דו"ח הפשיעה של "השומר החדש" חושף כי בשנת 2022 73% מכלל בעלי העסקים והחקלאים חוו ניסיון סחיטה או איום בגביית דמי חסות. מתוך המשיבים שאמרו כי נסחטו, 39% נאלצו לשלם פרוטקשן ו־15% שילמו בצורה עקיפה, בדמות העסקת עובדים שנכפו על המעסיק.
הנתונים הללו צריכים להדליק נורה אדומה בוהקת: ארבעה מכל עשרה ישראלים מענפי הבינוי, התשתיות, המסחר, החקלאות והתעשייה - משלמים פרוטקשן. הם עושים זאת גם בגלל פחד מפגיעה ברכוש, בגלל חוסר אמון במערכת אכיפת החוק, או בגלל חשש לחייהם ולחיי בני משפחתם ומקורביהם.
"השוטרים מאוימים, הפרקליטים מאוימים והשופטים מאוימים. משפט צדק לא יהיה. תבינו שכדור רובה עולה שקל. כל מערכת המשפט שעולה הון לא משיגה את התוצאה", סיפר אחד הנסחטים לאחר שנשאל למה לא פנה למשטרה.
הפילוח הגיאוגרפי המוצג בדו"ח "השומר החדש" מעלה כי שטחי ההפקר הם צפון הארץ והדרום, שבהם 90% מהנשאלים בממוצע חוו את התופעה על בשרם או הכירו באופן אישי מישהו שנסחט. באופן מפתיע, גם הנתונים בגוש דן (72%), באזור השרון (79%) ובאזור החוף הדרומי (81%) לא נמוכים. זו מכת מדינה, כך נאמר לא אחת, וכעת יש גם פילוח המוכיח שאין אזור בארץ שלא מוכה בה.
הענף שסובל יותר מכל מהפרוטקשן הוא ענף הבנייה והתשתיות, שבו 84% מהנשאלים נאלצו להתמודד מול הגורמים העברייניים, ורק ב־16% מהמקרים הצליחו זרועות החוק לטפל.
השיטות של העבריינים ממשיכות להשתכלל. זה יכול להיות באיום ישיר או במרומז, לעיתים תתרחש פגיעה ברכוש או גניבה עוד טרם דרישת התשלום, לעיתים יבקש הסוחט להעסיק עובדים רק מקבלן מסוים או ממשפחה מסוימת במחיר גבוה מהממוצע בשוק.
שיטה נוספת הרווחת לאחרונה, לפי הדו"ח, היא "החברות (נציגות הסוחטים) ממציאות חוזים והסכמים על מתן שירותים, כמו שירותי ניהול או קידום העסק, אך בפועל, פרט לקבלת תשלום, לא מתקבלת שום תמורה. זוהי השיטה החוקית היום לסחיטה", נכתב בדו"ח.
העונים לסקר של "השומר החדש" התבקשו להשיב, על בסיס תחושותיהם, עד כמה קיים חשש לחיי אדם כתוצאה מאיום סחיטה. כשליש מהנשאלים הגדירו את החשש "גבוה" ו־42% "בינוני". 74% חוששים בצורה כזאת או אחרת לחייהם, אך רק 55% מהנשאלים פנו למשטרה לאחר ניסיון הסחיטה.
פוחדים לחייהם
הסיבות העיקריות שאותן מציינים הנשאלים בתשובה לשאלה למה לא פנו לנציגי החוק הן: "גובי דמי החסות פועלים באופן 'חוקי' על ידי חברות שמירה", "מי יבוא לעבוד אצלי? השוטרים? אין לי אפשרות להביא קבלן אחר", "אין טעם, המשטרה לא מצליחה לטפל בדברים בסיסיים איך היא תטפל בזה?", "שכל השכנים משלמים, לא רציתי להיות בפרונט של המאבק", "זו הנורמה, אין מה לפנות למשטרה, חבל על הזמן".
תשובות נוספות: "תגובת המשטרה היתה שאין פתרון בשטח פתוח, אז למה לפנות?", "כי צריך להעיד ואז הבדואים ינקמו וישרפו לך את הבית או יפגעו לך במשפחה", "ניסיון הסחיטה היה עוד בשלב מכרז", כשפניתי בעבר על גניבות ציוד ונתתי את מספר הטלפון של הגנב למשטרה, הם אמרו לי לפנות לביטוח ואפילו לא לקחו את המספר".
הפלילי הופך ללאומני
חברת הכנסת לשעבר רות וסרמן־לנדה הסבירה בדו"ח איך הפשע הפלילי הופך ללאומני, ועד כמה הגבול הזה דק. "אחד מלקחי מבצע שומר החומות הוא שעבריינות פלילית, אם תוזנח, תזלוג לממד הלאומני.
"היעדר דירקטיבה מדינית ברורה והשארת המצב כפי שהוא מסכנים לפיכך את החוסן הלאומי של מדינת ישראל. גורמים עוינים במרחב האזורי מביטים בהיעדר המשילות ופועלים כל העת לאיתור 'חוליות חלשות', בין היתר בדמותם של גורמים עברייניים בחברה הערבית, במטרה לערער עוד יותר את היציבות בישראל.
"כמי שעסקה בשנים האחרונות בפשיעה ובאלימות הגואה, בעיקר בחברה הערבית, ובהיעדר המשילות בערים המעורבות בנגב ובגליל, וביתר שאת עת כיהנתי כחברת כנסת וכחברה בוועדה לביטחון הפנים, חשוב לי להדגיש שהכתובת היתה ונותרה לגמרי על הקיר".
הפתרון, לדברי וסרמן, לא פשוט אך אפשרי, ויש בו כמה שלבים: הבנה שהבעיה חמורה וזקוקה לטיפול מיידי, תמרוץ שוטרים ושילוב כוחות בין כלל הגורמים, ובהם מג"ב, צה"ל והרשויות המקומיות.
בסקר שהוצג בדו"ח ענו יותר מ־38% מאזרחי המדינה כי תחושת הביטחון שלהם נחלשה עד נחלשה מאוד בשנה האחרונה. יהודים מרגישים בטוחים פחות להסתובב ברחובות ערים ערביות (89%) ולנסוע בכבישי הנגב (80%).
יצוין כי לנושא הביטחון האישי השפעה על ההצבעה בבחירות האחרונות (נובמבר 2022) בקרב רוב גדול מהמשיבים - 79%. אצל קרוב למחצית (43%) היתה לנושא השפעה רבה או רבה מאוד.
במגזר הערבי יש ירידה בתחושת חוסר הביטחון ברוב הפרמטרים, ובמיוחד בתחושת חוסר הביטחון של ערבים ללכת ברחובות ערים יהודיות (מ־70% ב־2021 ל־46% ב־2022). במגזר הערבי עדיין חשים בטוחים פחות להסתובב באזור מגוריהם (39%) וחוששים מפגיעה ברכושם (46%). את הסקר עבור "השומר החדש" ערכה חברת Ipanel.
הפתרון: משמר לאומי
יואל זילברמן, מנכ"ל ומייסד "השומר החדש", הסביר את הדחיפות בהקמת משמר לאומי. "לא הרבה זוכרים, אבל בשנות ה־70 היתה התערערות נרחבת בביטחון האישי שהביאה למינויו של מולה כהן ז"ל לתפקיד ניצב במשטרה, כדי שיקים לראשונה את המשמר האזרחי כגוף עצמאי תחת המשרד לביטחון הפנים.
"בזמן קצר הוקמו יותר מ־500 מוקדים שכללו יותר מ־120 אלף מתנדבים. אין בנמצא סקר על מצב הביטחון האישי משנות ה־70 כדי שנוכל להשוות למצב העגום שבו אנו נמצאים היום, אבל ברור כי מעורבות של חברה אזרחית בחייה וקבלת אחריות למצבה הן התרופה הטובה ביותר ל'גוף חולה'.
"הקמת מהלך מהסוג שהוביל מולה כהן ז"ל, תוך התאמות לצורכי השעה של זמננו, יכולות להוביל לא רק לשינוי מהפכני בתחושת הביטחון האישי, אלא אף לחשוף ולעורר ערכים משותפים של ערבות הדדית, נתינה, אכפתיות ויציאה מאזורי המחלוקת - ולהניע לפעולה משותפת ללא הבדלי מגזר או דעה פוליטיים. רק לאחרונה פנו אלינו מהמגזר החרדי כדי לשתף פעולה בתחום הביטחון האישי, ונראה שעוד קהלים רואים בסוגיה זו ראשונה במעלה".
לפי זילברמן, "ב'שומר החדש' גילו כי יש עלייה בשיעור המוכנים להתנדב למשמר לאומי עתידי - מ־27% במאי 2022 ל־33% בינואר 2023. הנכונות להתנדב גבוהה במיוחד באזורי החיכוך בערים המעורבות - 47%. אמנם לא כולם מוכנים להתנדב, איש איש מסיבותיו, אבל התמיכה במהלך נרחבת. במרחב העירוני ניכרת תמיכה של רוב הציבור להקמת המשמר הלאומי, בעוד במרחב הכפרי, מנגד, קצת פחות מחצי תומכים במהלך.
"הדאגה המרכזית בנוגע להיערכות המדינה לאירועי אלימות בעתיד היא גבוהה: כ־70% מהנשאלים בטוחים שהמדינה לא ערוכה לתסריט אפוקליפטי של שומר חומות 2.0". כל אלו מובילים לשיתוף הפעולה הקיים בין "השומר החדש" לבין מג"ב, שצריך להתרחב בעתיד הקרוב כדי לטפל באיומי ביטחון הפנים שבשגרה ולייצר נוכחות מוגברת בשטח הכוללת הרתעה וסיוע.
מג"ב ינהל ויפעיל
זילברמן אומר כי "הכוח יוקם במסגרת משמר הגבול (מג"ב) ויהיה מבוסס על לוחמים יוצאי מערך המילואים של צה"ל. הכוח יכלול מפקדה סדירה רזה בקבע, לצד מערך לוחמים המופעל בעיתות חירום למשימות שיוגדרו לו. המשמר הלאומי יהיה מוכוון יעדים על בסיס מידע מודיעיני, מיצוי חקירה ותגובה לאירועים".
זילברמן מסביר כי מערך המילואים של צה"ל משחרר משירות מילואים מדי שנה אלפי לוחמים בני יותר מ־36. "לוחמים אלו הם לרוב בעלי מוטיבציה גבוהה להמשיך לתרום למדינה ובעלי ניסיון מבצעי עשיר. אותם משוחררי מילואים יעברו הכשרה, ולאחריה ישתבצו להתנדבות מיידית ויתחברו לצרכים העולים מהשטח בשגרה", מסביר זילברמן.
בארגון מסכמים: "הקמתו של המשמר הלאומי תסייע להשבת הסדר במדינה על כנו ולהגברת תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו