עדות מרחוק בבתי המשפט: הטכנולוגיה מגשרת או מרחיקה?

מדובר בכלי מרכזי בתקופת הקורונה, וגם בתקופת המלחמה • החשש: השימוש בו לא נעשה תוך שמירה על עקרונות היסוד של המשפט וההגנה על זכויות המעורבים

בעיות טכניות עלולות ליצור פערים בין המרכז לפריפריה . צילום: אורן נחשון

היוועדות חזותית בבתי המשפט הפכה לכלי מרכזי בתקופת הקורונה, ואחריה וגם בתקופת מלחמת חרבות ברזל, אך נתונים המוצגים במחקר שערכה הסנגוריה הציבורית מעלים שאלות בנוגע להשלכות השימוש בה על זכויות העצורים והליכי המשפט.

בעוד הטכנולוגיה יכולה להוות כלי יעיל ונוח, כרגע יש לוודא שהשימוש בה נעשה תוך שמירה על עקרונות היסוד של המשפט וההגנה על זכויותיהם של כל המעורבים - מה שלא קורה בפועל בכל המקרים.

בית המשפט השלום בתל אביב (ארכיון), צילום: גדעון מרקוביץ'

בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בהיוועדות חזותית בבתי המשפט בישראל, במיוחד מאז כניסתה לתוקף של הוראת השעה במאי 2022. מחקר פנימי שערכה הסנגוריה הציבורית מציג תמונה מעורבת על השפעת השימוש בטכנולוגיה זו על דיוני בתי המשפט, על זכויות העצורים ועל איכות המשפט.

המחקר סקר 787 דיונים בבתי משפט השלום והמחוזי במחוזות השונים, ונמצא כי 761 מהם התקיימו באופן פרונטלי או באמצעות היוועדות חזותית. ברוב המקרים, דיונים במעצרים לצורכי חקירה ובמעצרים עד תום ההליכים ודיונים לאחר הגשת כתבי אישום נערכו במתכונת זו.

במקביל, 214 תצפיות שנערכו ביוני וביולי 2023 מצביעות על בעיות טכניות רבות בהיוועדות החזותית: ב־55% מהמקרים הנוכחים באולם לא הצליחו לראות את העצור, והשמע היה תקין במידה בינונית בלבד.

שלל בעיות מהותיות

נתוני המחקר מצביעים על בעיות מהותיות בשמירה על זכויות העצורים. ב־80% מהדיונים העצור לא הצליח לראות את כל הנוכחים באולם, ולעיתים רבות השופט לא וידא כי העצור מבין את מהלך הדיון (ציון ממוצע 2.1 מתוך 5). כמו כן, ב־41% מהדיונים השופט לא זיהה את העצור בתחילת הדיון, וב־59% מהדיונים הוא לא פנה לעצור כדי לוודא שהוא רואה, שומע ומבין את מטרת הדיון.

המחקר גם מצביע על קשיים בהתנהלות הסנגורים מול לקוחותיהם: ב־81% מהמקרים הסנגורים לא ביקשו לשוחח עם לקוחותיהם במהלך הדיון, וב־87% מהמקרים הם לא התייחסו לעמידת הדיון בתנאי החוק ובתקנות לקיום דיון בהיוועדות חזותית. רוב השיחות בין הסנגור לעצור התקיימו דרך מערכת ההיוועדות החזותית, מה שעלול לפגוע בסודיות השיחה.

ההשפעות העתידיות של השימוש בהיוועדות חזותית בבתי המשפט, כפי שעולה מהמחקר, מעוררות כמה חששות עיקריים - ובעיקר פגיעה מתמשכת בזכויות העצורים: אם לא יטופלו הבעיות הטכניות והפרוצדורליות שנמצאו במחקר, ייתכן שהשימוש בהיוועדות חזותית ימשיך לפגוע בזכויות העצורים. חוסר היכולת לראות או לשמוע את הדיון בצורה תקינה עלול להוביל לאי־הבנה של התהליכים המשפטיים, ולפגוע בזכות העצורים להליך הוגן.

בית משפט (אילוסטרציה), צילום: יוסי זליגר

כמו כן, גם כאן קיימת העמקת הפערים בין המרכז לפריפריה: בעוד היוועדות חזותית יכולה להקל את הנגישות למערכת המשפט באזורים מרוחקים - בעיות טכניות עלולות להעמיק את הפערים הקיימים בין המרכז לפריפריה. עצורים בבתי מעצר בפריפריה עלולים למצוא את עצמם במצב נחות מבחינת נגישות לזכויותיהם, בשל תשתיות טכנולוגיות לקויות.

מנגד, המחקר עשוי להוביל להכרה בצורך בשיפורים טכנולוגיים ובפיתוח פתרונות שיגבירו את האפקטיביות של ההיוועדות החזותית. ייתכן כי יושקעו משאבים בשיפור תשתיות טכנולוגיות ובפיתוח פרוטוקולים ברורים, שיבטיחו את איכות התקשורת ואת שמירת זכויות העצורים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר