בשיתוף קיטו מרום
מדובר בחברת קיטו מרום שפועלת בתחום החינוך מזה כ- 30 שנה ומעניקה לרשויות מקומיות ברחבי הארץ שירותי ניהול לפרויקטים חינוכיים ומסגרות בשעות הצהריים ובחופשות מבתי הספר והגנים בתחום החינוך. בחברה פונים לרשויות בבקשה לסיוע בהגנה על הילדים שסובלים מאלרגיות. הכרות
בעוד מערכת החינוך יודעת זעזועים קשים והאקורדים הצורמים שהיו לסוף שנת הלימודים, יש חלקת אלוהים אחת של חינוך שנשארת יציבה מזה שלושים שנה המגייסת באופן שוטף מאות אנשי חינוך איכותיים ומלאי מוטיבציה. מדובר בחברה שצברה מוניטין באיכות החינוך ושירותים השונים שהיא מעניקה. היא גם זו שדואגת להעסיק את ילדי ישראל בצהרונים ובחופשת הקיץ וכן בחופשות נוספות כמו חופשת החנכוה ופסח. מדובר בחברת “קיטו מרום”, שדואגת לחינוך מעולה לילדי ישראל גם בחופשות. החברה עובדת פיקוח של משרד החינוך ובשיתוף רשויות מקומיות ברחבי הארץ. ההורים יודעים שילדיהם נמצאים בהשגחה מקצועית ואחראית וזוכים להנות מתכנים מהנים ומפתחים עם סביבה מוגנת ובטוחה.
חברת “קיטו מרום” מנהלת עבור רשויות מקומיות את תוכנית “ניצנים” של משרד החינוך (צהרונים להארכת יום הלימודים), את תוכנית “ניצנים בחופשות” (קייטנות חגים בסבסוד ופיקוח של משרד החינוך) וכן את תוכנית “בתי הספר של החופש הגדול” (קייטנות בחודש יולי בסבסוד ובפיקוח משרד החינוך). בנוסף החברה מפעילה תוכניות העשרה שונות בבתי הספר בתחומים מגוונים: מדע וטכנולוגיה, תזונה – טבחים צעירים, תקשורת דיגיטלית, אנימציה קלאסית, אנימציה ממוחשבת, חינוך פיננסי. כמו כן, מקיימת החברה חונכויות לקבוצות קטנות במערכת החינוך ומתגייסת לפרויקטים זמניים על פי דרישה כמו הכשרת כוח אדם לתגבור מערכת החינוך בעוזרי הוראה.
שמה של חברת “קיטו מרום” הולך לפניה כחברה המובילה בארץ ברמת השירות המקצועי והיעיל, החדשנות הפדגוגית והיכולות התפעוליות יוצאות הדופן אותן היא מעניקה ללקוחותיה – מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, בתי הספר וגני הילדים, ההורים וכמובן הילדים המשתתפים בתוכניות אותן מפעילה החברה. היכולות המגוונות, המקצועיות והמוניטין של עשרות שנים הם גם אלה שמאפשרים לחברה לגייס כוח אדם איכותי במיוחד.
מספר מנכ”ל החברה אלי כסיף: “במערכת החינוך בישראל יש בעיות חמורות של כוח אדם ועזיבה מאסיבית של מורים. אבל אנחנו לא שם. אנחנו לא במיינסטרים. הורים יכולים לכאורה להסתדר בלי מסגרות לילדי גן ובתי הספר בחופשות, אבל בפועל ובעיקר לגבי הילדים הצעירים – זו בעיה קשה עבור ההורים בכלל והורים עובדים בפרט. אנחנו משקיעים הרבה משאבים, מחשבה ותכנון לגיוס והכשרת כוח האדם שלנו על מנת שיהיה איכותי בכל פרמטר. גם בתקופות של חוסר יציבות, קשיים למערכת החינוך ובמערכת הפוליטית – אנחנו אי של יציבות. עלינו ההורים יכולים לסמוך.”
למרות זאת, יש גם קשיים. המנכ”ל מציין בפנינו שחברת “קיטו מרום” ניצבת בפני אתגר גדול, שלגביו הם משוועים לסיוע ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות: ההשגחה על ילדים הסובלים מאלרגיות.
במה מתבטאת הבעיה?
אלי כסיף: “בשעות הלימודים מדינת ישראל ומשרד החינוך מתקבצים סייעות רפואיות לילדים הסובלים מאלרגיות מסכנות חיים. אנחנו מדברים על ילדים מאוד צעירים מגיל 3 ועד כתה ב’ שפחות מודעים לבעיה שלהם ומתקשים לקחת עליה אחריות ונוצר מצב אבסורדי שדווקא בשעות הצהריים, שעות הפעלת הצהרונים שבהן גם מחולק מזון, משרד החינוך וחלק גדול מהרשויות המקומיות אינן מתקציבם סייעות רפואיות ואז מי שמתמודד בסופו של דבר עם האחריות העצומה הזו זה אנחנו, וזה בלי תקצוב או תמיכה מהרשויות המקומיות או ממשרד החינוך.”
עד כמה זה נושא בוער?
זה אחד הנושאים כיום שהכי מעסיקים אותנו. יש ילדים שמספיק שנמצא בחדר החומר האלרגני ממנו הם סובלים כדי שזה יגרום להתפרצות אלרגיה מסכנות חיים. לכן בתי ספר שמים דגש על מניעה מוחלטת של הכנסת מזון הנחשב כאלרגן מסוכן. העובדה שהמערכת מתקצבת את השמירה על הילדים הללו בבקרים ולא בפעילויות הצהריים ובפרט כשהילדים אוכלים ארוחת צהרים בגדר אבסורד מוחלט. ראוי ששרת החינוך, שר הבריאות וועדות בכנסת ידונו בנושא. אנחנו מתכננים לפנות לחברי הכנסת הבאה ולהציף אותם בנושא הזה.
ולמה זוכים הילדים האלה בשעות הלימודים ובגנים העירוניים?
הילדים מקבלים סיוע מתוקצב על ידי משרד החינוך, של סייעת רפואית צמודה שמוודאת שאין בסביבת הילד את האלרגן שאליו הוא רגיש. התפקיד שלה הוא אך ורק להיות עם הילד ולהשגיח עליו. לנו לא מאפשרים את השירות המסובסד הזה.
מה היקף התופעה הזו של ילדים הסובלים מאלרגיות קשות?
מדובר בעשרות ילדים שאלרגיים למזון, מתוך אלפי הילדים שמגיעים אלינו. מתחיל הצהרון, שאנחנו אחראים עליו, שזה זמן קריטי בו מחלקים אוכל ודווקא אז הסייעת הרפואית הולכת הביתה. החובה הזו והנטל הזה נופל עלינו ועל הצוות שלנו. אבסורד נוסף שיש כאן, הוא שלפי חוזר מנכ”ל של משרד החינוך אסור להדיר אף ילד מהצהרונים… אז זה נופל לפתחנו. אנחנו לוקחים אחריות מלאה על הסוגייה הזו אבל זה קשה וחשוב שהרשויות ייקחו בחשבון את הקושי שזה מייצר.
אז איך אתם מתמודדים עם הלחץ הכלכלי? אתם הרי בסופו של יום אירגון עסקי
מה שקורה הוא שהצוותים שלנו בצהרונים מטפלים ומפקחים על הנושא אבל זה כמובן לא נותן פרון של אחד לאחד כמו סייעת רפואית.
ומה עם ההורים?
אנחנו מדברים על זה הרבה עם ההורים ורובם מסרבים לתוספת תשלום בגין סייעת רפואית צמודה לילדיהם. הציפיה שלהם היא שהמדינה תתקצב את הסייעת הרפואית כשם שהיא מתקצבת אותה בבוקר.
זאת סוגיה שמהווה בהחלט בעיה ואנחנו מוטרדים מהנושא. אנחנו יודעים שהאחריות הבסיסית ביותר שלנו היא לדאוג לביטחונם של הילדים ומטפלים מיידית בכל מפגע כמו למשל שער שלא נסגר בצורה משביעת רצון. אני חייב לציין, שיש רשויות מקומיות שלקחו על עצמם את התקצוב של הסייעות לילדים אלרגיים אבל מדובר לרוב ברשויות מקומיות חזקות במיוחד.
אלו הכשרות עוברים העובדים אצלכם בכלל ולגבי הילדים האלרגיים בפרט?
אנו מעסיקים צוות פדגוגי גדול בהובלה של מנהלת פדגוגית ותיקה ומנוסה אשר מעבירה השתלמויות אחת לחודש וכן רכזי הדרכה ורכזים יישוביים שבודקים ומוודאים שמה שנלמד בהשתלמויות מיושם הלכה למעשה. בנוסף, עובד איתנו פסיכולוג חינוכי וכן יועצים נוספים, שמעבירים השתלמויות וגם קב”טים שמעבירים קורסים רבים על ביטחון ובטיחות. לזה הוספנו גם השתלמויות עזרה ראשונה וכן השתלמויות ייעודיות בנושאי אלרגיות בשיתוף עמותת יה”ל, שעוסקת בטיפול בילדים האלרגיים ומניעת חשיפה לאלרגנים. למרות שאנחנו לא מתוקצבים על ידי הרשויות בנושא זה, אנו עושים כל מה שניתן כדי לתת מקסימום כלים לכל הסיטואציות האפשריות לגבי ילדים אלה. אלה תכנים שהם ליבת תכנית ההכשרה שלנו. אנחנו מלמדים את ההתמודדות עם נושא הילדים האלרגיים הן ברמה הרפואית והן ברמה הטכנית כמו איך מזריקים אפיפן וגם ברמה הרגשית – שילדים אלה לא ירגישו שונים וחריגים. העבודה עם עמותת יה”ל כוללת, בין היתר, לימוד של הצרכים הרגשיים של ילדים אלה ונוהל מדויק בזמן התקף אלרגיה. יש חוק שבכל מוסד חינוכי יהיה מזרק אפיפן כי לא כל הילדים יודעים בכלל שהם אלרגיים. יש מצבים שזו התפרצות ראשונה אצל הילד. ילדים שמזוהים עם אלרגיה מחויבים להביא איתם מזרק כל יום. אנחנו דואגים לוודא את זה ברמה היומיומית.
תפרט בבקשה על השירותים העיקריים שאתם מציעי
הצהרונים פועלים בכל ימות השנה בהם מתקיימים הלימודים ופעילות של בתי הספר וגני הילדים. הם גם מסובסדים היום, זאת בעקבות רפורמה שהנהיג נפתלי בנט בשנת 2017 כשהיה שר חינוך. בנט יזם וקידם את תכנית “ניצנים”, שהיא תכנית של צהרונים בגני ילדים ובבתי ספר, תחום שמשרד החינוך לוקח מאז תחת חסותו. משרד החינוך קובע את הסטנדרטים בהם על הצהרונים לפעול. כך, בין היתר נקבע מספר אנשי הצוות, איזה אוכל יוגש לילדים וכדו’. המשרד גם מסבסד את הצהרונים.
תוכנית “ניצנים בחופשות” בחנוכה ובפסח וכן תוכנית בתי הספר והגנים של החופש הגדול המתקיימת בחודש יולי של חופשת הקיץ, כאשר בהן אנחנו מציעים תכנים שונים לפעילות של בית ספר/גן ילדים בזמן החופשה.
אנחנו מגייסים את הרכז הבית ספרי, את צוות המדריכים וספקים אחרים בכל מיני תחומים. מדובר בתוכנית מיוחדת שיזם בשנת 2014 שר החינוך דאז שי פירון, שכללה רפורמה של בתי הספר בחופש הגדול שבמסגרתה גני ילדים ובתי ספר פועלים גם בחודש יולי. מאז זכינו להפעיל בתי ספר רבים כאלה ברשויות מקומיות בכל רחבי הארץ. בבית הספר של הקיץ פעילות ההעשרה שלנו היא בשעות 08.00-13.00 ובגנים מסיימים בשעה מאוחרת יותר – בשעה 14.00. משרד החינוך מסבסד את התוכנית. בעבר הורים היו משלמים אלפי שקלים על קייטנות ביולי ובחגים. כיום המחיר שווה לכל נפש והפעילות מתקיימת בסביבה הטבעית של הילד, עם החברים שהוא מכיר ובסביבה המוכרת לו שם הוא מקבל מענה חווייתי ולימודי.
כיצד באה לידי ביטוי האיכות הגבוהה של כוח האדם אצלכם?
אנחנו עובדים כל השנה. בזמן שאירועים ארציים שונים גורמים להשבתת מערכת החינוך הממלכתי, אנחנו עובדים במלוא המרץ. יש לנו אחריות שתמיד נתפקד. ההתחייבות שלנו היא להורה ששלח את הילד וגם לילד שציפה למפגש הזה. ההורים והרשויות המקומיות יודעים ותמיד ידעו שאנחנו לא נשקוט ולא נישן בלילה עד שיהיה כוח אדם מלא בפעילויות שלנו.
יש לנו מחלקת כוח אדם מיוחדת לטובת העניין הזה ואנחנו מודעים יומם ולילה להתחייבות שלנו להורים ולרצף החווייתי לילדים. הגיוס הזה כרוך בהשקעת משאבים עצומים בלמעלה מ -600 עובדים קבועים שאיתנו ועוד למעלה מאלף עובדים עונתיים בתקופת החופשות. רוב העובדים אצלנו, וזה כולל גם את העובדים העונתיים, מלווים אותנו באופן קבוע במשך שנים.
איך אתם שומרים על הרמה הגבוהה של העובדים?
בשלב הגיוס אנחנו עושים כל מאמץ לוודא שמדובר באדם ראוי. זה כולל תהליכים מובנים של ראיונות, קבלת המלצות ובדיקה לגביהם עם מקומות עבודה קודמים. בנוסף, נציג שלנו מגיע לשטח לבדוק את האינטראקציה של המדריך עם הילדים. יש לנו גם רכזים יישוביים שמלוים את הפעילויות שלנו וגם רכזי הדרכה שבודקים את האינטראקציות של עובדים חדשים עם הילדים וגם בהמשך.
אנחנו משתדלים להעסיק יותר רכזים ממה שמשרד החינוך דורש מאיתנו. העובדים אצלינו יודעים שיש עליהם ביקורת שמגיעה לעיתים עם התראה ולעיתים באופן לא צפוי. בביקורי הפתע נכנס המבקר לתוך סיטואציה חשופה. במקומות עבודה אחרים פחות מקובל לנהל ביקורות פתע. אנחנו מקפידים על זה.
חלק גדול מהפעילויות בענף שאנחנו עוסקים בו מושך אליו עובדים זמניים ולא מחויבים אבל אנחנו ייצרנו מצב אחר. בעקבות ההיקף הגדול, הפריסה הארצית והגיוון בתוכניות שאנחנו מציעים לאלפי ילדים – יש לנו העסקה של עובדים רבים במשרות מלאות בפעילויות העשרה בבקרים ולאחר מכן מעבר לצהרונים ולפעמים גם חונכות לאחר מכן. המחויבות של עובדים אלה גדולה יותר ולנו קל יותר להכיר אותם ולפקח עליהם.
מניסיון של עשרות שנים אני יכול לומר שהעובדים מגיעים אלינו כי הם רוצים לעבוד דווקא אצלנו מכיוון שאנחנו נותנים משהו אחר. אצלינו זה “תיפוף” שונה. אצלינו יש דגש מיוחד על הצדדים הרגשיים של הילדים כך שיקבלו חום במקום בטוח עם המון תשומת לב לכל ילד. יש מיקוד בבניית ביטחון עצמי אצל הילד שהוא חשוב מאוד להפיכתו למבוגר מצליח שתורם לקהילה. הדגש אצלינו שונה לפעמים מזה ששמים בהכשרות של מורים וגננות במערכת החינוך. זה מקצוע אחר. מגיעים אלינו ממניעים שונים ומקבלים כלים אחרים שמתאימים למסגרות פחות פורמליות.
ספר קצת על התכנים שאתם מעבירים בגני הילדים ובבתי הספר
במשך השנים פיתחנו ב”קיטו מרום” מאות רבות של מערכי שיעור לשכבות הגיל השונות כשהמטרה היא לפתח אצל הילדים מיומנויות שונות ולחשוף אותם לתכנים רבים ומגוונים באמצעות עבודה במתודות מתחלפות.
בנוסף לתכנים שאנו מעבירים במסגרות שבניהולנו, “קיטו מרום” מספקת תוכניות גם ל”תוכנית קרב למעורבות בחינוך” שהיא מעין זרוע של האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך. התכנים שונים ומגוונים. יש לנו ערכות בתחומי הטכנולוגיה, תכנית לטבחים צעירים שעוסקת בתזונה נכונה ויש לנו תוכניות מחשבים בין היתר של אנימציה ותקשורת דיגיטלית שהם מאוד עכשוויים. בנוסף גם פיתחנו בשיתוף ארגון “פעמונים” תכנית לחינוך פיננסי.
טכנולוגיה וחינוך פיננסי בבית ספר יסודיים? האמנם?
בהחלט. התפיסה שלנו היא שמה שילד לא חווה עם בני גילו בגן ובבית הספר – יהיה לו קשה בעתיד להתחבר לחוויות הללו. אין כמו לימוד חווייתי בגיל צעיר. זה נכון לכל התחומים שאנחנו מנגישים לילדים: מחשבים, תזונה, מדעים, חינוך פיננסי ותחומים נוספים. ללמד התנהלות פיננסית בגילאים צעירים זה הרבה יותר אפקטיבי מלנסות ללמד בן אדם בן ,35 כאשר כבר יש לו משפחה ומשכנתא.
המשותף לכל התוכניות שפיתחנו, הוא היכולת של הילד ללמוד ולרכוש בצורה טובה וחווייתית כישורים ומיומנויות שיסייעו לו להגיע מוכן יותר לעולם הקשוח של המבוגרים. התוכניות הללו מועברות ברחבי הארץ לכל המגזרים: הכללי, החרדי והלא יהודי, לרמות הסוציו-אקונומיות השונות וגם לילדים עם צרכים מיוחדים.
האם, מעבר לסבסוד בחלק מהרשויות המקומיות, יש למשרד החינוך מעורבות בפעילויות הללו?
כן. משרד החינוך קובע סטנדרטים של כמה אנשי צוות יהיו, איזה אוכל הילדים יקבלו ומקיים כל העת בקרה ופיקוח על פעילותנו.
ומה לגבי הביטחון של הילדים?
כפי שכבר ציינתי, הביטחון הוא בראש מעייננו. אנו שומרים בהקפדה יתרה על ביטחונם ובטיחותם של הילדים. מנהלי הפרויקטים בחברה נמצאים בקשר שוטף עם קב”טים של מוסדות חינוך ברשות המקומית ואנשי ההדרכה בחברה מעבירים באופן שוטף השתלמויות לצוותים בנושא ביטחון ובטיחות, עזרה ראשונה, אלרגיות ועוד.
איך אתם מודדים את רמות שביעות הרצון מהשירותים שלכם?
גם ההורים, גם העובדים וגם עובדי הרשות המקומית ממלאים משובים של שביעות רצון ודירוגים של השרות שאנחנו נותנים. בנוסף, אנו מעסיקים מנהלי פרויקטים ורכזים יישוביים שמסתובבים במסגרות השונות ובודקים בזמן אמת מה קורה בהם ואנחנו גם מפוקחים על ידי משרד החינוך והרשויות המקומיות. מעבר לכל זה, אנחנו שמים את הילד בראש ודואגים גם לחייו וגם לנפשו. יש לנו עשרות אלפי ילדים במערכת ואנחנו רואים כל ילד כילד הפרטי שלנו, בין אם זה יהודים, ערבים, חרדים או בעלי מוגבלויות. כולם הם הילדים שלנו.
בשיתוף קיטו מרום
