"אני בעצם סוג של אל": המעשים האפלים של "גורו האינסטגרם"

"במהלך השנים זה הפך להיות ברור באופן בלתי ניתן להכחשה, שכוונותיו של מסארו אינן באמת לעזור לפלנטה או לאחרים, אלא להשתמש ב'ארגון' שלו כדי להשיג מה שהוא רוצה - שזה נשים, כסף וכוח.

"אני רוצה שכולם יידעו שהמלחמה הפסיכולוגית והרוחנית שמתרחשת מאחורי דלתיים סגורות ובתוך קהילתו של מסארו היא אפלה ומסוכנת. אנשים מוותרים על רצונם החופשי תחת אשליה שהם מתעלים את האגו שלהם, ובנטיניו מסארו מנצל אותם בכל דרך שהוא יכול, כתוצאה מכך".

את הדברים הללו אמר למגזין "Dazed" קליאן מ'קניל, חסיד לשעבר של מי שבונה לעצמו אימפריה על גבם של אנשים כמו מק'ניל בעצמו, אך הוא - למזלו - הספיק להתפכח בזמן, כדי לנסות להציל אחרים.

מעבר מהיר על חשבון האינסטגרם של בנטיניו מסארו יכול להזכיר ביקור בפרופיל רשת של כוכב הוליוודי. בתמונת הפרופיל שלו נראה ההולנדי בן ה־34 עוטה חליפה יוקרתית. שיערו הזהוב מסורק למשעי ומשוך לאחור, והוא מצית סיגר בעזרת ידיים מעוטרות טבעות. במבט ראשוני יכולתם להניח שמדובר בחשבון האינסטגרם של לאונרדו דיקפריו או דיוויד בקהאם, שכולו תמונות של דמות גברית מצודדת ואלגנטית, לצד נופים יפהפיים של אתרים אקזוטיים ברחבי העולם, והרבה מאוד סיגרים. 46.2 אלף אנשים עוקבים אחר החשבון הזה, ושורת התיאור המקבלת את פני מבקרי העמוד אומרת: "דע את עצמך, קבל את עצמך, הפוך ליוצר. הצטרף לקהילת 'No Limits'" ("אין גבולות").

הלינק בביו שאנו מוכוונים אליו מוביל לאתר רשמי, משויף ומתוחזק היטב. בהינתן שהוא אינו סלבריטאי־על או דמות מוכרת במיוחד מעולמות הבידור או ההיי־טק, הפרופיל הרשתי של מסארו יכול היה בקלות להתקבל כאחד של משפיען רשת - עוד מקצוע שנולד בעשור האחרון, כפועל יוצא של עידן הרשתות החברתיות. יש מי שיגדיר את הגבר הנאה והפוטוגני המחייך מהתמונות בשיניים צחורות כסוג של משפיען באמת, כשבפועל, לא מדובר בפרסונת רשת שמנסה למכור לעשרות אלפי עוקביה מוצרי יופי, טיפוח או כושר - אלא באדם שמנסה למכור לעוקביו רעיון, אמונה, הארה, או איך שלא תבחרו לקרוא לאוסף האמרות הריקות מתוכן שהוא מגדיר כאמונתו.

עמוד היוטיוב של מסארו, על 102 אלף מנוייו, מאורגן ומהוקצע. הוא מכיל שלל סרטים המובלים על ידי דמותו הבלונדינית והשזופה. סרטון הכניסה שלו, זה המשמש עמודי יוטיוב רשמיים כמסר וכהצהרת כוונות ראשונית, מבוים, מצולם וערוך כמו טריילר לשובר קופות הוליוודי. גם בו נראים שלל נופים, המתחלקים בין חופים, יערות ומה שנראה כמטרי מטאורים ליליים. על גבי המראות נשמע קולו של מסארו אומר: "קחו נשימה עמוקה. אספו את כל תשומת הלב שלכם. ואז נשיפה. דמיינו לרגע שאין לכם כל זיכרון של חייכם הנוכחיים. עד לנקודה שכל שנשאר הוא אינסטינקט של עצמכם, של קיומכם. היותכם. ללא מידע, ללא תנאי או ציפיות. פשוט אתם. ולעת עתה, תנו לדבר להיות כמו סוג של חופש ריק, שבו אתם לא צריכים לדעת דבר על דבר. מקום שבו אין צורך לתפקד, ואשר בו לא צריך להגיע למקום כלשהו או להשיג דבר. וכאשר תחושו בהיעדרו המוחלט של צורך כלשהו להוכיח את ערככם למישהו, דמיינו עכשיו שהחלל הטהור הזה מלא בזיכרון אינטואיטיבי שלכם כנשמה בטרם בחרתם לבוא ליקום הזה. מלא בתדרי באהבה יקומית שלא שייכת לאף אדם כלשהו, היא פשוט קיימת. אתם יכולים להגיד שזו אהבתו של הבורא עצמו. כל זמן שאתם מבלים במדיטציה יעזור לכם להתקרב יותר למצב הטבעי, למצב החופשי והמשוחרר של הכרה מוחלטת".

את הנאום הפסאודו־רוחני הזה חותם כיתוב שמציע סדנת "שליטה מדיטטיבית" בת 30 ימים, ואשר עתידה להתקיים במהלך חודש ספטמבר הקרוב ברשת.

איילה ורהייג'ן, תלמידתו לשעבר של מסארו, עמדה על הסכנות שבסדנאות הללו. "גבולות אף פעם לא היו עניין במהלך הלימוד, ואני חושבת שזה דבר חשוב", סיפרה ל"רולינג סטון". "כשנכנסים ללימודי מדיטציה עמוקה זה יכול 'להוציא אותך מגופך' ממש, וחשוב להתמקד בבטיחות, בקרקוע. כל העניין היה להמשיך עוד ולהיכנס עמוק יותר, ללא גבולות וללא בטיחות".

הגורו המילניאלי

יש להניח שבשלב הזה, רבים מקוראי טקסט זה כבר מבינים שבנטיניו מסארו הוא אמנם דמות מסקרנת, אטרקטיבית, אפילו אניגמטית משהו, שמאמינה בהפצת תורתה הרוחנית, אך שבאותה נשימה, מדובר גם בשרלטן לא עמוק או נדיר במיוחד. מהסוג שסוחף אליו רבים בזכות שילוב של כריזמה מהפנטת, הבנה עמוקה בטבע האדם, יכולת ניהול שלרוב היתה זוכה לבוא לידי ביטוי בעולמות התאגיד האמריקניים, וכן יכולת לזהות מטרה קלה. או במקרה של מסארו - נשמות תועות שמחפשות תשובות לשאלות הקיומיות הגדולות של החיים, ותרות אחר משמעויות בשמיים. הייתם מצפים שאחרי שלל מסמכים תיעודיים טלוויזיוניים שהגישה אליהם היום ברשת קלה מתמיד ושעוסקים בכתות - רוב האנשים כבר יידעו לזהות את שעומד מולם. אבל במקרה של מסארו, לא רק שעולם הרשתות החברתיות לא ממש מפריע לו להתקיים ולפעול - הוא גם זה שמקיים ואפשר אותו מלכתחילה.

בכמה תחקירים שפורסמו על אודותיו, בין שעל ידי עוקביו לשעבר ובין שעל ידי גופי תקשורת מובילים בארה"ב, יש מי שמכנים את מסארו "הגורו המילניאלי". ובאמת מדובר בדמות חריגה, גם במונחי הדרכה רוחנית. לא עוד זקנים ארוכים, אתניות אקזוטית או אפילו אשליית חוכמה מפאת גיל וניסיון. מסארו הוא שילוב של כוכב קולנוע ודוגמן במגזין לגברים. חובב שעוני יוקרה, חליפות, משקפי שמש, ויסקי ונשים יפות, והכל תחת מטרייה רחבה של נהנתנות חסרת גבולות.

עור פניו חלק, עיניו תכולות, גופו מפוסל. "סוג של גטסבי הגדול", מתארת אותו אחת ממאמינותיו, כמו הדמות המסתורית אך השובה מהרומן הקלאסי של סקוט פיצג'רלד. אחרים ראו בו תחילה כמעין ג'ק דורסי, המפתח הצעיר שהביא לעולם את טוויטר. חברי קהילה לשעבר שהספיקו להתפכח יעדיפו להגדירו כמפגש בין סטיב ג'ובס לג'ים ג'ונס - מנהיג הכת הנוצרית־מרקסיסטית "מקדש העם", שהביא בנובמבר 1978 למקרה ההתאבדות ההמונית הגדולה בהיסטוריה האנושית, בג'ונסטאון אשר בגינאה. לא במקרה - לצד שמו של ג'ונס הידוע לשמצה, מרבים מאמיניו לשעבר להקביל את מסארו לשמות כמו מייסד "אפל" או לכוכבים בשמי ההיי־טק.

מסארו, גם אם לא ממש נחשב מפתח־על, לכל הפחות עושה שימוש אופטימלי בכלים שמציעות רשתות כמו פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, לצורכי גישה להמונים. את סמינרי העזרה העצמית שלו הוא מצלם ומעלה לעמוד היוטיוב שלו. תמורת מחיר של 199 דולר בחודש, תוכלו גם אתם להיות חלק מקהילת הטלגרם המקוונת שלו, שבה הוא חולק את מסריו הרוחניים. "חלק גדול מהדרך שבה אנשים נשאבים לדברים האלה קשור פשוט לזמן פנוי, ולאלגוריתם שמציע לך תכנים כשאתה מחפש אחר סרטונים בנושא רוחניות", הסביר חסידו לשעבר של מסארו, קליאן מק'ניל, ל"רולינג סטון".

ברשת האינסטגרם הוא משתמש כדי לשווק תדמית של מצליחן. תמורת 200 דולר נוספים בחודש, תוכלו להיות חלק מקהילת ה"נו לימיט" שבנה, ולהשתתף בסדנאות רוח המועברות בזום. בעוד מיקומו הגיאוגרפי של הגורו לא ידוע כעת (הסיבה לכך בהמשך) - כוחו ונוכחותו ברשתות החברתיות מאפשרים לו להמשיך לפעול אונליין באין מפריע.

"אני אנושי באופן אורגני. מבחינה אנרגטית, אני מה שהייתם מגדירים כחייזר", טען מסארו לאחרונה. "אני בעצם סוג של אל", הוסיף. אין פלא שבין כינוייו הרבים נמנה גם התואר "הטק־ברו גורו": שילוב בין התפקיד שייעד לעצמו, לבין כינוי לבחורים היפר־גבריים שעובדים בתעשיית ההיי־טק האמריקנית.

"ציביליזציה מוארת עד 2035"

בנטיניו מסארו נולד באמסטרדם, בן לאם מורה בבית ספר יסודי ולאב שעובד בחברת אנרגיה. הוא גדל בבית ממעמד סוציו־אקונומי בורגני למדי, אך בראיון שהעניק בעבר למגזין "פלייבוי" סיפר שחווה "פרצים של עוני". ממש כמו חברי הקהילה שהוא מוביל זה כמה שנים, הוריו עסקו גם הם בחיפוש עצמי, ועל כן היגרו להודו, שם גרו במהלך שנות הנעורים המעצבות של בנם. כשהיה בן עשר גילה לראשונה עניין בעולם הרוח, כאשר צלל אל ספרים שקראו הוריו ואשר עסקו בעזרה עצמית. בצעירותו הוא נעזר בשירותיהם ובהכוונתם של מורים רוחניים שונים (או למד מהם את רזי המקצוע - תלוי את מי אתם שואלים), וכשהיה בן 25 עבר לארה"ב. שם הוא החליט להקנות לאחרים מחוכמתו שלו, ולהפוך למה שמגזין "רולינג סטון" כינה "מטיף ידידותי לאלגוריתם".

הוא צבר ניסיון ופופולריות בשלל פאנלים וסמינרים רוחניים, וב־2016 עבר לבולדר אשר בקולורדו, מקום שנודע בזכות קהילותיו הרבות. כאשר הוא חמוש בכריזמה מולדת, ניסיון אישי שלו מול גורואים משתנים והבנה ברשתות חברתיות - כזו ששמורה למי שבילה בהן ימים שלמים כבר משנות נעוריו - הקים יזם הרוח הצעיר אז את "בנטיניו מסארו TV", שירות למנויים בתשלום, שם יצר את תנועת "טרינפיניטי". המצע שלו כלל הבטחות לקיום חופשי מדאגות ולמחשבה צלולה, ואף חזון של הקמת מה שהוא מגדיר כ"ציביליזציה מוארת" עד שנת 2035.

מסארו השקיע ממון רב בפרסום בפייסבוק. לין פרי, חברת קהילה לשעבר, חשפה ב"גרדיאן" כי ההשקעה הגיעה עד 10,000 דולר בחודש. במקביל ערך מסארו את סדנאותיו, שהתקיימו בריזורטים מרוחקים ויפים, ויכלו להגיע למחירים של עד 5,000 דולר לאדם. אלה שלא יכלו להרשות לעצמם את התענוג, יכלו להסתפק במקום זה בהרצאת סקייפ במחיר של 600 דולר לשעה. תוכנית עסקית לא רעה בכלל, יחסית לבחור בן 28.

אבל מה בפועל, ודאי תתהו, היא התורה עצמה שמסארו מציע ואשר סחפה כה רבים אחריו? לבטח מדובר בסוג חדש של חוקיות, מתודה רעננה לחקר הקיום. אולי מהפכה רבתי במחשבה, שגם אם אין בה יותר מדי, היא לכל הפחות כוללת רעיונות ישנים עטופים באריזה בוהקת חדשה? ובכן, לא ממש. בגדול מדובר באוסף אמירות שגרתיות מזן העידן החדש, מהסוג שהייתם יכולים לצרוך כבר לפני 20 שנה ויותר בקריאות מסוג "הסוד". אין שום דבר ייחודי בתמות שמציע הגורו האינטראקטיבי, אולי פרט לאוסף של חיזוקים חיוביים, לצד קלישאות "חוקי המשיכה" שלו.

כמות המסרים השמימיים שאינם אומרים דבר בפועל, ומככבים בפוסטים ובהרצאות הווידאו של מסארו, בין מבט ארוך ונוקב אחד למשנהו (שיטה חביבה במיוחד על אמן העזרה העצמית) - מגוחכת למדי. וזה בדיוק הזמן לתהות מדוע כה מעטים מאנשיו הרימו גבה כאשר לצד הבטחות לאושר ולקיום רוחני נקי וחופשי ממגבלות חברה מודרנית, המורה הרוחני חובב מיטות השיזוף והטבק גם טען שהוא "מפותח רוחנית יותר מישו הנוצרי". ומילא זה - מסארו גם טען שביכולתו לשלוט במזג האוויר ולזמן גשם. תחקיר של "Vice" בנושא, שבמסגרתו אותגר בנטיניו בשליטה במשקעים, הוכיח שלא כך הדבר.

מין תמורת ריפוי

כמו תמיד במקרים מסוג זה, גם כאן הלכו והתגלו עם הזמן פרטים מטרידים על אודות המורה הרוחני, שמקורם בסיפורים שהרבה לספר הוא עצמו למאמיניו. לפי כמה מאנשי קהילתו שהתפכחו ועזבו, מסארו חווה אפיזודות של אלימות וזעם כבר מגיל צעיר. הוא נהג לספר לא אחת על חתול שהיה נוהג להתעלל בו בילדותו, על ידי השלכתו שוב ושוב אל עבר שיח קוצים בחצר האחורית של ביתו. מסארו הכחיש בהמשך, בפני כלי תקשורת שחקרו את הנושא, כי סיפר את הסיפור או נקט את המעשים הללו, אך הודה כי נהג לעשות את צרכיו מדי פעם ברחבת הדשא של שכניו וחבריו - "כתעלול או מעשה קונדס". עוד טוענת חברת קהילה לשעבר כי סיפר לה שאובחן בהפרעת אישיות נרקיסיסטית, אך מסארו הכחיש זאת בפני עיתונאים.

אלה ששרדו את "נו לימיט" כדי לספר, חושפים פרקטיקות מחרידות (אך עם זאת, ובאופן עגום - שגרתיות למדי בעולם המנהיגות הרוחנית). מסארו, הם מספרים, מאמין גדול בפוליאמוריה, ועל כן מנהל מערכות יחסים רבות עם שלל נשים יפות וחטובות. לכאורה - בסך הכל בחירה בקיום מערכות יחסים אלטרנטיביות, אך לגיטימיות. אלא שבמקרה זה, הצלע הגברית בסיפור משתמשת בכוחה - אם באמצעות כפייה ואם באמצעים פסיכולוגיים - כדי לגרום לנשים שעימו להשיל מהן "אנרגיה גברית". זו, לטענתו ועל פי סיפורים, מוחזקת במצבורי שומן. על כן, רבות מהן התבקשו לרזות וסיפרו כי הגיעו למצבי תת־משקל מסוכנים. אם לפתע נזכרתם בסדרת הדוקו המצמררת "כת הסקס של ניו יורק" על אודות הכת "נקסיום", שאף היא דרשה ממאמיניה - בדגש על נשות הכת - להמעיט באכילה ולרזות על פי גחמותיו של ראש הכת קית' רנירי - אין זה פלא כלל. על רנירי, כידוע, נגזרו 120 שנות מאסר בגין ניצול והתעללות בנשים.

מסארו, כך נאמר, כופה צומות של שבועות שלמים על מאמינותיו, והן מוגבלות לצריכת שייקים בלבד. יש מי שמספר כי הוא עצמו לא שורד יותר מימים בודדים של התנזרות ממזון. הוא נוהג ללוות מהן כספים רבים, מאות אלפי דולרים, שמבחינתו ניתנים לו על ידיהן מתוך רצון טוב או כהשקעה באופרציה הרוחנית שלו. רבות מחברות הקהילה משודלות לקיים עימו יחסי מין, במה שהוא מציג כחלק מטיפול נפשי ותהליך תרפויטי. חלקן מספרות כי ביקש מהן להתפשט בפני חבריו. במסגרת מפגשים קבוצתיים, הוא מחלץ וידויים וסיפורים על אודות טראומות, המנוצלים בהמשך על ידיו למטרות שליטה. את רף התדהמה ממעשיו העלה הגורו כשביקש מנשים לשחזר טראומות מיניות עימו, כחלק מ"תהליך הריפוי".

בחלק מהרצאותיו המוקדמות הוא הפציר בתלמידיו לשכוח ממכריהם, מאהבותיהם ומחייהם הקודמים. "לעזאזל המשפחות שלכם", הוא צוטט אומר בהן. "לעזאזל החברים שלכם. אין להם כל משמעות". בנות זוגו הטריות זוכות לעניין רב מצידו, בטרם הוא מודיע להן כי סר חינן בעיניו. עם לא מעט מהן הוא שכב - במילותיו שלו - "כדי לשחררן לחופשי".

מסארו משתמש גם בטקטיקות לימוד אגרסיביות של "כל האמת בפרצוף", שבמסגרתן הוא מעודד את חברי קהילתו להעיר זה לזה על פגמיהם בפומבי. הוא ממליץ להם, סיפרו, להוות שיקוף אחד של השני, והתוצאה בלא מעט מן המקרים עגומה. "זה היה כמו משחק", סיפרה אחת מתלמידותיו לשעבר בראיון לאחרונה. "לפעמים זה היה מגיע למקומות ממש קשים. ואז הוא היה אומר 'אני עושה זאת רק מתוך אהבה', אבל אתה נשבר בדרך".

לו עצמו, אגב, אין ממש בעיה עם הכינוי הלא מחמיא שלו זכה המיזם שהוא מוביל. "הכל תלוי בהגדרה שלכם של כת", אמר כשהתבקש לענות על השאלה אם הקהילה שלו מכילה אלמנטים של פולחן אישיות. "מה איננו כת?", אמר. "יש פולחן סביב סרטים, וגם סביב מפלגות פוליטיות, מדינות, משפחות, דתות, צבא, קבוצות פייסבוק בכל מיני נושאים. כל אלה יכולים להיחשב כתות. אבל אם במילה 'כת' אתם מתכוונים לסיטואציה סגורה כלשהי, שבה אנשים מוחזקים ונשלטים נגד רצונם והם אינם יכולים לעזוב אותה בכל רגע שיחפצו בכך, אז אנחנו לא עונים להגדרה של כת בכלל... ערך הרצון החופשי עובר כחוט השני בכל דבר שאנחנו עושים ובאופן שבו אנחנו מתפקדים כקבוצה".

חזון העצמות היבשות

הסיפור שטרף את הקלפים ובסופו של דבר שינה את פניה של "טרינפיניטי" לנצח, או לפחות את אופי פעולתה, התרחש ב־4 בדצמבר 2017. ברנט ווילקינס, שחקן טניס קולג'ים לשעבר שנמנה עם ותיקי חסידיו של מסארו, נמצא מת במורד גיא, קילומטרים בודדים ממחנה נופש של 12 ימים שקיימה הקהילה בסדונה אשר באריזונה. מכתב התאבדות נמצא ברכב שלו, שחנה לא רחוק מהמקום שבו נמצאה גופתו. הדבר עורר עניין רב בקרב חברי הקהילה, אך גם משך תשומת לב תקשורתית וכן את זו של המשטרה המקומית, אשר אנשיה ביקרו את מסארו במטרה לרחרח על אודות פעילותו במקום שבו בחר להקים את מחנה הקבע שלו. הסיבה לכך היא כמה סרטונים מטרידים למדי שהופצו ברשת, שהעניקו את הרושם שהגורו המואר עודד מעשי התאבדות, או לכל הפחות - "הנגיש" את קונספט המוות לאנשיו, ואף עשה לו נורמליזציה.

"קומו בבוקר למשהו חשוב, אחרת - הרגו את עצמכם", הוא נשמע אומר באחד מהם. בהקלטה אחרת הוא מסביר כי בשל העובדה כי כיליון הוא סוף המצפה לכל אדם באשר הוא, מהות החיים היא "לוותר על כל מה שיש לכם לשם החזון. היו החזון". בווידאו נוסף מרגיע מסארו את עוקביו ומסביר להם שאין לפחד מהמוות, אלא להתרגש לקראתו. שני חוקרי משטרת אריזונה שביקרו בביתו של מסארו גרמו לבהלה כללית בקרב אנשי "טרינפיניטי", אף שבסופו של דבר מנהיגם לא הפך חשוד בכל סוג של עידוד להתאבדות. למרות זאת, המקרה יצר משבר אמון אדיר בקרב לא מעט מנאמניו של מסארו, שלא התרשמו מתגובתו הלקונית בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו, שנראתה כמילות נחמה ריקות מתוכן: "אני עצוב שלא אראה עוד את חיוכך הגשמי, חברי הקורן ויפה התואר", נכתב בו. "אך אני חש במהותך ובאורה בי, ואני מרגיש בחופש שמצאת".

גרוע יותר מכך, מבחינת המדריך הרוחני, היה המשבר היחצני שנוצר בעקבות האירוע. לווילקינס אמנם היתה היסטוריה של בעיות נפשיות, סיפרו קרוביו, אך יש מי שמתח קו ישיר בין אישיותו הניתנת להשפעה לבין הרצאותיו של מסארו, שהפך לדמות לא רצויה באזור סדונה. מי שחווה התארגנות כתית במהותה (או אפילו צפה בסרט על אחת כזו), ודאי כבר יודע שהדבר האחרון שגורואים מטעם עצמם מעוניינים בו הוא תשומת לב תקשורתית מהסוג הרע. על כן, תגובתו המיידית של מסארו לתקרית ולכל האש שמשכה אליו היתה פשוטה לתכנון וקלה לביצוע, והיא התמקדה בעיקר בהתחפפות מהשטח. כל שטח שהוא. המחשבה מאחורי הפעולה הגיונית: אם את עיקר כוחו מסארו צבר באמצעות הרשת, ובהנחה שהוא לא רצוי עוד במקומות שבהם בחר להתמקם, אין באמת כל סיבה לתקוע יתד באזור פיזי אחד. את המחנה שיצר לעצמו באריזונה סגר במהלך 2018, לאחר שטען כי קיבל איומים על חייו. "הרגשתי שזה הדבר הבטוח והחכם לעשות", אמר, ולקח איתו לא מעט ממאמיניו. היה זה צעד שגרם לרבים מאנשיו לראות לראשונה מעבר לאורו של הגורו שבחרו להם, בעיקר משום שנראה כי האבל שעימו התמודדו בעקבות אובדן אחד החברים המוכרים בקהילה - לא היה בראש מעייניו של מסארו, שעבר במהירות למצב שימור עצמי וראה לנגד עיניו רק את המשך קיומה של האופרציה שבנה.

הרשעות החברתית

לאחר תקופת נדודים לא ארוכה במיוחד והתמקמות אחרונה בהולנד, העביר בנטיניו את כל פעילותו לרשת. בהסבר שהעניק למאמיניו אמר שעשה זאת משום שחש ב"אנרגיה מאיימת". מכאן הפך מסארו "גורו ענן" לכל דבר, שהמודל הכלכלי שלו מתבסס אך ורק על מינויים אשר אפשרו גישה לאינספור הרצאותיו ברשת. הגישה הפיזית אליו נחסמה לגמרי. עם הזמן הפכו מסריו הרוחניים יותר עמומים ופחות הגיוניים. במהלך תחילתה של מגיפת הקורונה, למשל, החל מסארו להפיץ תאוריות קונספירציה שונות. בסרטונים שהעלה לרשת טען כי המגיפה היא לא יותר ממזימה, והעניק הסברים לא מבוססים על מקורו של הנגיף. בחשבון האינסטגרם שלו הוא עודד את עוקביו להתפטר ממשרותיהם לאור חובת ההתחסנות. לא הרבה זמן לאחר מכן, במהלך מחאת האפרו־אמריקנים בארה"ב "Black Lives Matter" שהתקיימה במהלך קיץ 2020, העלה מסארו לדף הפייסבוק שלו תמונה שבה הוא נראה בוהה אל עבר האופק. הכיתוב שליווה אותה היה צריך לקומם רבים, אך במקום זאת יש מי שראה לנכון להגיב לו באופן חיובי ואף תומך: "אם אתה באמת רוצה מה שטוב בשבילך - אל תתפתה להאשים את מדכאיך", כתב. "זהו אינו אומץ אמיתי. הודה להם על כך שחשפו בפניך את חולשותיך, ועל שהציגו לך את המקומות שבהם הסכמת לא לאהוב את עצמך, והשתנה בהתאם".

מצליח וסוחף ככל שיהיה, כבר קדמו למסארו גורואים ומדריכים רוחניים שצברו את כוחם באמצעות האינטרנט בשנות ה־90. הניסיון להבין את כוחו של הכלי החדש, שעמד להשתלט על העולם ולשנות את כלליו לחלוטין, הביא גם לפקיחת עין ולאזהרות של התקשורת על אודות הסכנות הטמונות במרשתת. במיוחד כאשר ב־1997, כת בשם "Heaven's Gate" ("שערי גן עדן"), שהוקמה יותר משני עשורים קודם לכן, היתה אחראית להתאבדות המונית של 39 מחבריה - שנטלו את חייהם בהוראתו של מנהיגם הרוחני, מרשל אפלווייט. זו היתה קהילה ששילבה באמונתה אלמנטים מעולם הנצרות, הניו אייג' והעב"מים, שפעלה מאמצע שנות ה־70, אך כוחה עלה משמעותית עם כניסתה לעולם הדיגיטלי. בעיקר תורתה עמדה האמונה שלאדם היכולת להפוך עצמו בן אלמוות ע"י דחיית מהותו האנושית.

ההתאבדות ההמונית (שכללה גם את אפלווייט עצמו) אירעה בין 22 ל־26 בחודש מארס של אותה שנה. 21 נשים ו־18 גברים, בטווח גילים נרחב מ־26 ועד 72, איבדו את חייהם בפעולה ההיא. יום לפני האקט המחריד, העלה אפלווייט מסר לאתר הרשמי של הקהילה - שאמנם לא היה אז מפותח במיוחד, אך נאות דיו בשביל לסחוף אחריו מאמינים. "22 שנות לימוד כאן על הפלנטה סוף־סוף מגיעות לקיצן", נכתב, במה שיהפוך להיות התראה מצמררת שלא הותירה מקום לפרשנות. עבור התקשורת האמריקנית באותם זמנים, היה זה מספיק כדי להצביע על הרעות החולות של הרשת העולמית. ה"ניו יורק טיימס" כינה את המקרה "שיעור ברשע הטמון באינטרנט".

אבל מאז עברה רבע מאה, והרשת התפתחה לאין שיעור. עם תחילתו של עידן הרשתות החברתיות, הפכו קהילות הנושא לדבר מקובל (ולא מבוקר במיוחד), שקברניטי גופים כמו רשתות חברתיות שונות מעודדים. יכולת העברת המסרים היום קלה ונגישה מאי פעם, ולדבר על תחלואיה של הרשת כבר נחשב אנכרוניסטי למדי - התקטננות של דורות שלא תלויים בה מינקות, או חרדת טכנולוגיה וחוסר רצון לקבל את רוח הזמנים. בנטיניו מסארו הוא אמנם הבולט שבהם (חשבון הפייסבוק שלו עומד כעת על 965 אלף עוקבים), אבל הרשתות החברתיות מספקות היום גישה לשלל מנהיגים "מוארים", שמפיצים את משנתם ואוספים אליהם מאמינים באמצעות לחיצה פשוטה על "לייק". החשיפה אליהם קלה יותר מאי פעם, בטח בימים שבהם אין לגורואי האלגוריתם צורך בקיום פיזי או בהתמקמות במקום ספציפי אחד.

את הטענות בדבר כפיית צומות על בנות קהילתו אמר מסארו ל״רולינג סטון״ כי הטענות ״מגוחכות״ וכי הוא קיים לא יותר מצום מיצים של שבועיים, אשר עליו המליץ לתלמידיו לפני מספר שנים ולא נעשה מאז. ״אין לדבר קשר לעבודתי או ללימודיי״, טען.

"ואלוהים אמר 'נוח בי ואנוח בך'", כתב מסארו השבוע, בפוסט שזכה נכון לכתיבת שורות אלה ל־3,100 לייקים ולמאות שיתופים. "מה משמעות המנוחה של אלוהים בנו? המשמעות היא שאלוהים מגן ומדריך אותנו, וממלא את משאלות ליבנו האמיתיות. אך אם לא נסמוך על אלוהים, הוא לא יוכל לנוח בנו". בתמונה שמלווה את הטקסט נראית דמותו הבלונדינית של מסארו כשעיניו עצומות, כמו שוקע במדיטציה או מהרהר בשאלות קיומיות. שיערו מסורק הצידה, פניו שזופות ומשדרות חיוניות צעירה. ידו אוחזת, כתמיד, בסיגר. בתמונה אחרת, שהעלה כמה ימים קודם לכן, נראה מסארו לבוש חליפה. הוא אוחז במקל סנוקר ומביט בשולחן ביליארד, שעליו נמצאים כדורים שרק מחכים למגע הזהב שלו, אשר יכוון כל אחד מהם למקומו הנכון. הבעתו זחוחה, כמו מתכננת את השלב הבא. 

shishabat@israelhayom.co.il