טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים: צעיר תושב רמלה, שהואשם בפריצה לדירה בעיר, זוכה על ידי שופטת בית משפט השלום, רבקה גלט, לאחר שדיירי הבניין בו התרחשה הפריצה כולל בני משפחתו של הנאשם הצביעו עליו כעל חשוד פוטנציאלי - מבלי שהיו לכך כך ראיות תומכות.
על פי כתב האישום, התפרץ הצעיר לדירה וגנב ממנה טלפון נייד ומחשבון כיס. המתלוננת, שהייתה באותה עת במטבח הבית, שמעה רעשים והבחינה בנאשם נמלט מדירתה. לטענתה, היא ראתה את הפורץ רק מהגב, לא הצליחה לרדוף אחריו והזעיקה משטרה. באותו הזמן יצאו השכנים מדירותיהם וסיפרו לשכנה כי ככל הנראה מדובר בנאשם, שהוא נכדם של זוג קשישים המתגורר בבניין.
שוטרים שהגיעו למקום קיבלו אף הם את אותו הרושם, למרות שאיש למעשה לא ראה את הצעיר פורץ בפועל, וכעבור שבועיים עצרו אותו. בחקירתו טען כי אמנם ביקר באותה עת בבית סבו וסבתו, אך הכחיש את ביצוע העבירות המיוחסות לו ואף דרש לקיים עימות בינו לבין המתלוננת.
למרות שלא בוצע עימות, מחלקת התביעות של המשטרה הגישה נגדו כתב אישום. בבית המשפט טען סניגורו, עו"ד אבי אלפסי שייצג אותו מטעם הסניגוריה הציבורית, כי בחקירת המשטרה נפלו פגמים. בין השאר, לא נגבו עדויות מהשכנים, לא בוצע מסדר זיהוי ולא בוצע עימות בין המתלוננת לנאשם. והתביעה הסתמכה אך ורק על עדותה הבודדת של המתלוננת שלא ראתה את פני הנאשם אלא שמעה את שמו מהשכנים.
בשל העובדה כי מדובר בראיה היחידה וכי נפלו פגמים בעדותה, קיבלה שופטת בית המשפט, רבקה גלט את טענותיו של עו"ד אלפסי וזיכתה את הנאשם מכל המיוחס לו. "בעדותו, אמר הנאשם שהוא נהג להגיע הרבה לבניין, על מנת לבקר אצל סבו וסבתו, והמתלוננת הכירה אותו, וטעתה בזיהוי, כיוון שאנשים רבים מגיעים לבניין. למעשה, עדות זו עומדת מול גרסת המתלוננת, ואין בה סתירות פנימיות. יש לזכור כי הרכוש שנגנב לא נמצא מעולם, ואין כל ראיה הקושרת את הנאשם לעבירות, פרט לגרסת המתלוננת, שלא הייתה חפה מקשיים", כתבה השופטת גלט בהכרעת הדין.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "עם סיום החקירה, הוגש נגד הנאשם כתב אישום על סמך תשתית ראייתית מספקת. לאחר שמיעת הראיות והעדויות, סברה השופטת כי אין די ראיות להרשעה והחליטה על זיכויו של הנאשם מחמת הספק. החלטת בית המשפט תילמד ותיבחן, ובהתאם יוחלט כיצד לפעול".