לראשונה: עשרות חרדים יעברו טירונות קרבית מקוצרת

עשרות חרדים יעברו לראשונה טירונות מקוצרת כחלק מפרויקט "שלב ב'" - כדי שיוכלו להוות חלק מכוחות ההגנה על ערים ויישובים חרדיים. בסוף חודש מארס תחל טירונות 03 שתארך כארבעה שבועות בלבד, ובה יכשירו ברובאות ובלחימה בסיסית חרדים מעל גיל 26 שלא גויסו לצה"ל.

עם פרוץ המלחמה הופעלו בפעם הראשונה זה עשרות שנים גדודי ההגנה המרחבית של צה"ל. מדובר ביחידות לוחמות שמורכבות ברובן מתושבים שמתגוררים ביישובים ביהודה ושומרון, ושמטרתן בעת חירום היא לאבטח את מקום מגוריהם.

בצה"ל נתקלו באתגר משמעותי בערים וביישובים החרדיים ביהודה ושומרון, שכן בהם כמעט שאין תושבים ששירתו בצה"ל. הפתרון המיידי היה בדמות לוחמים מגזרות אחרות או לוחמים יוצאי חיל הים שגויסו לראשונה למילואים בשל המלחמה. אך פתרון זה הולך והופך בעייתי יותר ככל שהלחימה נמשכת, עקב אורך שירות המילואים והמחסור בלוחמים.

במקביל, חלה עלייה מסיבית בתחילת המלחמה בביקוש מצד חרדים מבוגרים, שכבר קיבלו פטור, להתגייס לפרויקט "שלב ב'". מדובר בפרויקט שהחל לפני כארבע שנים, שבמסגרתו גויסו חרדים מבוגרים לטירונות עורפית ולאחר מכן שולבו במקצועות עורפיים. מאות שהתגייסו במסגרת "שלב ב'" מאז תחילת המלחמה כבר שובצו למילואים במקצועות מגוונים, ביניהם עורכי דין, עובדים סוציאליים ונהגי אמבולנס.

כעת האתגר גדול יותר, מכיוון שבצה"ל מזהים ירידה משמעותית בביקוש להגיע למילואים ביחידות שאינן מתמרנות בפועל, והדבר נראה היטב גם ביישובים החרדיים. אם באוקטובר היו אלפי חרדים שביקשו להתגייס ל"שלב ב'", כעת מדובר במאות, וגם הם לפני הסינון שקובע מי באמת יכול להתגייס בפועל.

דבר זה משפיע על היום שאחרי המלחמה ביישובים החרדיים. כמו ביתר יישובי ההגנה המרחבית, בצה"ל מעוניינים לגייס תושבים בני המקום להגנת יישוביהם, בדגש כרגע על ביתר עילית, מודיעין עילית, מיצד, מעלה עמוס, עמנואל ותל ציון - כולם ערים ויישובים בעלי אופי חרדי. אלא שגורמים בצה"ל אומרים כי הם מתקשים למצוא די מועמדים מתוך היישובים, מכיוון שרבים מהמועמדים שהגישו בקשה להתגייס אינם מתאימים לכך בפועל. ישנם גורמי מקצוע שמציעים לפתוח את הגיוס לכל החרדים בעלי הפטור, ללא קשר למקום מגוריהם, וייתכן שכך תיפתר הבעיה.

הראשון מסוגו

בגיוס הקרוב, הראשון מסוגו, יגויסו 75 לוחמים חרדים, שיעברו טירונות במודל מיוחד. מדובר ביוזמה של מפקדת קצין צנחנים וחי"ר ראשי וחיל הגנת הגבולות, שמאפשר להתמקד אך ורק בנושאים הקרביים - רמת חיילות נאותה ויכולת קליעה. אלו יכולות שיש לכל לוחם מילואים ושאין לחרדים, גם כאלו שמעוניינים להגן על היישוב שלהם.

טירונות דומה, יצוין, נפתחה לאחרונה עבור תלמידי ישיבות הסדר טרם גיוסם, כדי שיוכלו להגן על היישובים שהם לומדים בהם.

בצה"ל שואפים גבוה

בשלבים הבאים, ככל שהפיילוט יצליח, שואפים בצה"ל להשלים גיוס של מאות חרדים שנדרשים למשימת הגנה על היישובים שהם מתגוררים בהם. בצבא אומרים כי אין כל הגבלה מספרית והם מסוגלים להכשיר לוחמים רבים נוספים, וכעת השאלה הגדולה היא אם החרדים ינהרו לטירונות המקוצרת כדי להגן על יישוביהם שלהם. המטרה, מדגישים בצה"ל, היא מבצעית, ולא קשורה לשאלת גיוס החרדים הכללית, כלומר - מדובר בצורך מיידי וברור בכוח אדם שיגן על היישובים.

שילוב החרדים בצה"ל בשל הצורך המבצעי שעלה לאחר 7 באוקטובר לא מסתכם רק בתוך יהודה ושומרון. בימים אלו הולכת ומוקמת חטיבת "השומר", שייעודה לאבטח יישובים בחירום לצד גדודי ההגנה המרחבית ביו"ש, והיא תכלול ארבעה גדודים, ששניים מתוכם כבר הוקמו.

אחד הגדודים, "מגן דוד", שתהליך הקמתו הסתיים לפני שבוע, הוא גדוד המילואים החרדי השני בצה"ל בסך הכל, שמורכב מבוגרי גדוד נצח יהודה. ייעודו של הגדוד יהיה לבצע משימות חי"ר שוטפות בשגרה ומשימות אבטחת יישובים בחירום.