עדיין לא מאוחר לעכב את איראן

בשבועות האחרונים עשתה איראן כותרות בעיקר על רקע שורה של בכירים שמצאו את מותם באופן מסתורי כזה או אחר, אבל מאחורי העשייה האינטנסיבית של חורשי רעתה מסתתרת דאגה גדולה סביב ההתקדמות הנמשכת בתוכניתה הגרעינית.

מדובר בהתקדמות שהיא בעיקרה לרוחב - בצבירה איטית אך מתמשכת של אורניום מועשר, בכמות שמספיקה כבר לשתיים או לשלוש פצצות. בינתיים, היא ממשיכה להישמר משבירה מוחלטת של הכלים. לכן היא גם לא מעשירה לרמה צבאית של 90% (הדרושה לייצור פצצה), כדי להותיר פתח למשא ומתן ולהסכם גרעין חדש, ובעיקר כדי שלא לפתוח עליה את שערי הגיהינום.

הצבירה האיטית של החומר ברמת ההעשרה הנוכחית של 60% - יחד עם התקנת צנטריפוגות מתקדמות - אמורות לאפשר לה לפרוץ מהר יותר לפצצה, אם תחליט לעשות כן. זה גם ההיגיון שעומד בליבת טענותיהם של מצדדי החזרה להסכם הגרעין: קחו מאיראן את החומר שהעשירה, הם אומרים, ותסיגו אותה משמעותית לאחור.

היגיון דומה עומד גם בליבת טענותיהם של המתנגדים לחזרה להסכם. עם צנטריפוגות מתקדמות ויכולת מוכחת בהעשרה, הם אומרים, ייקח לאיראנים זמן קצר לצבור מחדש את החומר מרגע שההסכם יפוג או יופר. על מי שהסתירו בשיטתיות את פעילותם (גם על פי פקחי סבא"א) אי אפשר לסמוך שלא יסתירו שוב בעתיד.

סבא"א נחושה לפעול נגד טהרן, אך זקוקה לארה"ב

עושה רושם שבניהולו של היו"ר הנוכחי, רפאל גרוסי, נחושה סבא"א לדחוק את האיראנים לפינה. כדי להצליח בכך היא זקוקה לארה"ב, שמגלה בכך עניין מועט מאוד, אם בכלל. הממשל בוושינגטון לא מסתיר את להיטותו לחזור להסכם ולהסיר את תיק איראן מהשולחן; על סנקציות נוספות, שיאתגרו את איראן עוד יותר, אין כרגע מה לדבר.

אסור להבין מכך שאיראן עומדת להפוך מחר לגרעינית. מבחינת אורניום מועשר יש לה כמות, אבל כאמור אין לה איכות מספקת. מבחינת רכיבים אחרים שקשורים לבניית מנגנון הנפץ היא רחוקה כשנתיים מהשלמת התהליך. זה אומר שיש עוד מספיק זמן ללחוץ עליה בכל דרך - מדינית, כלכלית, צבאית, תודעתית וחשאית - כדי להמשיך לסכל, לפגוע, לשבש ולעכב אותה בדרך לפצצה.