שוליה בלי קוסם

"אני מצלמה שצמצמה פתוח, קולט בלבד, רושם, מבלי לחשוב", מעיד על עצמו המספר ב"פרידה מברלין", ספרו של כריסטופר אישרווד משנת 1939. ברומן ההוא, המפורסם ביותר של אישרווד, מתוארת החברה הוויימארית המתפוררת מבעד לעיניו של תושב־זר חידתי, הנקלע לכישופים ולטרגדיות בעשור המכונן והגורלי של ברלין.

אלא שהמספר של אישרווד, שדמותו, בגוונים שונים, מופיעה גם ב"כל מקום אחר" מ־1962 (יצירה שבמקור היתה חלק מ"סיפורי ברלין"), אינו באמת כלי קיבול טכני; אדרבה - רגשותיו ומחשבותיו הן אלו המכיילות את המציאות. הוא אכן "מצלם" את סובביו ושומר על מידת ניכור מהם, כמרחק עדשה, אך דווקא הפסיביות המכוונת הזו טומנת בתוכה אפשרות להתבוננות מעמיקה וייחודית - על האדם היחיד, הנסחף במערבולת ההיסטוריה. 

הרומן "כל מקום אחר", שפורסם כשאישרווד כבר היה אזרח אמריקני והתגורר בקליפורניה, בנוי מארבעה סיפורים־פרקים, בכל אחד מהם המספר הוא דמות בשם כריסטופר אישרווד, ובכל תקופה הוא נקלע לצומת נפשי מול דמות בודדת, המתקשה לעמוד באתגרים הפוליטים והחברתיים שהמאה ה־20 מזמנת לה. ניתן להבין כי המספר הוא אותו אדם בתקופות שונות בחייו. אלא שאין בכך חשיבות, כיוון שאישרווד, כדמות, הוא מציצן מסתורי - פותח פתח כגודלו של אולם כדי לתאר את ההוויה העשירה והכאובה שרואות עיניו, אך קמצן ומסתורי כלפי עצמו ומניעיו.

בפרק הראשון, כלונדוני צעיר, מתוודע אישרווד בשנת 1928 למר לנקסטר, דודן מבוגר שמנהל חברת ספנות בריטית. לנקסטר, טיפוס ריאקציונרי ופרנואידי, מזמין את המספר להצטרף להפלגה מסחרית. ההרפתקה הימית עוגנת לחופי גרמניה, בעיר ברמן. אדי האלכוהול וגסות עובדי המספנה, המתכתשים עם הצעיר, תורמים לאווירה הקברטית הפטאלית - אקלים מוכר בספרות האישרוודית לכל תחנותיה. רמז מטרים לעתיד נשתל כשהאורח שואל את פטרונו על העיר שממזרח להם: "ברלין עד כדי כך גרועה?". "גורלה של העיר הזו נחרץ, עוד יותר מסדום בשעתה", עונה לו לנקסטר. לאחר חזרתו ללונדון מתבשר המספר כי גם גורל מארחו נחרץ, אדם ש"זמן רב מדי חי בתוך תיבת התהודה של עצמו", והיה זקוק רק ל"אחיין־תלמיד דמיוני שימלא תפקיד משני באפוס שלו".

אותו תפקיד משני, מעין שוליה במופע בלי כוכב מרכזי, ממלא אישרווד המספר גם בפרקים הבאים. הפרק השני, המצמית, המשעשע והכאוב להפליא, מתאר בריחה מברלין בשנת 1933, תחילה לאתונה בחברת חבר גרמני אנטי־נאצי בשם ואלדמר, ובהמשך לאי יווני פסטורלי בחברת אמברוז - אנגלי אנרכיסט שפרש מחיי חברה. לצידו, המספר יוצר לעצמו פנטזיה אסקפיסטית דוגמת אותה בועה שבה התנהלו חייו של לנקסטר. אלא שגם היא, כבועתו של הזקן, עתידה להתנפץ. 

הקורות הללו, הנעים בין ברלין, אתונה, לונדון של ערב המלחמה ומשבר הסודטים (הפרק השלישי) והווילות הפראיות שבשולי הוליווד (לשם מגיע המספר בפרק הרביעי והאחרון, המתאר מערכת יחסים מסועפת ואנושית לעילא עם פול, זונה ממין זכר שאיבד עניין בחייו), מרמזים כל העת על המתח המתמיד בין האגו והתשוקה הפרטית, לבין החרדה והאחריות הציבוריות. דמותו של אישרווד היא של הומוסקסואל אגוצנטרי המתקשה להתאהב, ומנסה להשתחרר ממועקה עמוקה באמצעות תיירות גיאוגרפית ונפשית - בין טרקלינים בערים גדולות ובין גברים שבירים שאימת המלחמה פלטה אותם לחיי נוודות.

ככותב, אישרווד הניח אבן דרך משלו במסורת הספרותית על האדם הגולה והמודר. בספריו, אותו פרט אנושי קורס ונרמס מול ההנחה השגורה והבלתי נסבלת כי העולם מתנהל "מעל לראשנו" - סבך של פוליטיקה, כסף, רוע ואינטרסים שמנתבים גורלות. ברומן זה, דמות המספר הולכת ומתבגרת בשנים בכל פרק, אך תודעתית מעוניינת להמשיך להשתכשך בדווקאיות ילדותית, שבזה לאחריות ולסדר הקיים. "עלי להודות בפני עצמי שמעולם לא הייתי מעורב ברצינות, מעולם לא הייתי שותף אמיתי; רק צופה נלהב", מהרהר המספר לעצמו בעת נסיעה ברכבת מגרמניה לצ'כוסלובקיה בחברת ואלדמר. "אינני רוצה ממנו דבר, רק שיישאר צעיר וחסר פחד ומטופש. למעשה, אני רוצה את הבלתי אפשרי". שוב אותה עמדה של גיבור־מצלם, המבקש להקפיא את הרגע בכל מחיר.

"כל מקום אחר" היא יצירה שמבקשת ללכוד ולבחון את הממשי - גיבוריה כלואים כעכברי מעבדה במבוך ניהיליסטי של אלכוהול והתאהבות זולה, נמלטים מכל אפשרות של עמידה נכוחה מול הטרגדיה העולמית המתרחשת ברקע. אולם בניגוד לניהיליזם של טורגנייב, הם אינם מבקשים להרוס דבר - רק להתכחש לאפשרות של גאולה עתידית, וכך, אולי, להרוויח גאולה של הרגע. 

זהו רומן מסעיר ומפתיע גם אם רמת פרקיו אינה אחידה, ומתורגם על ידי מיכל אלפון בקצביות שנאמנה לכתיבה היומנית המסוכסכת של אישרווד. השם העברי שנבחר לו מטשטש למרבה הצער את הריבוד שמציע השם האנגלי, "Down there on a visit" - רמיזה ליצירתו של הויסמנס, "Down There" (במקור Là-Bas) משלהי המאה ה־19. הויסמנס גולל ביצירתו את קורותיו של דורטל, סופר שמואס בריקנות של העולם המודרני, מוצא מפלט בחקר השטניזם אך מבין כי הוא עלול לסגור עליו. בניגוד לדורטל, אישרווד דווקא מבקש להתנתק ממחול הכוח והדם של יבשת אירופה, ויודע כי הוא עתיד להיכשל. רגע אחרי פגישת היטלר וצ'מברליין הוא כותב ביומנו: "הרעיון לברוח הוא חסר טעם. כי במובן ידוע, כולנו כאן מטורפים - המשבר הוא הטירוף שלנו - ואם תברח לאיזו ארץ שיש בה שפיות ושמחה, בעל כורחך תביא איתך את הטירוף".

הטירוף הזה הוא תוצר של חוסר יכולת להתמודד עם האכזבה והטעם המר שהחיים והסביבה מזמנים, והוא סוד כוחה של כתיבת אישרווד. שכן דווקא מתוך האגואיזם הצרוף של האני המספר שלו, נוצרת כנות, נבנה אמון. הדמויות ב"כל מקום אחר" נטולות יומרה בניסיון לצלוח את האתגרים הפוליטיים שמתרגשים עליהן. בעיניו של אישרווד, הן פועלות במקביל אליהם, מביאות בחשבון את הכישלון שבדרך. וכך הן מצליחות לאגור מספיק כוח וחוסן במסע אל האור, גם אם בקצה המנהרה הוא יתגלה כתעתוע. 

כל מקום אחר / כריסטופר אישרווד

מאנגלית: מיכל אלפון; אפרסמון, 369 עמ'

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו