בטיפול: דריה מעוז מאירה את המרירות שבאהבה

בספרה "ימי האהבה" נוקטת דריה מעוז צעד נועז - היא בוחרת לכתוב עלילה המתקדמת באיטיות ומתעכבת על מספר רב של פיסות חיים יומיומיות. בחירה זו עשויה להתברר כמוצלחת, אם תגרום לקוראים להישאב אל תוך העלילה ותיצור אצלם עניין והזדהות; או כפחות מוצלחת, אם הקוראים, המורגלים בקצב מהיר ובריבוי תפניות חדות, ידפדפו הלאה, במטרה להגיע במהירות להתרחשויות המרכזיות.

מעוז מאפשרת לנו להציץ לעולם המסקרן של טיפול זוגי, ולעקוב אחר הדינמיקה בין בני הזוג בחדרה של היועצת, ומחוץ לו. הזוגיות, כך נראה מיחסיהם של אורית ואדי הבאים לייעוץ אצל תמר, היא לעיתים כמו בגד שבני הזוג עוטים על עצמם - יש את הזוגיות האמיתית, היומיומית, זו של הטרנינג והפיג'מה, ויש את הזוגיות הייצוגית - זו של המלבושים ההדורים והמגוהצים והשיער העשוי בקפידה. לאדם המתבונן מבחוץ, קשה לדעת מה נמצא מאחורי דלת הבית, וקשה עוד יותר לגלות מה נעשה בתוך חדרי הלב. העמדת הפנים הגרועה ביותר, כך הולך ומתברר, אינה זו שמול היועץ הזוגי, הפסיכולוג או החברה הטובה - היא זו שבין האדם לעצמו.

בזכות כישרונה של מעוז בבניית דמויות ובכתיבה מעניינת של סיטואציות יומיומיות, נוצרת אכפתיות של ממש כלפי הדמויות, ועל כן יש לשער כי יהיה מוכן לגלות את הסבלנות והאיפוק הדרושים. התחושה המלווה את קריאת הספר היא שמעוז מבינה היטב את אופייה של מערכת היחסים הנרקמת בין הסופר לקוראיו. היא מפנה זרקור לעבר פרטים קטנים אך רבי משמעות, בלי לפרש אותם עבור הקורא, ומניחה לו להבין דבר מתוך דבר. הקרבה שנוצרת בין הקורא לדמויות בעקבות הקצב של הטקסט מאפשרת לו להבין בעצמו מדוע הן פועלות או מגיבות באופן כזה או אחר. הניואנסים בספר רבים ומעידים על סופרת שליכולת התיאור שלה קודמת יכולת חשובה לא פחות - יכולת ההתבוננות, שיש בה מידה רבה של רגישות ותבונה. 

הנושאים שבמרכז הספר וקווי העלילה שנטווים בו רחוקים מן האסוציאציות שמעורר שמו - "ימי האהבה". ב־336 עמודיו של הספר, כמעט לא קיימת התרחשות שיש בה מן הסכריניות ששם הספר מרמז עליה, וההתייחסות בו היא להיבט הפחות קסום של ההתאהבות והזוגיות, היבט שיש בו הרבה יותר מרירות מאשר מתיקות. 

לאהבה, כפי שהיא מוצגת ברומן, יש פוטנציאל להיות הרסנית אם היא יוצרת תלות של האחד באחר או הופכת לכפייתית, ואיש - וזו נקודה מהותית בספרה של מעוז - אינו חסין מפני השלכות אלו. הלקחים שהופקו מניסיון העבר, אינטליגנציה רגשית והבנה עמוקה של נפש האדם, שאפתנות ואסרטיביות - יש מקרים שבהם כל אלו מתבטלים ונאלמים אל מול הרגש הגואה והסחרור המתרחש ברגע ההתאהבות, רגע רווי אמוציות שאין בו רציונליות. 

ימי האהבה // כריכת הספר (כנרת זמורה ביתן)

מעוז מכירה היטב את היתרונות והיכולות של כתיבתה. בניגוד לספרה הקודם, "לדעת אהבה", הפעם היא אינה מגייסת לעזרתה תעלומה משפחתית על מנת להעצים את עניין הקוראים. הודות ליכולתה של מעוז לגשת ברגישות ובכנות להיבטים שונים בנפש האדם ובמערכות היחסים בינו לבין האנשים המשמעותיים בחייו, אין באלמנטים מעין אלו כל צורך. צפונות הנפש וסודות הזוגיות מהווים תעלומה מרתקת בפני עצמה. 

התמקדותה של מעוז בשתי דמויות נשיות המניחות לגבר הנכנס לחייהן לגרום להן לוותר על אישיותן ועצמאותן, מעט צורמת. לשם האיזון היה כדאי לפתח לעומק, לצידן, גם דמות גברית המתמודדת עם התרחשות דומה. אמנם יש ב"ימי האהבה" התייחסות למחירים האישיים שמשלמות הדמויות הגבריות בשם הזוגיות, אך היא שולית לעומת רוחב היריעה שבו מתוארים חייהן של שתי הנשים שהשתנו בעקבות זוגיות שכרסמה בהן. 

דמויות המשנה הנשיות ברומן מצוינות ומסקרנות לא פחות מן הדמויות הראשיות, וממלאות את תפקידן הכפול נאמנה - מאירות היטב את דמויותיהן של אורית ותמר, ומאפשרות את קיומן של עלילות משנה תומכות, שלא היה אפשר לטוות עבור הדמויות הראשיות. גם בהן הדגש הוא על החופש לבחור, על צדדיה היפים והפחות יפים של האהבה, ועל השאלה מהו המחיר האישי שמשלם האדם כאשר הוא בא בשעריה של מערכת יחסים זוגית. 

ימי האהבה / דריה מעוז; כנרת, זמורה־ביתן 336 עמ' 

 • חשיפה: צילומים מהפקת ענק של HBO בישראל

 • אילת מציגה: כך נתמודד על אירוח האירוויזיון

 • נטע TV: קמפיין ראשון לנטע ברזילי

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו