שוב ירי במקום העבודה בארה"ב, והפעם עם זווית ישראלית: עובד שפוטר שב אחרי מספר שעות לעסק בו עבד במיניאפוליס ופתח באש. מהירי נהרגו ארבעה בני אדם, בהם ישראלי לשעבר בעל החברה ועובד נוסף, גם הוא ישראלי לשעבר. עם תום מסע הטבח היורה התאבד.
התקרית אירעה ביום חמישי במשרדי חברת "אקסנט", חברה לשילוט שמתמחה בין היתר בשלטים בכתב ברייל, אותה הקים לפני יותר מ-20 שנה ראובן רחמים, ישראלי לשעבר. אנדרו אנגלדינגר, עובד בחברה בן 36, חזר למשרדים שעות ספורות אחרי שפוטר, והחל לירות. ארבעה בני אדם נהרגו ו-4 נוספים נפצעו, שלושה מהם מאושפזים במצב קשה.
על פי החקירה הראשונית, נראה כי אנגלדינגר לא ירה לכל עבר באופן ספוראדי אלא כיוון לעבר מטרות מסויימות. "ברור שהוא עבר על פני אנשים מסוימים כדי להגיע לאחרים", אמר מפכ"ל משטרת מיניאפוליס, טים דולן. לאחר שסיים לירות בקורבנותיו, אנגלדינגר שם קץ לחייו. היורה השתמש באקדח חצי אוטומטי, והחוקרים מצאו בזירה לא פחות מ-10,000 כדורים, אך לא ברור בכמה מהם הוא השתמש. הוריו של היורה הוציאו בסוף השבוע הודעה לתקשורת ובה סיפרו כי אנדרו נאבק עם מחלות נפש כבר שנים ואף איבד קשר עם משפחתו. "זה לא תירוץ, אבל לצערנו זה חלק מההסבר", אמרו קרולין וצ'אק אנגלדינגר.
שניים מהקורבנות היו ישראלים לשעבר ראובן רחמים ורמי קוקס. רחמים בן ה-61, הבעלים של החברה, היגר לארה"ב באמצע שנות ה-70. חתנו, צ'אד בלומנפלד, סיפר לכלי תקשורת מקומיים כי רחמים נולד וגדל בחווה בישראל ושירת בצה"ל במהלך מלחמת יום כיפור. "בעיקר הוא אהב לבלות עם ילדיו ונכדיו".
את העסק שלו הוא הקים מאפס באמצע שנות ה-80 והפך להצלחה גדולה. בסוף השבוע ספד לו אפילו ראש עיריית מיניאפוליס, אר-טי ריבק. "הוא נולד בישראל והגיע לכאן על מנת להגשים את החלום האמריקני וכך הוא עשה", אמר ריבק. " אני לא מאמין שאיבדנו אותו. הוא דוגמא לאדם שטיפס במעלה סולם ההצלחה והיה מנהיג יוצא דופן בקהילה שלו".
ואכן, רחמים היה דמות מרכזית בקהילה היהודית המקומית, שם קיבלו בסוף השבוע בהלם את בשורת האיוב. סטיב הוניגס, ראש הארגון היהודי המקומי לקשרי קהילה (JCRC), הכיר אישית את ראובן. "הוא היה שכן שלי וחבר", סיפר ל"ישראל היום". "הוא היה חלק חשוב מהקהילה; איש משפחה למופת שהיה מחוייב לבית הכנסת שלו, לקהילה, למדינה ולמולדתו ישראל. העסק שלו היה חדשני, והוא היה אדם מוצלח מכל הבחינות. הקהילה היהודית המומה ועצובה מהאלימות הבלתי נתפסת הזו".
מנהל פס הייצור בחברה של רחמים היה רמי קוקס, גם הוא ישראלי לשעבר בן 62. קוקס נורה בראשו במהלך התקרית ועוד הגיע בחיים לבית החולים, אך שם מת מפצעיו. בסוף השבוע הוציאה משפחתו הודעה מיוחדת לתקשורת. "רמי היה איש המשפחה בהתגלמותו, שאין דבר שהוא נהנה ממנו יותר מאשר לבלות את זמנו החופשי עם אהוביו", כתבו בני המשפחה. "הוא היה גדול מהחיים. אנחנו נתגעגע אליו יותר משאפשר לתאר במילים". אחת מבנותיו, טופז קוקס, פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה תמונה עם אביה; "תנוח בשלום, אבאל'ה. לא יכולתי לבקש אב טוב יותר לגדל אותי. כמו שתמיד אמרת לי, אני כל כך גאה בך. אוהב אותך לנצח".
גם קארן מיי, שבתה למדה עם אחת מבנותיו של קוקס בבית ספר שבעלה, הרב יעקב מיי, ניהל, זוכרת את רמי רק לטובה. "זו משפחה שהחינוך היהודי של ילדיהם חשוב להם מאוד", סיפרה מיי ל"ישראל היום". "לרמי תמיד היה חיוך על השפתיים, והוא היה אדם אוהב וחם. אני לא אשכח את "חיבוק הדוב" הישראלי שהוא היה מחלק. ישראל תמיד הייתה חלק מהמשפחה, ומעולם לא היה להם אויב. רמי היה אדם נהדר, ומאוד נתגעגע אליו".
