משפחת קסטלמן דורשת לחקור את השוטרים שמעורבים בפרשה: "שורת כזבים"

משפחתו של יובל קסטלמן ז"ל, שנהרג מירי לאחר שנטרל מחבל בכניסה לירושלים בנובמבר האחרון הגישה ערר ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לפתוח מחדש את החקירה הפלילית בעניינם של השוטרים, שלכאורה שיבשו את חקירת מותו של קסטלמן.

משה קסטלמן, אביו של יובל ז״ל, אמר היום (חמישי) במסיבת העיתונאים: "מהמשטרה אני כבר לא מצפה כלום, אולם אני כן מצפה ומקווה שהיועצת המשפטית הממשלה, שבידה הסמכות, תורה מיד על ביצוע חקירה ראויה על ידי מח"ש או כל גורם משפטי אחר אשר יגיע לחקר האמת ותביא את האשמים לדין למען עשיית צדק עם גיבור ישראל"

בערר, אותו הגישו עורכי הדין דניאל חקלאי ועמית שלף, תוקפת המשפחה את המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) וטוענת כי החקירה לא בוצעה ביסודיות, והוחלט לסגור את התיק מבלי לבחון את מלוא הראיות. המשפחה מדגישה כי יובל ז"ל נורה למוות על ידי חייל המילואים אביעד פריג'ה, למרות שעשה כל שביכולתו להבהיר כי הוא אזרח שומר חוק שרץ לזירה כדי לסייע בבלימת הפיגוע.

על פי הערר, בדיקת מח"ש התעלמה ממגוון ראיות המצביעות על כך שלפחות קצין משטרה אחד, רפ"ק נדב כוגן, שיבש לכאורה את החקירה. נטען כי כוגן ניסח "כזבים מובהקים" הן בכתב והן בעל-פה, כולל בפני בני משפחתו של יובל ז"ל, במשך מספר ימים רצופים לפני שהחקירה הועברה למשטרה הצבאית החוקרת.

המשפחה טוענת כי היה על רפ"ק כוגן להורות על חקירה פלילית מקיפה כדי לברר את פרטי האירוע, לרבות זהות היורה וקורבן הירי, מצבם הרפואי של הפצועים, ולבחון את חוקיות הירי לאור העובדה שניתן לראות בסרטון כי החייל יורה באזרח בלתי חמוש שאינו מסכן איש.

בנוסף, הערר מציין כי ד"ר אלון שוורץ, הרופא שטיפל ביובל, שלל לחלוטין את טענת השוטר שכביכול אמרו שאין קליעים בגופה. לדברי הרופא, הם ידעו שיש קליעים ואף אחד לא שאל אותם על כך.

בתוכנית "זמן אמת" בכאן 11 פורסם ראיון עם שוטר מג"ב, אדיב מנסור, שהיה באירוע קרוב ליובל ז"ל. השוטר היה בדרכו לירושלים באוטובוס כשהפיגוע התחיל. הוא ירד ומיהר עם נשק שלוף לזירה והגיע כשהוא רואה את יובל רץ, נורה ומרים ידיים.מנסור שצעק לפריג'ה "חדל אש", כי כמעט נורה בעצמו. עוד הוא מתאר את רגעיו האחרונים של יובל ואומר כי אף שחשב שיובל אולי מחבל הוא לא ירה עליו כי "אין סכנת חיים וגם הרים ידיים, ברגע שמישהו מרים ידיים - אני לא יורה. הוא הסתכל עליי, סימן לי לא לירות, כל הפנים שלו היו סימני דם, ירוי בחזה שלו".

המשפחה טוענת כי לאחר מותו של יובל בבית החולים, היה על כוגן להימנע מהוראת שחרור הגופה לקבורה ללא העברתה לבדיקת המכון לרפואה משפטית. בעוד שמנהלת מח"ש סברה כי מדובר בשיקול דעת לקוי, המשפחה טוענת כי "לא ניתן לדבר עוד על כשל מקצועי ואנושי בלבד אלא על פוטנציאל מובהק לקיומה של עבירת שיבוש מהלכי המשפט שיטתית".

הערר מצביע על ראיות כתובות, לרבות מזכרים מטעם רב-פקד כוגן, שלטענת המשפחה מכילים "שורת כזבים במסגרת גרסה מתפתחת". כמו כן, מוזכרות שיחות מוקלטות בין כוגן לבין בני משפחת המנוח, שנערכו יומיים לאחר המוות ויום לאחר קבורתו של יובל ז"ל.

משפחת קסטלמן מקווה כי הערר יוביל לפתיחה מחודשת של החקירה ולבחינה מעמיקה של התנהלות השוטרים המעורבים, במטרה להביא לחקר האמת ולמיצוי הדין עם האחראים לכשלים בחקירת מותו של יובל ז"ל.