לראשונה: תמונות נדירות ממוצב החרמון, שעות ספורות לאחר כיבושו במלחמת יום הכיפורים, ובהן נראה עדיין העשן העולה מתוך הבונקרים שנכבשו מחדש.
לכל הפודקאסטים בפרויקט המיוחד לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים מבית "ישראל היום" - הקליקו כאן
התמונות נחשפות לרגל עצרת התותחנים לציון יובל למלחמת יום הכיפורים, שתתקיים ביום ראשון הקרוב (2.7) בבריכת הסולטן בירושלים בהשתתפות אלפי לוחמים בעבר ובהווה. דני כסיף יו״ר עמותת התותחנים, אמר: "הערב הזה נועד להוקיר ולהצדיע ללוחמים של החיל שבזכות אומץ ליבם, תושייתם וגבורתם אנחנו פה. התותחנים השתתפו בקרבות קשים והיו גורם משמעותי בהכרעת הקרב. לכבודם, אנחנו מקיימים את העצרת".
מי שצילם את התמונות יקרות המציאות הוא מאיר דורון ז"ל, סגן אלוף בקבע בחיל התותחנים, שבאוקטובר 1973 התגורר בארה"ב במסגרת לימודים מתקדמים בתחום הארטילריה, שאליהם נשלח מטעם צה"ל. ברגע ששמע על פרוץ המלחמה הוא עזב את משפחתו, עלה על הטיסה הראשונה שמצא ונחת 24 שעות לאחר תחילת המלחמה.
עם הגעתו, פנה מאיר לחברו הוותיק אברהם בר דוד וביקש לסייע בלחימה. "מכיוון שמאיר היה בלימודים בחו"ל בזמן שפרצה המלחמה, הוא לא נקרא למילואים ולא נדרש להגיע לארץ, אבל עבורו לא היתה שאלה בכלל. הוא הגיע מייד וביקש להתנדב ולסייע", נזכר בר דוד.
מאיר מונה לסגנו של בר דוד, שהיה מפקד התותחנים בפיקוד צפון, הוצב במרכז המבצעים של הפיקוד ומילא כל תפקיד שנדרש ממנו – מתיאום תוכניות האש, דרך אספקת התחמושת ליחידות היורות, ועד שיבוצי כוח אדם בעקבות פציעתם של לוחמים בשטח.
"הוא היה יד ימיני", מספר בר דוד. "לכל קרב היתה היערכות אינסופית של התחמשות, ניהול כוחות בשטח, אספקת ציוד, תכנון הקרב והעברת הפקודות לשטח. מאיר היה מעורב בכל פרט ופרט".
הקלה גדולה
בלילה שבין 21 ל־22 באוקטובר נערך הקרב על החרמון, ולחיל התותחנים היה תפקיד קריטי בכיבוש ההר. "יחידות האש סייעו לכוחות של חטיבת גולני", מתאר בר דוד. "לכוחות התותחנים סופקה תחמושת של 30 אלף פגזים ופצצות כדי להבטיח סיוע רצוף לכל הלחימה. לכוחות סייעו 12 סוללות עם 48 כלים, שירו בלי הפסקה עד הכיבוש הפיזי של המוצב והנפת הדגל על ידי גולני".
בעת הלחימה בחרמון, עקבו בר דוד ודורון אחר התקדמותה בזמן אמת מחדר המבצעים. "שמענו הכל בקשר. לקראת המבצע הוכנו מפות קוד חדשות והוקצו קציני קשר ארטילרי לכל הכוחות. מאיר היה לצידי כל הזמן, וסייע בתיאום ובמענה ללוחמים בשטח. לקראת הבוקר שמענו בקשר את הדיווחים של הלוחמים על כיבוש הנקודות שעל החרמון. היתה הקלה גדולה וגם שמחה. הרגשנו שביצענו את המשימה בהצלחה".
לאחר סיום המבצע ביקש מאיר ממפקדו אישור לצאת עם המצלמה האישית שהביא עימו ולתעד את מוצב החרמון, שעות ספורות לאחר כיבושו. בר דוד הסכים ושחרר אותו לשטח. התוצאה: תיעוד נדיר בתמונות צבע של מוצב החרמון, וביניהן ארגז שנלקח שלל עם טילי כתף נגד מטוסים, שבהם צוידו חיילי הקומנדו הסורי אשר כבש את החרמון ביום הראשון של המלחמה.
מאיר צילם גם את התותחים בקוטר 130 מ"מ, שנלקחו שלל במלחמת ששת הימים, שבהם השתמשו לוחמי התותחנים במהלך מלחמת יום הכיפורים באזור המובלעת הסורית. מאיר ניסה לתעד גם את הרסיסים והנזק שנגרמו מהפגזים שירו התותחנים על אבני המיגון בחלקי המוצב.
