אישה בשנות ה־40 לחייה תובעת פיצויים מבית החולים הדסה בעקבות נכות שנגרמה לה כתוצאה מניתוח שלא היה אמור להתבצע, ושהיא לא נתנה את הסכמתה לביצועו, לאחר שהמנתחת בהדסה החליטה על דעת עצמה לבצע אותו "על הדרך".
התובעת, שסבלה מהשמנת יתר, מאבני כיס מרה ומבקע טבורי, פנתה לייעוץ רפואי לקראת ניתוח לקיצור קיבה (בריאטרי). הוחלט לבצע את הניתוח יחד עם הסרת כיס המרה.
יוני ריקנר
לטענת התובעת, המנתחת הדגישה בפניה כי אסור באותו ניתוח לתקן גם את הבקע הטבורי. בעקבות כך, חתמה התובעת על טופסי הסכמה לניתוח "מיני מעקף" של הקיבה וכריתת כיס מרה בלבד.
בתביעה שהוגשה באמצעות משרדם של ד"ר אבי רובינשטיין ושמואל יקירביץ, המתמחה ברשלנות רפואית, נטען כי להפתעת התובעת התברר לה כשהתעוררה מהניתוח כי במהלכו נותח גם הבקע הטבורי שלה. המנתחת ניתחה את הבקע אף שהתובעת לא נתנה לכך את הסכמתה.
עוד התברר, כי הטיפול בבקע האריך את הניתוח באופן משמעותי וייתכן שאף הוביל לזיהום קשה שהתרחב לחלל הבטן. בעקבות כך, האישה אושפזה למשך יותר מחודש בבית החולים איכילוב וטופלה בתרופות לווריד, עם סיבוכים שגרמו לה לסבל ולנכות קבועה.
התובעת טוענת כי לאחר האשפוז היא סבלה מירידה בשמיעה, סחרחורות וחוסר שיווי משקל, ושהיא אף טופלה בפסיכותרפיה בשל מצב רוח ירוד. לתביעה צורפה חוות דעת רפואית של מומחה בכירורגיה כללית, שמגבה טענות אלה. המומחה טען כי "הטיפול האנטיביוטי שקיבלה הביא לפגיעה במערכת השמיעה, שממנה סובלת התובעת עד היום".
מהדסה נמסר: "כתב התביעה טרם התקבל. כשיגיע, נלמד אותו ונגיב כמקובל בבית המשפט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו