תושב השרון ניצח את הסטטיסטיקה וזוכה בפעם השנייה ברציפות בתוך כמה חודשים מאשמת תקיפה. לאחרונה שופטת בית משפט השלום בחדרה, רקפת סגל מוהר, זיכתה אותו מאשמה של תקיפת בנו.
במערכת המשפט בישראל זיכויים הם דבר נדיר, שכיח יותר להגיע להסדרי טיעון. אבל במקרה של אותו אב, הוא הצליח "לנצח את המערכת". על פי כתב אישום, שייחס לו עבירה של "תקיפה", הוא היה בתהליכי פרידה מאשתו. השניים התגוררו בנפרד - אשתו עם ילדיהם המשותפים בביתם, והוא במחסן הסמוך לבית.
ביום האירוע, כך נטען בכתב האישום, הגיע בנו לחצר הבית ובעת שיצא מרכבו, ניגש אליו האב, דחף אותו, תפס בחוזקה בחולצתו והיכה אותו במכת אגרוף לעבר פלג גופו העליון. האב כפר בביצוע המעשים המיוחסים לו, וטען כי הוא זה שהותקף על ידי הילדים והאישה.
מהעדויות שנשמעו ומהראיות שהוגשו על ידי עו"ד ארבל עמי־גא, מהסנגוריה הציבורית, עלה בין היתר כי האב התקשר למוקד 100 של המשטרה פעמיים באותו היום כדי לדווח שאשתו וילדיו מאיימים עליו ותוקפים אותו.
כמו כן, נמסר סרטון על ידי האישה, שבו נראה לכאורה כי הנאשם מכה את בנו. הסרטון נמסר באיכות ירודה, אולם ניתן היה לשמוע בו כי האישה אומרת לבנה "תמחק" ו"תן לו שירביץ לך", ובד בבד נשמע האב נסער וצועק שהם רוצים להרוג אותו ולהוציא אותו מביתו.
השופטת סגל מוהר קבעה כי גרסת הבן לא היתה עקבית ונמצאו בה סתירות של ממש, שכן בעדויותיו מסר עובדות שונות על אופי התקיפה ועל מקום התרחשותה. לבסוף, אישר בעדותו בבית המשפט כי אביו למעשה לא פגע בו.
גם גרסת האם נשמעה בלתי משכנעת ולא מהימנה, שכן ביקשה לצייר את עצמה כאישה מוכה הסובלת מאלימות במשך שנים, אולם בסופו של דבר התברר כי הבסיס לגירושים של השניים הוא מצבה הבריאותי־נפשי, וכי התנהגותה לאורך כל האירוע מצטיירת כמניפולטיבית.
לעומת זאת, השופטת סגל מוהר הדגישה כי גרסתו של הנאשם נשמעה נכונה ומתאימה יותר לכלל הממצאים. היא אף ביקרה את התביעה על כך שאף שבנו של הנאשם אישר בחקירה נגדית כי הנאשם לא פגע בו, דרשה להרשיעו בתקיפה. לבסוף קבעה, כאמור, כי הנאשם לא תקף או ביקש לתקוף את בנו באופן המתואר בכתב האישום, ולכן יש לזכותו מכל אשמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו