חיי מדף: לשימוש פנימי בלבד

במכבש הצרכני של המאה ה־21, המדריכים למשתמש, הנלווים לכל קנייה שהיא - מתנור בישול ועד טיפות אף - הופכים לשדה זרוע של שפה בהתהוות. זו אינה מתרחשת בחיכוך שבין בני אדם במרחב הציבורי, אלא במפגש שבין האדם הפרטי למוצר. זהו מפגש אבסורדי מנוכר, שנושא מטענים של מתח, ציפייה וחרדה קלה. שפת המשתמש, אם ניתן לכנותה כך, נמנעת במכוון מן הגמישות הטבועה בדיבור ובקריאה, ומתחמקת בנוקשות מן המחווה הרגשית. היא פונקציה: איבר שתפקידו לתווך, ולהיעלם כלא היה.

כמעט מפחיד לחשוב על השימוש ההמוני במדריכים למשתמש, הכתובים בכל שפה ומתורגמים ללא הרף בכל פינה בעולם, כאפשרות לשפה אנושית - שהרי שפה זו מכשילה מלכתחילה כל כוונה לייחס לה ריבוד וממדיות. לכן, כמדומה, אנחנו חשים אובדי עצות, נבוכים ומדוכדכים מול התמצות הסתום הגלום בכל מדריך למשתמש. הוא חוסם בפנינו תוואי של הרהור, שחרור, ולמעשה מחשבה חופשית. הגאולה שהוא מציע, התוצאה המושלמת שבסופו, היא תכליתו ומהותו. אך אם ב"דרך" עסקינן, אם החוויה המביאה אל התוצאה היא ככלות הכל התוצאה עצמה, אין למדריך כל משמעות.

הספרות, במובן מסוים, היא תמונת ראי של המדריך למשתמש, או לכל הפחות גרסה שיצאה משליטה. מן האפוריזם המפורסם של היפוקרטס - "החיים קצרים, ארוכה האומנות, הזדמנות חומקת, ניסיון מטעה, שיפוט קשה" - נפרשים שבילי הכתיבה האינסופיים, סיפורי האהבה, רגעי המתח, הרפתקאות של גיבורים אמיצים, סכסוך בין חברים, דכדוך של משוטט בעיר גדולה. בעוד המדריך ממסגר את הפעולה הבאה שעל המשתמש לעשות, הרומן מחלץ אותה לכיוונים לא ידועים. הוא אינו טורח להופיע בנקודת סיום שתסכם את המסע, שכן המסע עצמו הוא לב העניין.

ליאונרדו דה וינצ'י עמל על תרשימי הרכבה למכונות שהמציא במאה ה־15, אך דומה כי רק מלחמת העולם הראשונה, על חידושיה הטכנולוגיים והופעת כלי נשק ואמצעי הלחימה שטרם נראו בשדה הקרב, היא המאורע שהפך את הכתיבה למשתמש לסוגה בפני עצמה. המלחמה, איך לא, היא זו שגייסה את המילה הכתובה לתועלתנות שבבסיסה - מבחן התוצאה הפך לחשוב יותר מן הערך המוסרי של הטקסט. "לא רק החיים נהרגים במלחמה", כתב פעם אייזק אסימוב, ומבלי משים כיוון גם לשפה הנקטלת בשוחות. 

לכן המדריך למשתמש הוא מקרה קיצון - רחוק שנות אור מן הספרות אך נוכח בגלקסיה. יש להביט אליו ולזכור את קיומו. הוא מזכיר שאין לדבר על הספרות כ"מועילה" לאדם. הכרחיותה אינה עניין של רווח אנושי, או של סדר פעולות המביא לתוצאה מושלמת. היא עניין של זיכרון, משמעות וחוויה, המתעצמים ונבנים מבלי להזדקק להוראות שימוש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו