האב טען ל"ניכור הורי" - ונדחה: "לא מיצית את הביקורים עם הילד"

האב תבע את בת זוגו לשעבר לאחר שעזבה לחו"ל עם בנם המשותף • הוא טען שהיא פעלה לניתוק הקשר ביניהם • השופט דווקא סבר אחרת: "התנהלותו צופה יותר פני עתיד כספי ופחות פני עתיד הורי"

תשלומי המזונות לא מועברים ונפגעים העיקריים הם הילדים. צילום: Getty Images

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר נגד בת זוגו לשעבר ואם בנו בטענה לניכור הורי, אחרי שזו עזבה עם הבן לחו"ל. השופט ארז שני חייב אותו בהוצאות משפט בסך 45 אלף שקלים, וקבע כי התנהלותו מונעת מהניסיון לא לשלם מזונות.

בתביעה האזרחית שהגיש האב נטען כי הוא חי בזוגיות עם האם, אזרחית זרה, במשך כשלוש שנים. הם נפרדו כשהיא הייתה בהיריון. לטענתו, לאחר הלידה היא פעלה לניתוק הקשר ביניהם, ובשלב מסוים עזבה את הארץ לצרפת, ארץ מולדתה, ללא הסכמתו. גם שם, לדבריו, המשיכה למנוע קשר בינו לבין בנו - ולפיכך מגיעים לו פיצויים.

מנגד, האישה טענה, באמצעות עו"ד ענבר לב, כי האב הוא שהביא לניתוק הקשר. לדבריה, הוא כלל לא רצה בילד ואף לחץ עליה להפסיק את ההיריון. גם לאחר שיצאה מישראל, בהסכמתו, היא פעלה לקיום הקשר בינו לבין בנו. "רק כשהוא נדרש לשלם את המזונות בהתאם לפסק הדין שניתן בצרפת, הוא התעורר וביקש את זמני השהות", כתבה.

ילד משותף הוא לא צו מאסר

השופט שני קבע בפסק הדין כי אין מדובר בניכור הורי, כי האב ידע שהאם תרצה לעזוב את ישראל בשלב מסוים משום שאין לה שורשים בישראל והיא מועסקת על ידי גורם זר. "קיומו של ילד משותף לצדדים אינו 'צו מאסר' בישראל לאיש מהוריו", הסביר.

באשר לתובע, ציין כי הוא "תמרן עצמו למצב שבו לא מיצה את הביקורים, חדל מעשייה בפרקי זמן של שנים ולא שיתף פעולה עם מרכז הקשר - הכל כשהוא צופה יותר פני עתיד כספי ופחות פני עתיד הורי". לדבריו, האב לא הצליח להוכיח שהנתבעת פעלה בזדון או באי־שיתוף פעולה סביר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר