נער הואשם בעבירת מין בילדה - וזוכה בגלל "מחדלים משמעותיים"

נער כבן 13 זוכה מביצוע מעשה מגונה בילדה כבת 10, בין השאר בגלל מחדלי חקירה, אולם בינתיים, עד לזיכוי, הוא עבר שיימינג גם על ידי מנהל בית הספר הדתי שבו הוא לומד, אשר העביר אותו בין כל הכיתות וסיפר לילדים מה לכאורה הוא עשה. כיום הנער, למרות הזיכוי, נמצא במצב נפשי קשה ומסרב לצאת מהבית.

על פי כתב האישום, הנאשם הקטין הטריד מינית ילדה שהיתה בדרך למכולת. נטען שהוא נגע באיבר מינו מעל למכנסיו והחל לפתוח את רוכסן המכנסיים, והילדה ברחה מהמקום. הנאשם, באמצעות עו"ד עידן גמליאלי שייצגו מטעם הסנגוריה הציבורית, כפר במיוחס לו. הוא הודה כי נכח בקרבת מקום, בסמוך לתחנת אוטובוס כלשהי, אולם לא ביצע את המעשה המיוחס לו.

לדבריו, בשלב מסוים, כשעמד בסמוך לתחנת אוטובוס, הגיעה אמה של נפגעת העבירה, הטיחה בו שפגע בבתה, צילמה אותו, איימה עליו ודחפה אותו, והוא נמלט מהמקום לביתו. ביחס לנפגעת העבירה, הוא לא ידע להגיד אם היא עברה במקום.

הפרקליטות טענה כי זיהוי הנאשם כמי שביצע את המעשה המגונה מושא כתב האישום נלמד מעדות הילדה כפי שנמסרה באמצעות חוקרת הילדים ומעדות אמה של הילדה, שנמצאו מהימנות לשיטתה. על פי טענת התביעה, לילדה "היכרות מוקדמת" עם הנאשם מביקור יום קודם בבית השכנים, וזו זיהתה את מי שפגע בה כמי שראתה אצל השכנים. הילדה מסרה את שמו של הנאשם, כאותו אחד שנכח אצלם יום קודם וכי הוא ממתין בתחנת האוטובוס.

מנגד, עו"ד גמליאלי טען כי הנאשם אמנם נכח בקרבת מקום, אולם לא ביצע את המיוחס לו. הוא גם טען לכשלים מהותיים בחקירה עד כדי היעדר חקירה, הנעוצים בליבת סוגיית הזיהוי על שלביה השונים - ומכאן לטעות בזיהוי.

השופטת קיבלה את דברי הסנגור וציינה בהכרעת הדין כי אין בראיות התביעה כדי להוכיח את זהות הנאשם כמי שביצע את הפגיעה. "מצאתי כי קיימים כשלים משמעותיים 'בשרשרת הזיהוי' של התוקף, ומשכך זהות התוקף נותרה בספק", כתבה השופטת והוסיפה כי תהליך "הזיהוי" על שלביו השונים נותר חסר ולא בוצעו פעולות חקירה חיוניות לצורך קביעת זהות הפוגע, והפרקליטות לא הרימה את הנטל שלפיו ניתן לקבוע כי הקטינה פגשה בנאשם קודם לאירוע אצל השכנים.

"נוכח מחדלי חקירה משמעותיים, היעדר הראיות הנדרשות לעניין הזיהוי, אפשרות לזיהום הזיהוי והמשקל הנמוך של ראיית הסיוע בהתייחס למכלול הראיות בתיק, ומנגד גרסתו של הקטין, אני מורה על זיכוי הקטין מהמיוחס לו".

נער אחד עצוב

למרות הזיכוי הנער לא הולך כיום למסגרת חינוכית, זאת לאחר שאמה של המתלוננת פנתה למנהל ביה"ס שלו וזה לקח את הנער, עבר איתו בין הכיתות וסיפר לתלמידים מה לכאורה הוא עולל. כתוצאה מכך לא מצאו לילד מקום ללמוד בו, והפתרון היה להקפיצו שתי כיתות, אולם כיום הוא במצב נפשי קשה ומסרב לצאת מהבית.

"עם היוודע למסגרת החינוכית שבה למד דבר החשד המיוחס לו, הופסקה שהותו במסגרת יום למחרת האירוע והוא נאלץ להיות משך חודשים ארוכים ללא כל מסגרת חינוכית שתסכים לקבלו. מבלי לקבוע מסמרות בטענות כפי שהובאו לפניי, נוכח חומרתן וחשיבות האינטרס הציבורי בהגנה על קטינים ושמירה על זכויותיהם - ראוי שיתקיים בירור ויופקו לקחים", סיכמה השופטת גפן.