נטישת אנשי הקבע: לא פחות מ־613 אנשי קבע בדרגת רב־סרן עזבו את צה"ל מיוזמתם במהלך 2022, עלייה של כ־70% מאז 2020 - כך נודע ל"ישראל היום".
כמו כן, בשנה החולפת החליטו לא פחות מ־12 קצינים בדרגת סגן אלוף לעזוב את הצבא, אף שהם במסלול קבע בטוח. ואם לא די בכך - כעת אנו מפרסמים שבניגוד למה שנטען עד כה, הבעיה אינה רק בקרב כוח האדם הטכנולוגי. מתוך 613 הרס"נים שעזבו את צה"ל ב־2022 - 145 היו לוחמים.
במשך תקופה ארוכה, בצה"ל בחרו לטאטא מתחת לשטיח את משבר כוח האדם. אך כבר לפני כשנה חשפנו ב"ישראל היום" כי חלה עלייה של 30% במספר אנשי הקבע שפרשו מצה"ל מיוזמתם.
"למה שאנשים יישארו?", תהו קצינים בדרגת רס"ן שעימם שוחחנו לאחרונה. "התחושה היא שאף אחד לא דואג לך. אם אתה מסתובב עם המדים בסוף השבוע או בערב, מסתכלים עליך כאילו גנבת משהו. המשכורות מבישות. העתיד לא בטוח. רק חותכים עוד מהפנסיות. כשבחוץ יש כל כך הרבה הזדמנויות והצעות, מי נשאר?".
לא מעט אנשי קבע שעימם שוחחנו בחודשים האחרונים, הסבירו כי אנשים איכותיים לא רוצים להישאר במערכת שבה "המשכורת ביזיונית" ועומס העבודה הוא "פשוט לא סביר". "יש אנשי קבע שפשוט חיים בעוני", אמר קצין בדרגת רס"ן. "לאחד הנגדים שלי, בן 40 ואב לשניים, דאגנו למענק, כי הוא לא סגר את החודש והחלו לנתק אותו מחשמל ומגז. זה בנאדם שהיה כל חייו בצבא, ולא מצליח להתפרנס בכבוד".
ואכן, התבוננות קצרה בתלושי המשכורת של קצינים צעירים - שנדרשים לעבוד מסביב לשעון- צריכה להדאיג כל אזרח בישראל. לפי נתוני צה"ל, כ־64% מאנשי הקבע מקבלים משכורות של פחות מ־12 אלף שקלים ברוטו. אנשי קבע צעירים, שעובדים 24/7 ונדרשים גם לעבוד בסופי שבוע, מרוויחים כ־6,000 או 7,000 שקלים בחודש, ולעיתים אף נדרשים להשלמת הכנסה בשל העובדה שהם מקבלים פחות משכר המינימום.
בחלק מהמערכים, במיוחד במערכי משאבי האנוש והמנהלה ובמערכים הטכניים, מדווחים הקצינים כי "כל מי שיש לו דופק מקודם". קצינים בצבא מתריעים כי הצבא הפך ל"מקום בינוני עם איים של מצוינות", אך שאיי המצוינות הללו הולכים וקטנים.
וכשזו המציאות, בלא מעט קבוצות ברשת מפורסמות מודעות על כך שהצבא מחפש קצינים בדרגות סרן ורס"ן בתפקידים שונים. "זה פשוט מביך", אמר ל"ישראל היום" קצין נוסף.
אווירה מתלהמת
מעבר לסוגיית השכר הלא מתגמל, כי הסיבות שבגינן אנשי קבע עוזבים את הצבא הן גם חוסר היכולת לחיות חיי משפחה סבירים תוך כדי השירות הצבאי, והעובדה שמאז שינוי מודל הקבע - שירות הקבע כלל אינו קבוע, והצבא יכול להחליט לא להאריך את שירותם בגיל 28 ולדרוש מהם לעזוב גם בגיל 35, אלא אם יקודמו לדרגת סא"ל (למעט מקרים חריגים).
הסבר נוסף לעזיבת הקצינים נעוץ בכך שצה"ל עבר ממודל פנסיה תקציבית למודל פנסיה צוברת, שבמסגרתה לאנשי הקבע מופרשים בכל חודש כספי הפנסיה. כתוצאה מכך, הקצינים אמנם נהנים מהטבות פחותות בעת שחרורם, אבל בכל גיל הקצין יכול לפרוש מהצבא ולקחת עימו את הפנסיה שצבר עד לאותו הרגע.
בצה"ל מייחסים את עזיבת אנשי הקבע גם לאווירה הציבורית המתלהמת כלפיהם וכלפי תנאי הפנסיה שלהם, וגם לעובדה שבשנים האחרונות לא היתה מלחמה גדולה.
המגמה עוררה את צמרת צה"ל להבין שיש בעיה, אך ראשי הצבא ממעטים לדבר על כך בריש גלי - גם מתוך חוסר רצון להיכנס לעימות עם האוצר, וגם מתוך מטרה להימנע משיח ציבורי שיגרום לעזיבה נרחבת יותר.
בניגוד למשטרה, שמצהירה על משבר כוח אדם חמור, גם את הכתבה הזו הצבא ניסה לעכב ולדחות, ככל הנראה מתוך רצון להימנע מעימות עם האוצר בנושא, ומתוך מה שמוגדר כ"חוסר נעימות" לדבר על משכורות.
בינתיים, הפתרונות הזמניים שמצא צה"ל כדי להשאיר אנשים בשורותיו לא מצליחים לספק את הסחורה. בשנה שעברה חולקו מענקים של עשרות מיליוני שקלים לאלפי קצינים, במטרה להחתים אותם לתקופת קבע נוספת.
כמו כן, הוגברו פעילויות החינוך ביחידות כדי לחזק את הזדהות המשרתים עם המערכת ואת תחושת המשמעות שלהם. אך הפתרונות הללו לא מצליחים לעצור את הסחף, ובמקרה הטוב - מדובר ב"אקמול" בלבד.
בתמורה למענקים, קצינים נדרשו לחתום לתקופות מוגבלות בלבד. מה גם שמפקדי יחידות מדווחים כי במקרים רבים, דווקא הקצינים המצטיינים, המדורגים במקומות הראשונים והשניים, העדיפו לא לחתום לתקופת שירות נוספת, משום שהם מעוניינים לבדוק אופציות בחוץ ולא להיות כבולים לשירות הצבאי.
מצה"ל נמסר בתגובה: "מקור עוצמתו של צה״ל טמון באיכות אנשיו ושדרת הפיקוד. השינויים בשוק העבודה והביקוש לכוח אדם איכותי משפיעים גם על צה"ל, שמשקיע מאמצים כדי שהטובים והאיכותיים יישארו בשורותיו. בשנה האחרונה, גובשה באגף כוח האדם תוכנית אסטרטגית לשיפור תנאי המשרתים, בסדיר ובקבע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו