בית המשפט: האם ביצעה "הגירה פנימית" ללא תיאום - הבן ילמד בעיר בו מתגורר האב

בית המשפט המחוזי קבע כי האם ביצעה "הגירה פנימית" לעיר אחרת מבלי להתייעץ עם האב, שעימו יש לה משמורת משותפת על בנם הקטין. בכך דחה לאחרונה ביהמ"ש ערעור שהגישה אמו של קטין נגד אביו, וקבע כי הילד יעלה לכיתה א' בעיר מגוריו של האב. עוד קבע ביהמ"ש כי האם גם הסיתה את הקטין כנגד אביו.

מדובר בבני זוג שהתגוררו באזור המרכז כשהיו נשואים, ולאחר הגירושים עברה האם להתגורר בעיר אחרת, שם היא גם רשמה את הילד לגן ילדים. לקראת עלייתו לכיתה א' הגיש האב עתירה להעביר אותו לבי"ס בעיר שבה הוא מתגורר, בטענה כי האם יוצרת כלפיו ניכור הורי והוא חושש לנתק בלתי הפיך בינו לבין הבן.

ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א דחה בתחילה את עתירת האב, אף שצירף המלצה של ועדת התסקירים שקבעה כי טובת הילד היא שילמד בעיר המגורים של אביו. ביהמ"ש הסתמך על "חזקת הגיל הרך", שקובעת כי בהיעדר סיבה מוצדקת, ילד הקטן מגיל 6 ישהה אצל אמו. ההחלטה ניתנה כשהילד היה בן 5 ו־11 חודשים.

באמצעות עו"ד שרון פרילינג ערער האב לביהמ"ש המחוזי, והשופט שאול שוחט ביטל את ההחלטה, קיבל את המלצות שירותי הרווחה וקבע כי התיק יוחזר לבחינה מחודשת בביהמ"ש לענייני משפחה. השופט גם קבע כי חזקת הגיל הרך כבר לא תתפוס לגבי הילד עד שיעלה לכיתה א'.

בדיון החוזר בביהמ"ש לענייני משפחה קיבל ביהמ"ש את המלצות התסקיר, וקבע כי הילד יתחיל את לימודיו בכיתה א' בעיר מגורי האב.

הפעם האם היא זו שלא השלימה עם ההחלטה וערערה למחוזי. המחוזי, בהרכב של שלושה שופטים בראשות השופט שאול שוחט, קבע כי ראוי לאמץ את המלצת ועדת התסקירים בעניין הניכור ההורי שיוצרת האם כנגד האב.

עוד הוסיף ביהמ"ש, כי באמצעות מעבר הקטין למסגרת חינוכית במקום מגורי האב ניתן יהיה ליצור לקטין מרחב פנימי חברתי נפרד עם אביו והדבר ישפיע לטובה על תפיסתו את האב ואת המרכזיות שלו בחייו, תוך נטרול ההשפעות שיש לאם עליו.