"מדובר בהצלת חיים": מבצע הענק לשדרוג של מיגון החיילים בעזה

אלמלא ראיתי במו עיניי, לא הייתי מאמין: אי־שם במרחבי עוטף עזה, מתחת לאפו של צה"ל הגדול, מתנהל מבצע לשדרוג רמת המיגון של אלפי החיילים.

מאחר שהציוד שקיבלו רבים מהם מהצבא איננו ברמה מספקת, אנשים טובים מאמריקה הם שמחלקים להם קסדות חסינות לכדורי קלצ'ניקוב, אפודים קרמיים, תיקי גב ממוגנים, מדים טקטיים, כוונות טלסקופיות, שעוני ג'י־שוק, וגם בגדי חורף לחימום - חינם אין כסף, ועל פי התקן האמריקני הכי מחמיר.

מאחורי הפעולה, שמזכירה את מבצעי הברחת הנשק לישראל בימי מלחמת השחרור, עומדת קהילה יהודית אחת מאזור ניו יורק, באופרציה חובקת עולם שמטרתה להציל חיים: "עם ישראל חי" - כך הם מכנים את הפרויקט, שהתפתח די במקרה. בשלב זה חבריה לא רוצים להיחשף. "תבין, אני לא 'יהודי מקצועי'. מעולם לא עסקתי בהתרמות לישראל או לצה"ל, ואני גם לא חושב שזה תפקידי. אבל פה מדובר בהצלת חיים של חיילים ואני לא יכול לשבת בשקט", אומר דוד (שם בדוי), הרוח החיה מאחורי המבצע.

"זה נורא, איפה ביבי?"

אנחנו שועטים דרומה במונית ואן, דחוסה בתיקי ענק מלאים בציוד היקר. הוא כבן 30, תושב אזור ניו יורק, יצרן בגדים בחיי היום־יום. כשפרצה המלחמה הוא קיבל מקולגה לענף, אמריקני לא יהודי, עשרות מדים טקטיים שיועדו למשמר הלאומי של ניו יורק. אותו יצרן מכר אותם לדוד ולחבריו במחיר עלות, כמחוות סיוע לישראל. הקהילה גייסה את הכסף.

כך יצא לפועל מבצע החלוקה הראשון, בתחילת המלחמה, אך עד מהרה התברר שהצרכים גדולים בהרבה מאשר מדים נוחים. "משיחה עם קרוב משפחה, חייל סדיר שנכנס לעזה, הבנתי שהקסדות שלו ושל החברים שלו ישנות ולא עומדות בתקן. השגתי להם קסדות חדשות של הצבא האמריקני, שחסינות לכדורי 7.62 מ"מ. בדקנו אותן לראות שהן אכן עומדות בתקן והבאנו להם. השמועה החלה להתפשט, הגיעו אלי עוד ועוד בקשות, ומאז הן לא מפסיקות לזרום".

אנחנו ממשיכים בדרך לעוטף, ודוד מעדכן שהתחנה הראשונה תהיה זיקים. תוך כדי הנסיעה לשם נוחתות בווטסאפ שלו עוד ועוד בקשות. אחת מהן, מסגן מפקד צוות בחטיבה 80: "הצלחנו להשיג הרבה דברים שחסרו לנו, אבל שני דברים עיקריים עדיין צריך: קסדות טקטיות (שהן קלות יותר ולכן נוכל לפעול איתן טוב יותר) וערכות תאורה לזיהוי בלילה/פנים. הצבא סיפק ערכות די לא יעילות, שבהן אנחנו לא יכולים להחליף סוללות, אלא נצטרך להטעין דרך שקע. אם אפשר לעזור באלה - זה יהיה נהדר".

ועוד אחת: "היי גבר, אתה יכול לעזור לצוות שלי עם זה? כוונות ניקוד אדומות, מראות טריג'יקון, כווני לייזר, פנסי רובה, קסדות בליסטיות של מיץ', שקי שינה". ככה זה נמשך כבר חודשיים. התגובה של דוד לפונים היא "אשמח לסייע", אף שבינו לבינו הוא זועם על הצבא. "אני לא מבין איך שולחים חיילים פנימה עם ציוד לא תקני שמסכן חיים. זה נורא. איפה ביבי? איפה שר הביטחון?".

11 משלוחים הם כבר הכניסו ארצה. התרומות נאספות בארה"ב והציוד נרכש שם. חברי הקהילה מביאים אותו איתם לארץ, מסדרים ושומרים אותו בהתאם למאפיינים ולמידות. פעם בכמה ימים יוצאת נסיעה למרחבי העוטף, שם נפגשים החיילים עם התורמים האלמונים ומקבלים את שהם צריכים.

עד כה נקנו, ב־1.5 מיליון דולר, 4,000 קסדות טקטיות, 25 אלף פריטי ביגוד ובהם מדים טקטיים וסרבלים חסיני אש וציוד לחורף. גם החיילים בגבול הצפון קיבלו משלוחים. חלק מהבגדים נמסרו לתושבי העוטף בבתי המלון, "שיצאו מהבית לשבוע" ונותרו חסרי כל. דוד וחבריו מצילים אותם.

ההתלהבות לא יודעת גבול

פגישתנו הראשונה היא עם יחידת מילואים של מגלן, המסופחת לאחת החטיבות שפועלות בעזה. אי־שם ליד זיקים המונית עוצרת. המגלניסטים ממתינים בצד הדרך. הם מספרים כי רק למחציתם יש קסדות טקטיות, בעוד השאר מסתובבים עם קסדות בנות 15 שנה לפחות.

בלי לאבד זמן דוד פורק את הציוד החדש ומבקש מהחיילים למדוד אותו. ההתלהבות לא יודעת גבול. "בתחילת המלחמה המפקד שלנו אמר לא לאסוף תרומות כי זה לא מכבד את הצבא, אבל ראינו שכל האחרים עושים את זה וממוגנים כמו שצריך, אז ביקשנו גם", מסביר אחד מהם.

פערי האיכות בין האביזרים שדוד מביא לבין אלה של החיילים - זועקים לשמיים. החיילים ואנחנו משווים בין הקסדות הישנות, החדירות והלא נוחות, לבין אלה שהובאו מארה"ב. אושרם של החיילים, והתודה שלהם, גדולים. אחר כך הם מקבלים גם מעילים, שעוני ג'י־שוק וכוונות טלסקופיות.

תוך כדי החלוקה מגיע עוד צוות חיילים, וגם הצרכים שלו מסופקים. בעזרת מיכה, נהג המונית החכם שסוגר את הקצוות במקרים של אי־הבנה וקצרים בתקשורת, החבורה מצלמת סרטון קצר שיישלח לקהילה כדי להראות לה לאן הולך הכסף ועד כמה החיילים שבעי רצון. הוא מסתיים במילים: "עם ישראל חי".

בצה"ל לא ממש מודעים להיקף המבצע, וטוענים שהציוד שמחולק לחיילים עומד בתקן המחמיר, אך השאלה היא מהו התקן, שכן בעיניי ראיתי קסדות בנות 15 ואפילו 35 שנה. כששר הביטחון, למשל, נכנס לעזה - הוא לא חובש אותן אלא את הקסדות הטקטיות, דוגמת אלה שדוד וחבריו מספקים לחיילים.

המשלוח הראשון מסתיים, ואנו מתקדמים לתחנות הבאות: מחנה רעים, צאלים, קיבוץ בארי, וכך הלאה עד הערב. דוד מונה באוזניי את היחידות שפנו אליו בחודשיים הללו. מתברר שכולם היו בניו - מטכ"ל, 669, הסיירות. מספרי יחידות המילואים שנזרקים לאוויר ואינספור התמונות מלמדים שהכל אמת לאמיתה. התרומות והמבצע הלוגיסטי שמארגנת הקהילה בניו יורק מצילים חיים, פשוטו כמשמעו. אכן, עם ישראל חי.

תגובת דובר צה"ל: "צה"ל פועל לילות כימים כדי לספק מעטפת ציוד לחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים, החל בציוד מיגון אישי ואמצעי לחימה וכלה בציוד חורף. כלל הציוד נבדק ומחולק לפי תעדוף בהתאם למשימות הכוחות. עד כה הואצו תהליכי רכש ציוד לחימה של אלפי אפודים קרמיים, אמצעי שהייה, ציוד חורף ועוד, ואף נפרסו מספר מרכזים לוגיסטיים מרחביים כדי לשפר את המענה לכוחות בשטח.

"אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה פועל לספק לכל חייל את הציוד המבצעי הנדרש. פערים שעולים - נבחנים ומטופלים בהתאם. כמו כן, צה"ל פתח מוקד פניות זמין 24/7 עבור משרתי צה"ל, לכל פער לוגיסטי שעולה ויעלה בשטח, במספר (ווטסאפ) 052-6156256".