"הפכנו כל אבן כדי למצוא את נאוה"

חוקרי המשטרה שעבדו בפענוח הפרשה שזעזעה את המדינה, חוזרים אל המקרה • אפרים (קרמשניט) ארליך: "עקבנו אחרי כל הסוטים, ולא ידענו מה הכיוון הנכון"

הילדה נאוה אלימלך, יצאה מביתה ולא חזרה

פתיחתו של תיק החקירה של רצח הילדה נאוה אלימלך מעורר הדים, וחוקרי הפרשה חוזרים למקרה שהסעיר את המדינה. "הפכנו כל אבן ובדקנו כל כיוון", הם מספרים. 

אשר הרפז, שהיה ראש צוות החקירה המיוחד שמונה לחקור את הרצח, שנה וחצי אחרי הצוות הראשון, העריך שהמידע החדש שנמצא היום בידי המשטרה הוא מידע מוכמן שרק הרוצח או אדם ששמע את הרוצח יכול למסור. "הפרשה הזאת הותירה בי צלקות של ממש. זה היה רצח מזעזע שלא ישנתי בגללו. כשמצאו את חלקי גופתה בים זה היה נורא. 

"לא הייתה אבן שלא הפכנו בחקירה הזאת, ועברנו גם על כל הראיות של צוות החקירה הקודם. בדקתי שוב את כל החומר וכל כיוון אפשרי. היה ערבי שהגיע והודה, והתברר שמדובר באדם שחיפש תשומת לב. אחר כך הגיע מידע מהשב"כ ליחב"ל שהחליפו אותנו בחקירה, שאומר שיש ערבי שרצח אותה כחלק מפעולה של ארגון טרור, אבל גם זה לא הוכח". 

הרפז סיפר שבאותה התקופה נעלמו וככל הנראה נרצחו חמישה ילדים באזור בת ים, והיה חשד שמדובר ברוצח סדרתי. "באופן אישי, אני לא יודע מה אפשר לברר אחרי כל כך הרבה שנים. אולי זה משהו שקשור לגופה עצמה, לאופן הרצח, או למידע מוכמן חדש שרק הרוצח היה יכול לדעת עליו. המקרה הזה ליווה אותי אישית הרבה שנים", סיכם. 

חוקר המשטרה בדימוס אפרים ארליך (קרמשניט), מספר שהוא בדיוק התגייס לימ"ר תל אביב באותה התקופה, ועקב אחרי אנשים בעלי עבר של הטרדה מינית של ילדים, כדי לראות האם אחד מהם קשור לפרשה. "בדיוק התגייסתי וזאת הייתה אחת החקירות הראשונות שלי כשוטר צעיר. היו המון כיווני חקירה, ולא ידעו מה הכיוון הנכון. החלטנו לעקוב אחרי כל הסוטים, ואחרי כל מי שהיה לו עבר פלילי עם ילדים באזור. עקבנו אחרי כולם כדי לראות האם יש להם קשר לרצח הנורא הזה. 

"אני לא יודע מה מצאו היום, אני מניח שמדובר בדנ"א או במשהו כזה, כי זה מה שנשאר מהגופה אחרי כל כך הרבה שנים. זאת פרשה עצובה שאני מקווה שיפתרו אותה עכשיו. המשפחה סבלה כבר מספיק", סיכם. 

נאוה אלימלך // צילום רפרודוקציה: יוסי אלוני

עזריה זמיר, שהיה מפקד תחנת בת ים באותה התקופה, סיפר: "חיפשנו את נאוה במשך שלושה חודשים עם צוות של 54 חוקרים. חיפשנו לפני ואחרי שהגופה נמצאה. היו לנו המון כיווני חקירה, בדקנו בתי חולים לחולי נפש, דייגים בנמל שאולי קשורים כי הגופה נמצאה בחוף, חקרנו גם פדופילים ואת החברות שלה. 

"פעלנו במלוא המרץ מסביב לשעות כדי להבין מה קרה, אבל כל כיוון נחסם בסופו של דבר. אני לא יודע היום מה כבר אפשר לגלות, אבל אני שמח שהחקירה נמשכת, ואולי יהיה לה סוף סוף פתרון", אמר. 

בעל משרד החקירות "שרלוק חקירות", מיכה קריגר, עסק גם הוא באותן שנים בניסיון לפענח את הרצח, והוא אומר שהיו לו כמה כיווני חקירה שנבלמו בגלל טעויות של אחרים. "לדעתי מדובר בהריגה בטעות על ידי פדופיל. כשבדקתי את הכיוון הזה בעזרת סוכן סמוי פוצצו לי את החקירה. זאת חידה כואבת מה קרה לילדה היפה הזאת. המקרה הזה מאפיל על תאיר ראדה ועל רחל הלר. 

"אני מעריך שעכשיו מדובר בבדיקה של דנ"א. המאגר המשטרתי גדל מאוד מאז, הטכנולוגיה התפתחה ואני סומך על המכון לרפואה משפטית ועל המשטרה. אלו אנשי מקצוע מעולים. מן הסתם עם השנים במידע שהצטבר במשטרה יש פתאום רמז. פתרו ככה לאחרונה רצח אחר אחרי שנים רבות, ואני מקווה שככה יהיה גם במקרה הזה", סיכם.

מודעות חיפושים שפורסמו אחרי שנעלמה

כזכור, מוקדם יותר היום הותר לפרסום כי בית המשפט אישר למשטרה להוציא מהקבר את גופתה של נאוה אלימלך ז"ל, שנרצחה בשנת 1982, לצורך ביצוע פעולות חקירה

אחרי בחינה מחודשת של תיק החקירה ושל ממצאים שנאספו במהלך השנים, הוחלט ביחידה הארצית למאבק בפשיעה חמורה והבינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433, להוציא את גופתה מהקבר לצורך ביצוע פעולות חקירה נוספות. הגופה הוצאה מהקבר היום (ראשון) לפני זמן קצר בתיאום עם משפחתה, והיא הועברה למכון לרפואה משפטית אבו כביר. החקירה מתנהלת בליווי פרקליטות מחוז תל אביב.

בית המשפט התיר לפרסם את חידוש החקירה, אך הוציא צו איסור על פרטי החקירה הנוכחית וכל פרט שעלול לזהות את החשודים.

הילדה נאוה אלימלך בת ה-12 יצאה מבית הוריה ב-20 במרץ 1982, בשעות הצהריים של שבת, ולא חזרה. חלקי גופתה נמצאו אחרי עשרה ימים של חיפושים בשקיות ניילון בחוף הים בהרצליה ובחוף תל ברוך שבתל אביב. 

אלימלך השאירה פתק להוריה, לפני שהלכה לבית של חברה במרחק של 300 מטרים מביתה. "לאמא ואבא ולכל המשפחה. אני הולכת לטייל. אל תדאגו, אני אחזור הביתה. אני אוהבת אתכם מאד". אחותה בת ה-19 הייתה האחרונה שראתה אותה בחיים.

לאחר שהתברר כי לא הגיעה לבית חברתה, החלו החיפושים אחריה. תחילה בידי בני משפחתה, והחל ממוצאי השבת בהשתתפות צוות משטרתי. ביום העשירי לחיפושים מצאו מתעמלים בחוף הים בהרצליה את ראשה ארוז בשקית ניילון. חלקי גוף נוספים שלה, גם הם היו קשורים בשקיות, נתגלו סמוך לחוף תל-ברוך שבצפון תל אביב. פתולוג שבדק את חלקי הגופה קבע כי הרצח בוצע עוד ביום היעלמה של הנרצחת. הרצח ומציאת הגופה זעזעו את תושבי ישראל.

אחרי הרצח הקימה המשטרה צוות חקירה מיוחד, שמנה כ-40 חוקרים ובלשים. התיק הוגדר כסבוך במיוחד, כי לחוקרים לא היה קצה חוט באשר לזירת הרצח וכלי הרצח. הצוות זימן לחקירה עשרות חשודים, אבל הפרשה לא נפתרה. במסגרת החקירה נשלחו חלקים מגופתה למעבדה בלונדון כדי לנסות לזהות את כלי הרצח.

במסגרת החקירה הובילו כלבי גישוש משטרתיים את החוקרים לביתו של תושב בת ים בשם דוד לוי, שם נמצאו תמונות של נאוה ושל חברותיה שצילם. התגלה שלוי היה מצלם בנות מבית הספר "גורדון" בעירום, הוא הורשע בפדופיליה וריצה עונש מאסר. במהלך השנים המשטרה עצרה חשודים נוספים, אך הם שוחררו. 

החשד לרקע לאומני

בינואר 1983 עצרה המשטרה תושב עזה בחשד שביצע את הרצח, אך חקירתו לא העלתה דבר והוא שוחרר מחוסר ראיות. זמן קצר לאחר מכן קבע הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן, שהמעשה בוצע על רקע לאומני כמבחן כניסה לארגון טרור. קציני משטרה בהם המפכ"ל אריה אבצן הביעו הסתייגות מדבריו. ביוני 1983 המשטרה הודיעה שנתקלה במבוי סתום.

בהכנת הידיעה השתתף איציק סבן

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר