דאגה בצה"ל: זינוק במספר הקצינים שפרשו בשנה האחרונה

צה"ל רשם בשנה האחרונה עלייה מטרידה מאוד של כ־30 אחוז במספר הקצינים בדרגת רב־סרן שעזבו את הצבא מרצונם, ולא ביוזמת צה"ל, כך נודע ל"ישראל היום". בצמרת צה"ל מוטרדים מאוד מהמגמה הבעייתית, וסבורים שלשיח הציבורי סביב הפנסיות ולפיתויים בשוק העבודה יש השפעה מכרעת על רצון אנשי הקבע להישאר בצבא.

צה"ל סירב לבקשת "ישראל היום" להעביר את פילוח היחידות שנפגעו במיוחד מהעלייה הדרמטית במספר המשרתים שהשתחררו מיוזמתם בשנה החולפת, אך אין זה סוד שהיחידות הטכנולוגיות באמ"ן ובאגף התקשוב שעיקר עיסוקן הוא סייבר, נמצאות בבעיה הגדולה ביותר, שכן הפיתויים בשוק העבודה גדולים מאוד: די למשרת לחצות את הכביש מגלילות לכיוון הרצליה כדי להכפיל, לשלש ואף יותר מכך את משכורתו הצבאית.

מטריד לא פחות הוא הקושי ההולך וגובר של צה"ל להשאיר קצינים איכותיים במערך הלוחם. אמנם נכון לעת הזו אין שום תפקיד מרכזי כמו מפקד פלוגה או מפקד גדוד שאינו מאויש בצבא, ועל רובם המוחלט של התפקידים הללו יש יותר ממתמודד אחד, אך גם ביחידות הלוחמות של צה"ל מדווחים על קושי הולך וגובר בהשארת הקצינים האיכותיים ביותר בתפקידים אלה.

אם צה"ל רוצה לנצח במלחמות, ולוודא ש"הילדים של כולנו" נמצאים בידיים הטובות ביותר, הוא חייב להשאיר את "מספרי 1 ו־2" בשירות. הבעיה היא שבפועל, על פי שיחות רבות עם מפקדים בחודשים האחרונים - אלו פחות ופחות נשארים.

שני חלונות פרישה

בצמרת הצבא מדברים במונחים של "קרב" על המשאב האנושי ועל איכותו, ומבהירים, בצדק, שעוצמתו של הצבא טמונה באנשיו. אך במציאות, כפי שמוכיחים גם הנתונים שאנו מפרסמים היום, צה"ל מאבד את הקצינים האיכותיים שלו לטובת שוק העבודה. אנשי קבע ותיקים מעידים כי בשנים האחרונות צמצם הצבא הרבה מאוד תקנים, וכתוצאה מכך חלקם נדרשים לעשות עבודה של שניים או שלושה אנשים, וזאת בזמן שמשכורתם לא עלתה.

בשנת 2016 שינה צה"ל את מתווה שירות הקבע, באופן שפגע מאוד בביטחון התעסוקתי של אנשי הקבע והגביר את רצונם לעזוב. על פי המודל החדש, הצבא יכול להחליט על פיטורי איש קבע בשני חלונות - האחד בגיל 28 והשני בגיל 35. כתוצאה מכך בפועל רק קצין אחד מתוך 11 קצינים שחתמו בגיל 21 לשרת בקבע ימשיכו בשירות עד גיל 42 - הגיל שבו מתאפשר להם לפרוש עם פנסיית גישור.

ההשלכה המיידית היא שדווקא הקצינים האיכותיים והרציניים מבינים שאינם יכולים עוד להסתפק בהכשרה למקצוע צבאי בלבד, שאין לו שום מקבילה באזרחות.
באגף כוח האדם ניתחו בחודשים האחרונים את הגורמים שמשאירים את אנשי הקבע בשירות, ומונים, בין השאר את משמעות השירות, תחושת שייכות וגאווה, מפקדים, התפתחות אישית של המשרת, תנאי השירות והשכר ותגמול והוקרה. הסיבות העיקריות לעזיבת אנשי הקבע הן יחס לא הוגן מצד מפקדיהם בלא מעט יחידות, שרירותיות, ביורוקרטיה צבאית ותחושה שהארגון אינו יעיל, ואיך לא - איזון בין העבודה לחיי המשפחה - שצה"ל אינו מצטיין בו כלל, בלשון המעטה.

בשקף של אגף כוח האדם לא צוינו שני גורמים משמעותיים לא פחות - והם השוק האזרחי הפורח, שמחפש כוח אדם איכותי ומוכן לשלם על כך, וכן השיח הבלתי מכבד כלפי אנשי הקבע בתקשורת וברשתות, שגבר באחרונה סביב סוגיית תוספת הרמטכ"ל לפנסיות.

בשל השיח הציבורי הבעייתי משרתי קבע רבים, גם כאלה שמשרתים במערך הלוחם, מדווחים כי הם חשים שלא בנוח לשבת במסעדה או לצאת לקניון כשהם במדים.

כך או אחרת, הנתונים מוכיחים כי הצבא לא מצליח לשמר את האנשים האיכותיים ביותר בשורותיו. מדובר בתהליך הרסני שעלול להיות לא פחות מבכייה לדורות, שכן קצינים צעירים ואיכותיים שמסתכלים למעלה ורואים מפקד בינוני - לא ירצו להמשיך גם הם.

מצה"ל נמסר בתגובה: "מקור עוצמתו של צה״ל טמון באיכות אנשיו ובדגש על שדרת הפיקוד. השינויים בשוק העבודה האזרחי והביקוש הגובר לכוח אדם איכותי משפיעים גם על צה״ל. צה״ל משקיע מאמצים רבים על מנת שהטובים והאיכותיים יישארו בשורותיו.

"בשנה האחרונה, גובשה באגף כח האדם תוכנית אסטרטגית 'אנשים בתנופה' השמה דגש, בין היתר, על שיפור תנאי המשרתים, בסדיר ובקבע. משרתי צה״ל פועלים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל וצה״ל מוקיר את פועלם".