אירוע חמור התרחש בימים האחרונים כאשר מצלמות האבטחה במועדון כושר ביבנה נפרצו, וסרטונים אינטימיים של מתאמנות דלפו לרשת. מלבד הפגיעה החמורה בפרטיותם של המצולמים שיכולה להתווסף לה הטרדה מינית לכאורה, האירוע מהווה תזכורת משמעותית לגבי האחריות הכבדה המוטלת על עסקים וארגונים המתקינים מערכות צילום ומעקב.
מצלמות אבטחה הן מבחינת החוק, שוות ערך למאגר מידע. ככל שמדובר בהגנה על פרטיות, חשוב להכיר בעובדה שצילומים ממערכות אבטחה אינם רק אמצעי בטיחות – הם גם מאגר מידע אישי. לפי חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת מידע, כל מערכת צילום ששומרת מידע שמזהה או עשויה לזהות אדם, נחשבת למאגר מידע ומחויבת לעמוד בדרישות הגנת הפרטיות ואבטחת המידע. רשות הגנת הפרטיות אף פרסמה הנחיה בנושא שימוש במצלמות אבטחה ומעקב.
החוק מטיל על בעלי המאגרים מספר חובות מרכזיות שמטרתן להבטיח שמירה על פרטיות המידע. המצלמות צריכות לשמש רק למטרות שהוגדרו מראש, אין להשתמש בהן למטרות נוספות, יש לוודא שהמצלמות הכרחיות והמידע שנצבר מצומצם למינימום האפשרי כדי להפחית פגיעה בפרטיות, יש להציב שלטים ברורים לגבי מיקום המצלמות והשימוש בצילומים והצילומים צריכים להישמר רק לתקופה הנדרשת ולהימחק לאחר סיום השימוש.
בנוסף, יש להקפיד על אבטחת מידע ברמה גבוהה, כולל הגבלת הרשאות גישה, הצפנה, ניטור ובקרה כדי למנוע דליפות. וגם יש לוודא כי הספקים החיצוניים - כמו חברת האבטחה, עומדים בתקנות הגנת הפרטיות וחתומים על הסכמי סודיות.
מה ניתן ללמוד מהמקרה הזה? הפריצה למערכת צילום אינה רק כשל טכני – היא גם כשל ניהולי. עסקים המתקינים מצלמות אבטחה חייבים לקחת אחריות על שמירה על פרטיות הלקוחות ולהבטיח שהן מנוהלות בהתאם לחוק. אם לא, הם עלולים למצוא את עצמם אחראים לנזק חמור.
חשוב גם לציין שבחודש אוגוסט 2025 יכנס לתוקפו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שיאפשר להטיל קנסות כספיים גבוהים מאד על הפרות של החוק. לכן, מומלץ לארגונים ולעסקים לוודא כבר עכשיו שהם עומדים בדרישות החוק כי פרטיות שלכם בידיים שלכם.
אם אתם מנהלים עסק הכולל מערכות צילום, חשוב לוודא שאתם עומדים בדרישות הגנת הפרטיות. הציבור, והלקוחות מצפים לכך, החוק דורש זאת, ואין תירוץ לעיכוב בהגנה על פרטיותם.
כותב המאמר עו"ד מוטי כהן, מתמחה בהגנת הפרטיות ואבטחת מידע
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו