מומחים: ההצפה בבסיס חיל האוויר בחצור היא תקלה שלא הייתה צריכה להתרחש

מפקד מטה חיל האוויר לשעבר: "צריך לבצע תחקיר מעמיק" • שמונה מטוסים מסוג F-16 נפגעו בסערה שהתרחשה בשבוע שעבר; חמישה מתוכם כבר חזרו לפעילות • קצין בכיר בחיל האוויר התייחס לאירוע ההצפות בחצור: "טעינו כשלא פינינו את המטוסים, אך הנזק קטן משסברנו בתחילה"

תיעוד הנזק בבסיס חצור //

אירוע הגשם האחרון לא רק גרם לאבדות בנפש ולנזקים במישור העירוני בלבד, אלא גם פגע בשמונה מטוסי חיל האוויר של צה"ל מסוג 16-F בבסיס בחצור. כך עולה מהודעה שפרסם צה"ל, לפיה מים חדרו למספר דירים תת קרקעיים וגרמו לנזקים למטוסים.



ההצפה הזו והנזק הנלווה, אף על פי שהוא כבר מצוי בהליך תיקונים, מעלה את השאלה האם מדובר בכשל של המערכת שאסור היה לו להתחולל, שהרי מדובר בפגיעה זמנית ברמת המוכנות של חיל האוויר, או שתקלות קורות וכוח עליון הוא מושג שאפילו צה"ל וחיל האוויר, על כל עוצמתו, עלול לעיתים להיפגע ממנו.

 

תיעוד הנזקים בבסיס חצור

"מדובר באירוע שלא היה צריך להתרחש"



תת אלוף במילואים אבנר נווה, לשעבר מפקד מטה חיל אוויר, אומר כי תקלה מסוג זה לא הייתה צריכה לקרות. לדבריו "בסיס חיל האוויר לא דומה לנהריה או לתל אביב או לרשות עירונית גדולה בשום צורה שהיא, יש תשתיות מתאימות ולכן תקלה כזו לא הייתה צריכה לקרות ואסור לה לקרות. יש כאן כשל. אני לא בקי בפרטים אבל אני יודע איך חיל האוויר נערך, ואירוע כזה לא צריך להתרחש חד משמעית וצריך לבצע כאן תחקיר מעמיק".

בכל הנוגע להשפעה על המטוסים עצמם אומר תא"ל נווה כי "מטוסים בנויים באופן כזה שהם עמידים בגשם ובסערות, מטוס אמור לטוס גם בתנאי מזג אוויר מאד קשים ולכן גם במקרה של הצפה, אני מעריך שרוב חלקי המטוסים כלל לא נפגעו. אם חלק נפגע אז די בקלות אפשר להביא לו חלפים כי החלקים שנפגעים בדרך כלל הם מאד קטנים מכלל המערכת. לכן מעבר לתיקון הנקודתי אין כאן נזק גדול". 

 

"צה"ל היה צריך להיערך לאפשרות הזו"



האלוף במילואים יצחק בריק, לשעבר נציב קבילות החיילים, ומי שחיבר דו"ח על כשירות הצבא למלחמה, סבור שבניגוד למערכת אזרחית, האירוע בבסיס חיל האוויר בחצור לא היה צריך לקרות. "ראשית, אני לא יודע בדיוק מה היה וצריך כאן לבצע תחקיר מסודר וגם להפיק לקחים לעתיד. אבל ברור שצה"ל הוא לא מערכת אזרחית גדולה ומסורבלת ולכן אם היה צפי לאפשרות כזו היה צריך להיערך מראש ולמנוע את ההצפה הזו. זה מה שנדרש מצה"ל. לכן חשוב מאד לבצע כאן בדיקת עומק ולראות מה ידעו מראש, אבל בוודאי שאם הייתה אפשרות להצפה או הייתה תחזית לגשם בכמות לא רגילה זה כשל שלא נערכו לכך" הוא קובע. 



"צה"ל לא אוהב לקבל הוראות מבחוץ"



מומחה התעופה אהרון לפידות מצר על התקלה ואומר שהיא ביטוי קלאסי לחוסר רצון של הצבא להקשיב למומחים מבחוץ. "לפני 7 שנים המועצה המקומית באה לצה"ל וביקשה שיחד יוסדרו התשתיות סביב בסיס חיל האוויר בחצור. המועצה הייתה מוכנה לשלם 50 אחוז מעלויות התיקון של התשתיות באזור. אבל בצה"ל לא אוהבים עצות מאזרחים אז אמרו להם 'כן כן' ועשו תיקון קוסמטי. לכן הגענו למציאות הנוכחית וחבל שבצה"ל לא הקשיבו קצת גם למומחים אזרחיים הם גם יודעים את העבודה".



לפידות מדגיש כי למרות האירוע החריג לא ארע אסון. "עם זאת עדיין לא מדובר בפגיעה דרמטית, אין אף פגיעה בנפש וגם מטוסים הם מכונות שאפשר לתקן. זה חבל כמובן כי זה המון כסף שאין לחיל האוויר, אבל אין כאן בפגיעה ממשית בכוננות של צה"ל או פגיעה במדינה. אני רק מצר על כך שלא הקשיבו אז ועבדו עם המועצה. בכל מקרה יתקנו את המטוסים והם יחזרו לפעולה".

 

תיעוד הנזקים בבסיס חצור

"מדובר בכוח עליון בלבד"



ח"כ מתן כהנא ממפלגת הימין החדש, אלוף משנה בחיל האוויר שפיקד על בסיס חיל האוויר בחצור מתנגד לעמדה של הקודמים לו, ואומר כי "מבדיקה שלי עם הגורמים בשטח, בחצור נערכו לאירוע הכי טוב שיש, ערכו סיור כל שעה וגם הסיעו את כל המטוסים ממקומות מסוכנים. הדת"קים לא היו במקום מועד להצפה, ולכן במשחק של פגיעה בכוננות של חיל האוויר והסעת מטוסים ההחלטה הייתה להשאיר אותם בפנים.



ח"כ כהנא הדגיש כי למרות ההכנות שהתקיימו בבסיס, יש כוחות טבע שקשה להיערך לקראתם. "ערכו ביקורת כל שעה ובחמש בבוקר היה יבש במקום, כמה דקות אחרי כן הגיעו 50 אלף קוב מים וזה לא משהו שאתה יכול להיערך אליו, זה אירוע של פעם בהמון שנים ולכן למרות כל ההיערכות, הכל קרס ברגע אחד, אבל זה כוח טבע. אני יכול להגיד לך שבטייסת בבסיס רמת דוד, שגם שם יש מועדות להצפות, חיל האוויר לוקח תרחיש כזה ברצינות רבה ולא סומך על אף אחד אלא פועל הכי טוב שיש. כאן היה באמת כוח עליון של ממש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר