"איך ננצח במלחמה אם מול גנבים אנחנו נכשלים?"

נועזים יותר, מתוחכמים יותר - ומנצלים את חוסר האונים • גל העבריינות הבדואית רק מתעצם; האונס של בת ה-10 והפריצה לנבטים הם רק קצה הקרחון • נוהלי הפתיחה באש שונו, אבל הייאוש נותר: "אווירה של פחד" • צה"ל: "הרמטכ"ל פועל בנושא באופן צמוד"

בסיס חיל האוויר בנבטים, צילום: דודו גרינשפון

האונס המזעזע של בת ה־10 באישון לילה בביתה בנגב, והפריצה החמורה לבסיס חיל האוויר בנבטים, עוררו שוב את השיח הציבורי סביב המציאות בדרום. אלא שמדובר רק בקצה הקרחון של שורת אירועי פריצה שהתרחשו בשבועות האחרונים. הפורצים מהפזורה הבדואית, כך נדמה, הופכים נועזים, חצופים ומתוחכמים יותר מבעבר.

להלן סקירה מהירה של גל האירועים העברייניים בנגב בשבועות האחרונים: ב־2 בינואר נגנבו יותר מ־90 אלף כדורים מהבונקר של בסיס האימונים בצאלים. מדובר ביותר מטונה של ארגזי תחמושת, בפעולה מאורגנת ומתוכננת; ב־6 בינואר נגנב רכב מהחניון של צאלים לעיני המצלמות. הרכב אותר באמצעות איתוראן סמוך לכפר ביר הדאג'; ב־17 בינואר נעצרו בדואים שיידו אבנים על בסיס צאלים; ב־20 בינואר נעצרו אימונים בעקבות חדירה של בדואים לשטחי האש; ב־3 בפברואר בוצעה גניבה של אמצעי קשר מתוך מכולה בצאלים; ב־5 בפברואר, בפריצה למחנה נתן ליד באר שבע, נגנב ציוד כללי; ב־7 בפברואר נגנבה תחמושת מבסיס שדה תימן, ובמהלך האירוע השליכו הפורצים רימון הלם על החיילים.

השיא, כמובן, נרשם בנבטים. פורץ חדר לבסיס חיל האוויר המאובטח והסתובב בו במשך שעות.לא רק הצבא סובל - הפשיעה הגואה פוגעת גם באזרחים. בתחילת השבוע דיווחה המשטרה כי עצרה חוליה שביצעה כמה פריצות לבתים ביישובים בנגב, שבאחת מהן הפורצים ביצעו עבירות מין בילדה שלנה בחדרה באותה עת.

תושבי האזור חשים מצוקה גוברת והולכת לנוכח ההסלמה, סוגיה שעולה בשיחות רבות. "ההרגשה היא שיש הפקרות כללית", אומרים לנו תושבים בנגב, "אם צה"ל הגדול לא מצליח לשמור על עצמו ועושים ממנו קרקס, מה הפלא שגם מגיעים לבתים פרטיים ועושים ככל העולה על רוחם". אחרים אומרים במפורש: "יש אווירת התפוררות ופחד, הרגשה שמתעצמת על רקע משבר הקורונה ותחושת חוסר הוודאות שממילא אופפת את כולם".

"המורל נפגע", אריק גרינשטיין
"המורל נפגע", אריק גרינשטיין

חיילי המילואים שמגיעים לאזור להתאמן מביעים תחושה דומה. "אני כבר לא מוכן לבוא עם רכב לאימון", אומר אריק גרינשטיין, שריונר במילואים, ממובילי מחאת חיילי המילואים "די להפקרות בצאלים". "לחבריי נגנבו מכוניות וזו רק טיפה בים. אנחנו חסרי אונים מול שודדים מיומנים שרק הולכים ונהיים חצופים יותר. אם פעם היה מספיק שומר אחד בלילה, היום כבר מעמידים ארבעה וגם זה לא עוזר. התעוזה שלהם בלתי רגילה".

