פרשת השימוש של המשטרה בתוכנות ריגול, לכאורה נגד אזרחים תמימים, ממשיכה להסתעף. בכיר במערכת אכיפת החוק אומר ל"ישראל היום" כי אישורי בתי המשפט לשימוש בתוכנות אלה נבעו בעיקר מחוסר הבנה טכנולוגית מצד השופטים.
"המשטרה לא מציגה לבתי המשפט את התמונה המלאה", טוען הבכיר, "השופטים חושבים שהם אישרו האזנה לטלפון - אבל השוטרים חודרים ומורידים את כל המידע מהטלפונים הניידים. השופטים פשוט לא מבינים את מה שהם מאשרים".
הבכיר, שהיה חשוף בשנים האחרונות מתוקף תפקידו לפעולות רבות של רשויות אכיפת החוק, תוקף את התנהלות המשטרה על רקע חשיפת פרשת המעקבים ב"כלכליסט" בשבוע שעבר. לדבריו, במשטרה מנצלים לטובתם את העובדה שחוק האזנת הסתר הוא מיושן, ובכך מצליחים להשתמש ביכולות הטכנולוגיות מרחיקות הלכת שפותחו בשנים האחרונות בתחום הסייבר, לבצע פעולות התקפיות - ולהציגן ככאלה שנעשו באישור בית המשפט.
"היועמ"ש בסתירה"
"המשטרה פשוט לא מציגה לשופט את התמונה המלאה או המדויקת בבואה לבקש אישור להאזנת סתר", טוען הבכיר, "השוטרים מציגים לבית המשפט בקשה לצו האזנת סתר, אבל הם לא מוסרים לו שהם הולכים לעשות שימוש בתוכנה התקפית. אני ראיתי כיצד לקחו צווים רגילים, כאלה שהמשטרה מוציאה בכל יום, שבהם השופט חשב שאישר האזנה לטלפון, אבל בפועל מורידים ומרוקנים את כל המידע שקיים בטלפון הנייד. השופטים פשוט לא מבינים מה הם מאשרים, ורק בפעמים נדירות יש בכלל פיקוח כלשהו מצד הפרקליטות".
לדברי הבכיר, דפוס הפעילות שעליו הוא מצביע נולד במהלך כהונתו של המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, שכיהן לפני כן כסגן ראש השב"כ. "אלשיך הוא שהוביל את הקו הזה. הוא לא הבדיל בין ארגון שנלחם בטרור לבין משטרה שפועלת בתוך מדינה דמוקרטית. הוא ניסה להוביל תיקוני חקיקה באמצעות מחלקת ייעוץ וחקיקה בפרקליטות, וכן הכניס כל מיני סוגים של טכנולוגיות שמקומן יפה בארגון חשאי ולדעתי פחות יפה למשטרה. כשאתה לא מחפש מחבל מתאבד, לא נכון לעשות שימוש בכל כלי שקיים".
אלשיך: "קצין מתוסכל"
סנ"צ בדימוס עו"ד דובי שרצר, שכיהן כראש מחלקה בלהב 433, סבור כי הפער שעליו הצביע הבכיר צפוי להקשות מאוד על היועמ"ש בבואו לבדוק את הטענות נגד המשטרה שעלו בפרשת NSO: "המשטרה אולי תגיד שהיו צווים של בית המשפט, אבל השאלה היא אם פירטו בפני השופטים את האמצעים המיוחדים שהופעלו לשם כך. חשוב להבין שלא מדובר כאן בהאזנה רגילה, אלא בשימוש התקפי שבאמצעותו אתה מרוקן את תוכן המכשיר עצמו".
שרצר מוסיף ותוהה: "מה היועמ"ש יעשה? הרי בדיקה, אם היה קיים צו, לא מספיקה. היועמ"ש מצוי בניגוד עניינים כמי שמנחה את המשטרה, ובמצב זה המשנה שלו לא יכול לבדוק את הסוגיה".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת אך ורק על פי חוק ובהתאם לסמכויות שניתנו לה כדין. כפי שנמסר, כל פעולותיה בהקשר של האזנות סתר מתבצעות רק באמצעות צווים שהוצאו כדין מבית משפט בחתימת שופט.
"משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות למלא את ייעודה להגן על אזרחי מדינת ישראל, ותפעל לסיכול ולמניעה של עבירות ולהבאת החשודים לדין בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה ועל פי החוק".
מטעמו של המפכ"ל לשעבר אלשיך נמסר: "המפכ"ל לשעבר גאה ברפורמות שהוביל במשטרה, בין השאר בתחום המודיעיני כמו 'הרצף המודיעיני', 'שיטור מוכוון מודיעין' ועוד - כולן צמודות בצורה הדוקה לחוק - ומנגד בתחום הנורמטיבי, כולל חקיקת החוק להתאמה תעסוקתית, מה שבין השאר מנע מדובי שרצר לחזור למשטרה ולהתקדם בשורות הפיקוד של משטרת ישראל.
"למי שאכן מתעניין ברפורמות, מוצע שלא להסתמך על חוות דעת חיצונית של קצין מתוסכל, שלא היו לו יד ורגל בהן, אלא לקרוא בעיון את ספרו של אלשיך: 'מפכ"ל בחזית - ערכים במבחן', בדגש על הפרקים העוסקים ברפורמות שצוינו. למיטיבי לכת, מוצע לעיין בשנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל כפי שמפורסם לציבור ולהתרשם מההישגים של המשטרה בשנים אלה, הן מול ארגוני הפשיעה והן מול עבירות הרכוש, תאונות הדרכים, סיכול גל הטרור ועוד ועוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו