"חבל שאת לא שלי", כך התבטא בין השאר רופא במשטרה, סגן רופא מחוזי, כלפי שוטרת חובה שהגיעה אליו במהלך השנה החולפת כדי לעבור טיפול. בעקבות המקרה, בית הדין למשמעת של משטרת ישראל הרשיע את הרופא בהתנהגות שאינה הולמת שוטר ושיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה, וגזר עליו נזיפה חמורה וחודשיים של הורדה בדרגה.
על פי כתב האישום, המתלוננת שהתה במרפאה שבמחוז חוף לצורך קבלת טיפול רפואי. הנאשם, ששהה במרפאה באותה העת, קרא אליה לבוא למשרדו, והשוטרת התלוותה אליו. בהגיעם לחדרו של הנאשם, הלה ביצע עבור השוטרת בדיקת דם וכתב לה הפניה לרופא מומחה.
במהלך הטיפול הרפואי בחדרו הוא אמר לשוטרת: "חבל שאת לא שלי". מאוחר יותר הוא הציע לה להתלוות עימו לחניה התת-קרקעית בתחנת המשטרה כדי לעשן סיגריה, וכשהמתינו למעלית הוא נישק את אצבעו, הניחה על הלחי של השוטרת ואמר: "חבל שאי אפשר נשיקה אחרת".
התובעת הדגישה את חומרת המעשים, וציינה כי המתלוננת היא שוטרת בשירות חובה וכי בינה לבין הנאשם יש פער גילים של כשלושה עשורים.
התביעה טענה שהאירוע ליד המעלית היה אירוע בעל אופי מיני, וכי תוכן האמירות בנסיבות שבהן נאמרו הוא בעל גוון אינטימי, שחרג חריגה משמעותית ממסגרת היחסים המקצועיים שאמורים להיות בין רופא למטופלת, ושלא הולם קצין בדרגתו ובתפקידו.
הורדה זמנית בדרגה
מנגד, הסנגור טען כי מדובר ב"מעידה חד-פעמית", וכי להודאת הנאשם בפני בית הדין תהיה השפעה חיובית: "תעביר מסר ארגוני ותשמש תמרור אזהרה לכל קצין, מפקד ושוטר".
הסנגור הדגיש את שירותו הארוך של הרופא במשטרה, ואת העובדה שהוא "חי עם עצמו לא בנוח" בעקבות האירוע.
בית הדין הדגיש את חומרת המעשים, במיוחד לנוכח פער הגילים בין השניים והעובדה שהתקיימו ביניהם יחסי מטפל-מטופלת. השופטים ציינו: "האמירה הראשונה, 'חבל שאת לא שלי', נאמרה תוך טיפול רפואי בחדרו של הנאשם כשהם בגפם. האמירה השנייה, 'חבל שאי אפשר נשיקה אחרת', לאחר שהנאשם נישק את אצבעו והניח אותה על הלחי שלה, נאמרה כשהשניים נמצאים בגפם בחניה תת-קרקעית".
בגזר הדין הדגישו השופטים את חשיבותה של שמירת סביבת עבודה בטוחה ומכבדת לכל המשרתים במשטרה, במיוחד לשוטרות צעירות המשרתות בשירות חובה.
השופטים ציטטו מפסיקה קודמת: "ביטויים מיניים בוטים הפוגעים בכבודן של נשים - בייחוד כאלו הנאמרים בפני חיילות צעירות שמתמודדות עם עולם חדש ושעומדות מול כוח וסמכות של היררכיה פיקודית - הם תופעה חמורה ביותר. אין להשלים עם מצב שבו ההתנהגות, כפי שנחשפה בעניין שלפנינו, תהיה לנורמה מקובלת", נכתב בגזר הדין.
"בהתנהגותו ובמעשיו פגע הנאשם בחובת הנאמנות של המשטרה כלפי שוטרות/חיילות החובה המשרתות בארגון, בני משפחותיהן וכלל הציבור, השמים מבטחם בארגון שיספק הגנה נאותה וסביבת עבודה בטוחה ומכבדת לכל המשרתים בו, קל וחומר לשוטרות/חיילות צעירות בשירות חובה".
בית הדין סיכם וכתב: "זכותה של כל חיילת המשרתת ביחד עם שוטר - בניידת בסיור משותף, בצוות בילוש, במשל"ט, בדסק, במשרד, ובכל מקום אחר שבו היא משרתת - שתהא שקטה ובטוחה ושתרגיש שהיא מצויה בסביבת עבודה ראויה והולמת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו