הכספת הייתה כבדה – הגנבים שפכו שמן על הריצפה כדי לשנע אותה

גם זאת שיטה לשנע בתוך דירה כספת שנעקרה, לשפוך שמן על הרצפה: בימים האחרונים שופטת בית משפט השלום ברחובות, גזרה על הגנב כ-6 שנות מאסר בפועל. השופטת, שגם הורתה לחלט את הג'יפ עימו הגיע לאירוע, ציינה כי מצאה תעוזה רבה בגרסתו שחלקו באירוע, התמצה בכך שהוא נקרא לגרור את הכספת.

על פי כתב האישום שהוגש על ידי יחידת התביעות של מחוז מרכז, התפרץ הנאשם, יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה, למושב בשפלה וגנב כספת. הנאשם וחבריו חדרו לבית המתלונן דרך חלון חדר האמבטיה, לאחר שקרעו את רשת החלון, קרעו חוטי חשמל, נטרלו את מערכת האזעקה ועקרו את מכשיר ה-DVR בבית, וכן עקרו כספת שהייתה מקובעת לקיר הבית בחדר הממ"ד, שפכו חומר מחליק על רצפת הבית וגררו את הכספת דרך דלת המובילה אל חצר הבית, חתכו את גדר החצר ובאמצעות מלגזה ידנית הוציאו את הכספת מחוץ לשטח הבית.

עוד נקבע, כי הנאשם והאחרים קשרו את הכספת, באמצעות רצועות גרירה, לרכבו של הנאשם וגררו את הכספת שלא נמצאה עד היום. בכספת היו כספים בסך כולל של כ-90,000 שקלים, מסמכים אישיים, כרטיסי אשראי, תכשיטים, טאבלט ומכשיר טלפון נייד, וכן כספי עסקו של המתלונן בסכום שאינו ידוע, לכל הפחות רכוש בשווי של כ-100,000 שקלים.

בתיק נוסף של פריצה שצורף, לכתב האישום ובוצע בעת משפטו, בזמן שהיה אמור להיות במעצר בית, גנב הנאשם כספים בשיעור כולל של כ-50,000 שקלים ותכשיטים שחלקם עשויים זהב - רכוש זה מעולם לא הוחזר למתלוננים.

התביעה המשטרתית הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם, הכולל 9 הרשעות, בעבירות רכוש, והצביעה על כי לנאשם מאסרים מותנים ברי הפעלה. הוזכר, כי בענייננו הנאשם הורשע לאחר ניהול הליך הוכחות. לטענת המאשימה, נסיבות התיק העיקרי הינן חמורות, שכן מדובר באירוע עברייני, מתוכנן בקפידה, ובנוסף הנזק הממוני שנגרם למתלונן הינו בהיקף גדול ומשמעותי. כן, הודגש בטיעוני המאשימה, כי במהלך התקופה בה התברר תיק זה, תוך שבית המשפט נתן בנאשם אמון וחלף מעצר עד תום הליכים, נעצר הנאשם באיזוק אלקטרוני, הפר הנאשם את אמון בית המשפט וביצע עבירה נוספת והוגש כנגדו כתב אישום נוסף, בתיק שצורף לתיק זה, שגם בו עסקינן בעבירת התפרצות וגניבה בצוותא עם אחרים, תוך תכנון ושימוש בכלים.

השופטת אושרית הובר היימן, שגזרה על הנאשם 68 חודשי מאסר וכן לשלם קנס בסך 12 אלף שקלים ופיצויים למתלוננים בסך 30 אלף שקלים, ציינה כי הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו שהוכחשו, לא הביע כל חרטה או אמפתיה עם קורבנות העבירות, אלא הסתפק בפניה לרחמי בית המשפט וטען כי החל הליך טיפולי.

"דבריו אלו מתחברים לטענות בא כוחו, לפיהן במסגרת תסקיר מעצר שנערך בעניינו בתיק שצורף, דווח על כך שזוהתה עייפות אצל הנאשם ורצון כנה לערוך שינוי בחייו. בהמשך לכך, עתר ב"כ הנאשם למתן תסקיר שירות מבחן בעניינו בטרם מתן גזר הדין, עתירה אותה דחיתי מן הטעמים שפורטו בפרוטוקול הדיון. לצרכי גזר הדין אציין, כי גם אם אכן נתגלו בקרבו של הנאשם ניצני מוטיבציה ראשונית לשינוי אורחות חייו, הרי בכל מקרה אין בכך בכדי לעלות בגדר שיקולי שיקום משמעותיים שיש ליתן להם משקל בקביעת העונש", כתבה השופטת הובר היימן בגזר הדין.