"הותיר את הקשיש שרוע על הכביש": 5 חודשי עבודות שירות לרוכב אופניים שתקף קשיש לעיני נינתו

עובד אחזקה בבית חולים במרכז הארץ, הורשע בתקיפת קשיש בן 81 וחבלה במזיד ברכבו, לאחר התפרצות זעם על רקע נהיגתו של הקשיש. האלימות הקשה, שכללה אגרופים ודחיפה שהותירה את הקשיש שרוע על הכביש, התרחשה לעיני נינתו של המתלונן, שישבה ברכב והייתה עדה לתקיפה האכזרית. השופטת ענת יהב הטילה על הנאשם 5 חודשי מאסר בעבודות שירות ו-7000 שקלים פיצוי למתלונן.

על פי כתב האישום, נהג המתלונן ברכבו מסוג לקסוס בישוב סביון, כשנינתו מלווה אותו. במהלך הנסיעה, הנאשם, שרכב על אופניו, התעצבן על המתלונן בטענה כי נהג צמוד אליו. בתגובה, הגיע הנאשם לצד ימין של הרכב, סובב את המראה, ולאחר מכן עבר לצד שמאל ושרט את דלת הרכב באמצעות אופניו.

כאשר פתח המתלונן את חלון הנהג כדי לברר מדוע פגע ברכבו, הכניס הנאשם את ידיו לתוך הרכב והכה אותו באגרופים מספר פעמים. לאחר שהמתלונן יצא מרכבו, הנאשם המשיך בתקיפה, הכה אותו במכת אגרוף בראשו, דחף אותו והפילו לכביש. מיד לאחר מכן, הנאשם עלה על אופניו וניסה לברוח מהמקום עד שנעצר על ידי עובר אורח. כתוצאה מהתקיפה, נגרמו למתלונן חבלות באגן.

"אבי לא חזר להיות האדם שהיה"

בעדותו בבית המשפט, המתלונן תיאר את השפעת האירוע על שגרת חייו, שהתערערה, ואת הפגיעה בפרנסתו. הוא תיאר את תחושת ההשפלה שאפפה אותו כאשר נותר שרוע וחבול על הכביש. למרות ששוחרר מבית החולים באותו יום, לא עבד במשך זמן ממושך - 46 ימים - בעקבות האירוע.

"על פי תצהירו, הנפגע עבר טראומה שגרמה לו לחרדות ופחד גדול, הזעות וכאבים. מאדם בריא שלא נוטל תרופות החל בנטילתן", נכתב בגזר הדין. בתו של המתלונן העידה: "מאז האירוע, אבי אינו עצמאי כשהיה ואני מלווה אותו בכל יום לעיסוקיו". בתו של המתלונן הדגישה כי "מאותו אירוע אלים, אבי לא חזר להיות האדם שהיה ולא חזר לנהוג".

בית המשפט: "האלימות היא פגע רע"

התביעה הפנתה לנסיבות החמורות של ביצוע העבירה, הדגישה את פוטנציאל הנזק שבאירועי אלימות בדרכים, את גילו של המתלונן, נוכחות נינתו ברכב וחשיפתה לאירוע, וכן את העובדה שהנאשם עזב את המקום כשהמתלונן החבול שרוע על הקרקע. לנוכח האמור, ביקשה לגזור על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.

מנגד, ביקש בא כוח הנאשם לבטל את הרשעתו בדין, בטענה שהרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומו בשל עבודתו כעובד ציבור בבית חולים שיבא. הסנגור הדגיש את החרטה הכנה של הנאשם, הודאתו ורצונו לפצות את המתלונן כבר בתחילת ההליך.

הנאשם עצמו הדגיש בפני בית המשפט כי ביצע מעשה חמור והביע חרטה. "מדובר באירוע חד פעמי בחייו שנבע מסערת רגשות", נכתב בגזר הדין. הוא הוסיף כי מאז האירוע, הוא אינו מצליח לישון בלילות ותיאר את ההליך הטיפולי שיסייע לו להימנע מסיטואציות דומות בעתיד. בהכרעתה, דחתה השופטת ענת יהב את בקשת ההגנה לביטול ההרשעה וקבעה: "אני סבורה כי המעשים בהם הורשע הנאשם, אינם יכולים להתיישב עם סיום ההליך ללא הרשעה".

השופטת התייחסה לחומרת העבירה וציינה: "עבירת האלימות היא פגע רע וכשהיא מתבצעת במרחב הציבורי, על רקע שימוש בדרך, יש בה כדי לערער את תחושת הביטחון האישי של כלל האזרחים ויש להעביר מסר ברור בדבר הוקעת מעשי האלימות".