גרינשטיין מפנה את ביקורתו להנהגת הצבא: "למה את האשמה זורקים תמיד על הש"ג, אף שלא נותנים לו אמצעים להגן על עצמו? איך הרמטכ"ל לא תופס את מפקד צאלים ואת פיקוד דרום מהאוזניים וצועק עליהם שמצב כזה לא יימשך? המורל נפגע מאוד. איך ננצח במלחמה אם חבורת גנבים אנחנו לא מצליחים לנצח?"

תופעה חדשה יחסית

בשיחות עם קצינים בכירים ועם חיילים ותיקים יותר, מתגלה כי מדובר בתופעה חדשה יחסית, של שני העשורים האחרונים. למעשה, בעבר היה נהוג להפעיל נוהל מעצר חשוד בשמירה על בסיסים, ובעיקר על מאגרי תחמושת. נוהל מעצר חשוד כולל קריאה להזדהות, ירי באוויר, ובסופו של דבר ירי לעבר הדמות החשודה. עד כדי כך הנוהל היה נפוץ, שבמאי 1995 בבסיס הצנחנים בבית־ליד, שומר בבונקר התחמושת ירה בטעות בצוות לוחמים שהתקדם לעברו במסגרת תרגיל. מהירי הזה נהרג סגן יפתח אוטולנגי. מאז שונו נוהלי הפתיחה באש, ושומרים אינם מבצעים נוהל מעצר חשוד במקרים אלה. לאחר הצטברות אירועים והתגברות הביקורת הציבורית שונו הנהלים פעם נוספת בשנת 2017, ונקבע כי אם השומר מזהה גניבה של כלי נשק בזמן אמת - הוא רשאי לבצע נוהל מעצר חשוד. לצד זאת, בגניבת תחמושת - עדיין חל איסור לעשות זאת.

גם בפזורה מודאגים

כדי לנסות להבין מה קרה בשנים האחרונות בבסיס צאלים שוחחנו עם אל"מ (מיל') יוחאי בן ישי, לשעבר סגן מפקד הבסיס, שהשתחרר בשנת 2013. "כשנכנסתי לתפקיד ב־2011 התופעה כבר היתה בשיאה", הוא מספר, "כמעט בכל סוף שבוע היו נכנסים לאזור הבונקר, מוצאים נקודה רחוקה מהשומרים וגונבים מה שמצליחים". הבונקר (מחסן התחמושת) נמצא מחוץ לבסיס, ואף על פי שהוקמה כבר גדר חכמה מסביב לבסיס, הוא נותר חשוף.

ראשית פעל בן ישי לבלום את הסחף: "כשהבנתי את זה, הבאתי 'באגר' שחפר תעלה עמוקה מסביב לבונקר. אמרתי, קודם כל אפתור את הבעיה כדי שזה לא יקרה אצלי, וזה באמת הוריד את מספר הפריצות, אבל ידעתי שזה לא פתרון קבוע. היה ברור לי שזה לא פתרון אמיתי. אי אפשר כל הזמן להתבנקר".

כדי להביא פתרון כולל, יזם בן ישי פגישה של כל מי שמעורב בנעשה. "הלכתי למפקדת זרוע היבשה ועשינו פגישה מקיפה של כל הגורמים: מפקד מחוז דרום במשטרה, עם נציג הפרקליטות, רשות הטבע והגנים, הסיירת הירוקה וכל מי שנוגע בנושא. אמרנו, 'חברים, זו הבעיה. מה עושים?'"

רס"ן (מיל') סלאמה עדיסאן // צילום: דודו גרינשפן
רס"ן (מיל') סלאמה עדיסאן // צילום: דודו גרינשפן

כאן גילה בן ישי שהוא לבד: "הבנתי שאף אחד לא רוצה לעזור. כולם אומרים לי רק מה לא. הפרקליטות מזהירים לא לירות, הסבירו למה אי אפשר. המשטרה אמרו שאין כוח אדם. בשורה התחתונה זה לא עבד. בסוף אתה עומד על הגבעה לבד וכולם אומרים לך 'תתמודד'. זו הפקרות מוחלטת, וכל הרשויות מתנערות".

