פותחים תיק: ג'רמיה סלינג'ר ושותפו מייק מקלן, יוצרי סרטים תיעודיים, יוצאים לצלם סדרה על יחידת חילוץ רכובה על מסוק, שתפקידה לחלץ מטפסי הרים וטיילים שנתקעים על המצוקים בדולומיטים. באחת ההזנקות מבקש סלינג'ר להצטרף למבצע חילוץ מורכב במיוחד במזג אוויר קשה והפכפך - שמסתיים באסון נורא בשל מפולת שלגים: נפילת המסוק ומותם של כל המחלצים והמחולצת. סלינג'ר הוא היחיד שנותר בחיים, והוא אכול רגשי אשמה. אלא שזוהי רק ההתחלה או, סליחה על הקלישאה, קצה הקרחון; ההרים המושלגים הקשים מסתירים רצח אכזרי ולא מפוענח של שלושה צעירים, שגופותיהם נתגלו ב־1985. סלינג'ר הופך אובססיבי לחשיפת האמת שמאחורי הסיפור, שקרוב אליו הביתה יותר משהוא יכול לשער, ומעמיד בסכנה גדולה אותו ואת משפחתו.
גבולות הז'אנר: אנחנו לא זוכים ליהנות לעיתים קרובות ממותחנים איטלקיים; אני מתקשה להיזכר, מעבר לסדרת המופת של ג'ורג'ו פאלטי ("אני הורג", "אני אלוהים" וכו'), בנציגים נוספים, וחבל. ב"מה שקרה בהר" (באיטלקית: "תמצית הרוע"), רומן הביכורים שלו, ד'אנדראה משרטט ביד אמונה דמויות מורכבות וצופנות סוד, שטופות באמונות ובמסורות בנות אלפי שנים.
כריכת הספר (כנרת, זמורה־ביתן)
מדד המתח: גַ'קָלוֹפּטֶרוּס, מפלצת מעמקים מחרידה, היא סוג של עקרב ימי, שחי לפני מאות מיליוני שנים בעיקר באגמים ובנהרות בצפון אירופה. הגַ'קָלוֹפּטֶרוּס היה טורף אכזר באורך שניים וחצי מטרים, מצויד בצבתות אדירות באורך חצי מטר (שרידים של הצבתות נתגלו לפני כעשור בגרמניה) ובאמצעותן הוא היה יכול לחתוך רגל אדם באבחה אחת. צילו של היצור הזה ושאלת קיומו גם בימינו, באגמים חשוכים שמתחת להר, רודפים את הקורא לאורך כל הספר ומעלים את רמת המתח לשיאים.
השורה התחתונה: ההישג הגדול באמת של ד'אנדראה הוא היכולת להתיך יחד את האימה שמייצר הטבע - עם הרוע האנושי. הצירוף הקטלני ביניהם לא מאפשר להניח את הספר מהיד.
מה שקרה בהר / לוקה ד'אנדראה; מאנגלית: אביגיל בורשטיין; כנרת, זמורה־ביתן, 319 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו