ן, מפקד אוגדת הגליל.

אלוף אייל זמיר, סגן הרמטכ"ל לשעבר

גיל: בן 56

חיים אישיים: נשוי לאורנה ואב ל־3

מגורים: נולד וגדל באילת, מתגורר בהוד השרון השכלה והכשרות: בוגר פו"ם והמכללה לביטחון לאומי. בעל תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה.

תפקידים קודמים: אלוף פיקוד הדרום, סגן הרמטכ"ל, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה (בנימין נתניהו), מפקד עוצבת געש, ראש מטה זרוע היבשה, מפקד עוצבת עמוד האש, מפקד אוגדה 36 (עוצבת געש), מפקד חטיבה 7 בחיל השריון, מפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים, מפקד גדוד 75.