אז מה צריך לעשות? "צריך להחזיר את השימוש בנוהל מעצר חשוד על כל גניבה של אמצעי לחימה ופריצה לשטח צבאי מובהק. אי אפשר להגיע למצב שעולים על טנק. אי אפשר להגיע למצב שנכנסים למאהל פלוגתי ורבים עם חיילים. השלב הבא הוא פגיעה בנפש. מעבר לזה, המשטרה והפרקליטות צריכות לפעול אחרת. אפשר להחזיר את המשילות מהר".

לצד חיילי צה"ל והתושבים בערים היהודיות בנגב, גם התושבים הבדואים מביעים דאגה מהמצב. "מה שקורה מצער מאוד. אנחנו מגנים את זה בתוקף", אומר לנו רס"ן (מיל') סלאמה עדיסאן, מראשי ועד הכפר ביר הדאג', הסמוך לצאלים, "אנחנו נגד שהנוער יתקיים מגניבות ומפשע, זה נוגד את הערכים שלנו".

בצה"ל פועלים למגר

הבעיה, לדבריו, היא שמלבד אכיפה - אין למדינה פתרונות למצוקת התושבים. "אם אני לא יוצר אמון של האוכלוסייה בי כמנהיג, אני לא יכול להיות המנהיג.

כשבאים להרוס בית למישהו ואף אחד לא מקשיב לי, אני לא בונה אמון מול התושבים ואני לא יכול לקדם שום דבר. המדינה יודעת לאכוף עלינו, אבל לא יודעת לטפל בנו. אני קורא למדינת ישראל לשמוע אותנו. לעשות שולחן עגול, לבוא לקראתנו ולמצוא פתרונות למצוקות הללו".

כפר בפזורה הבדואית בנגב // צילום: דודו גרינשפן
כפר בפזורה הבדואית בנגב // צילום: דודו גרינשפן

בצה"ל רואים בעדיפות ראשונה את הצורך למגר את התופעה. בחודש שעבר בוצע "בוחן הרמטכ"ל" במתכונת פתע ב־52 מחנות, לצורך בחינת מוכנות וכשירות צה"ל בתחום הגנת המחנות שכלל, בין השאר, בדיקה של הגנה מפני גניבות. מעבר לכך, הצבא משקיע משאבים רבים בפרויקטים טכנולוגיים, כמו "עין צופייה" למיגון מחסני הנשק והתחמושת בצה"ל, ופרויקטים נוספים בפיתוח, כגון "משמר תנופה", פיתוח ויישום מכולות נשקים חכמות ואבטחת כלי נשק צבאיים ביישובי הגמ"ר.

מדובר צה"ל נמסר: "כלל האירועים המתוארים מתוחקרים לעומקם ומטופלים על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים, לצד המשטרה הצבאית שחוקרת כל מקרה לגופו. צה"ל רואה בחומרה מקרים אלו, ועל כן הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מכנס אחת לחודש את פורום מטכ"ל בנושא מיגור אירועי גניבות, בדגש על גניבות נשק ואמל"ח מבסיסי צה"ל. כחלק מהפעולות שצה"ל נוקט לחיזוק תחום אבטחת הבסיסים, בשנת 2017 שונו הוראות הפתיחה באש. השינוי שנעשה מאפשר לבצע נוהל מעצר חשוד כלפי גנב כלי נשק חם".

תגובת המשטרה: "במסגרת המאבק המתמשך בעבירות הרכוש באזור, המשטרה פועלת בכל ימות השנה לביצוע אכיפה מוגברת במישור הגלוי והסמוי נגד כנופיות ועבריינים בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר