המשורר וחתן פרס ישראל נתן זך, שהלך לעולמו ביום שישי, הובא היום (שני) למנוחות בבית העלמין שבקיבוץ עינת. טקס הקבורה היה חילוני. הושמעו בו שלושה שירים: "ראיתי ציפור רבת יופי", "כי האדם עץ השדה", "ועוד לא אמרתי הכל". לבקשת המנוח, לא היו דברי הספד, והתקיימה הרמת כוסית לזכרו.
צילום: פז בר
הזמרת נורית גלרון, ששרה משיריו, הגיעה להלוויה: "הוא היה חלק מכל מה שעשיתי. היה חשוב לו שיבינו את המילים של השירים שלו. בימים האחרונים קראתי את השירים של האלבום הראשון. לא שרתי, קראתי. כל פעם אתה מוצא שם משהו חדש".
בשל מצבה הבריאותי אשתו של זך לא השתתפה בטקס.
פרח, אחותה של אשתו, אמרה: "לפי רצונו לא יושמעו הספדים אלא שלושה שירים שלו. בתום הטקס, לפי בקשתו, יושמע השיר 'כולנו זקוקים לחסד'. לפי בקשתו נפרד ממנו בהרמת כוסית".
מוקדם יותר היום ארונו של זך הוצב במועדון צוותא. בעולם ללא נגיף מסתורי, מאות ואולי אלפי אנשים היו פוקדים את הארון בתל אביב כדי לחלוק לו כבוד אחרון אולם אלו לא ימים רגילים. בימי קורונה נכנסים לאולם עשרה אנשים בלבד, בכל פעם, בהתאם להנחיות.
על קירות האולם שכבר שמונה חודשים סגור ומסוגר, תלויות תמונותיו של זך וקולו מהדהד ברמקולים, מקריא משיריו.
לבקשתו של זך זכרו לברכה לא נשמעים נאומים והספדים, כפי שבדרך כלל מושמעים באירועים כאלה, ובכל זאת משעות הבוקר נאספו אנשים בכניסה. לא רק צעירים - גם אנשים מבוגרים שמוגדרים כקבוצת סיכון, כולם ממתינים בסבלנות לתורם להיכנס, לחלוף על פני הארון ולהיפרד מגיבור התרבות שעזב את העולם.
לצד הקהל שוחר האמנות והתרבות שהגיע לצוותא נראו גם עמיר פרץ, שר התרבות והספורט חילי טרופר, מנכ"ל תאטרון הבימה נעם סמל, אלכס אנסקי, אושיק לוי, השחקן והבמאי עודד קוטלר ועוד.
"בימים טרופים אלה היצירה של זך תישאר לעד, לא הפוליטיקאים" אמר נעם סמל, "זה מותר היוצר והיצירה על האדם הרגיל. זך היה מהפכן וידען גדול. נגע בנפש האדם. כי האדם עץ השדה - במשפט אחד תאר עולם ומלואו. הקשר בינו לבין צוותא היה חזק במיוחד וזה המקום הכי נכון להציב את ארונו של מי שלחם למען הספרות והתרבות הישראלית".
