ח"כ טיבי איים - המדינה ויתרה על הקרקעות

מהלך המדינה להשבת קרקעותיה לבעלותה, האיום של ח"כ טיבי - וההתקפלות של רשות המים: פרשה שמקורה בהחלטה אי אז בתקופת קום המדינה, מסעירה את משרדי הממשלה ומעלה תהיות בנוגע להתנהלות רשות המים וליכולת המשילות של הדרג הנבחר ברשות המבצעת.   

תחילת הסיפור בשנות ה־60, אז הפקיעה המדינה קרקעות שאינן מיושבות בסביבות כפר מנדא שבצפון לטובת הקמת המוביל הארצי. אלא שהקרקעות לא נרשמו בטאבו ולא הופקעו כנדרש, ועם הזמן השתלטו עליהן תושבי הכפר לטובת שטחים חקלאיים ושימושים נוספים.

כפר מנדא // צילום: משה שי

לאחרונה החליטו ברשות המים לעשות סדר בבלאגן והגישו צווים להפקעת השטח - אך אלו, כצפוי, התקבלו בכעס על ידי תושבי כפר מנדא, שלא התעניינו בעובדה שמדובר בשטחי מדינה המיועדים לבניית מתקנים אסטרטגיים. לפיכך, ראש המועצה מואנס עבד אלחלים החליט לעשות מעשה - ודרש מרשות המים לבטל את הליך ההפקעה מייד. במקביל הוא גייס את ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) - שהחל מצידו בהפעלת לחץ על מנת להעביר את השטחים לתושבים. 

"כמו לאפשר זכות שיבה"

ח"כ טיבי פנה לראש רשות המים גיורא שחם, ואיים עליו כי יתקע את תקציב הרשות. בזמן בחירות, שבה ועדת הכספים מתכנסת מעט מאוד, מדובר באיום בעל השלכות - שאכן הביא לתוצאה הרצויה מצד המתלוננים - בניגוד מוחלט לאינטרס המוצהר של מדינת ישראל. גורמים המעורים בפרטי הפרשה הסבירו כי "טיבי איים לתקוע את התקציב של רשות המים אם לא יגיעו לדיון, ושחם רץ לכנסת ואמר שלא צריך את הקרקע ואפשר להעביר אותה למתלוננים". 

יצוין כי מדובר בהחלטה חסרת תקדים. להפקעת קרקעות במדינת ישראל יש השלכות ביטחוניות ומדיניות נרחבות - והגורמים המקצועיים, ממשרד המשפטים דרך האוצר ועד רשות מקרקעי ישראל, הביעו תדהמה למשמע אוזניהם. 

ראש רשות המים גיורא שחם // צילום: גדעון מרקוביץ'

"עמדת רשות המים מערערת את הבסיס של הפקעת הקרקעות במדינת ישראל מאז הקמתה", קבע אחד הגורמים, "זה להודות בטעות שלטונית על שטחים במדינת ישראל - כמו לאפשר חזרה של הפליטים הפלשתינים. מדובר בסכנה ליציבותה של מדינת ישראל, ערעור יציבותה של המדינה ופגיעה בביטחונה. רעידת אדמה של ממש". 

גורם אחר מספר כי "בשבוע האחרון יש בלאגן לא נורמלי, כולל בכירים שצורחים עד לב השמיים ואומרים שרשות המים פעלה בניגוד לסמכויות שלה. אם היום יבטלו הפקעה של קרקע, מחר יבטלו עוד. כולם קופצים על הרגליים האחוריות ומנסים למנוע את זה. גם אם השטח לא נצרך - יש דרכים לשחרר קרקעות וזו לא הדרך. כעת מגיעים נציגי הציבור הערבי בכנסת למשרדים ואומרים שהמדינה בכלל לא צריכה את הקרקע, כי 'כך אמר ראש הרשות', ולך תתקן את הנזק".

מרשות המים נמסר בתגובה: "מדובר בקרקעות שהופקעו בשנות ה־60 של המאה ה־20 ממחזיקי קרקע יהודים וערבים לטובת הקמת מוביל המים הארצי, וכיום אינן משמשות אותו. לכן החליטה רשות המים לערוך, יחד עם גורמים נוספים, בחינה מקצועית באשר לצורך בקרקעות אלו. עם השלמתה תגובש העמדה לגבי כלל הקרקעות".

תגובת טיבי:

א- האדמות האלה הן אדמות בבעלות תושבי כפר מנדא בטאבו. וההפקעה נעשתה בשנות ה60 ולא בשנות ה50 כפי שכתוב בידיעה. 

ב- הרישום של ההפקעה נעשה רק בשנת 2019 ואז התעוררו התושבים למציאות של הפקעה בפועל.

ג- רשות המים הודתה בפני הועדה כי האדמות רחוקות ממאגר המים ואין בהם שום צורך לפרויקט מאגר המים.ויש חלופות לחלקות אלה למען הפרויקט.

ד- אין זו הפעם הראשונה שמבטלים הפקעה . חכ טיבי הצליח להחזיר כ25 דונם באיזור התעשייה בטייבה לפני כמה שנים.

ה- גם גורמים בכירים נוספים מחוץ לרשות המים הודו כי אין שום צורך בהפקעת האדמות האלה שכפר מנדא זקוק להן למען עתיד ילדיהם והזוגות הצעירים.

ו- אנחנו ערים להסתה של גורמים עלומים נגד זכויות היסוד של תושבים ערביים לרבות תושבי כפר מנדא. הרשימה המשותפת תמשיך לפעול מול משרדי הממשלה  ובועדת הכספים כדי לבטל את ההפקעה המיותרת שבוצעה בשנות ה60 אבל הבעלים המשיכו לעבד אותן כי הן בבעלות פרטית מקומית ומעולם לא היו במקור שייכות למדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו