המערכות הישראליות שמבקשות לבלום מתקפת טרור על אבו דאבי

שלושה הרוגים, שישה פצועים ונזק לכמה מחסנים ומכלי דלק, זה המחיר הישיר של מתקפת רחפני החות'ים, שאירעה ביום שני האחרון, שהתמקדה בנמל התעופה הבינלאומי של אבו דאבי ובאזור תעשייה בעיר. אבל למתקפה הזו יש גם מחיר עקיף גבוה בהרבה – שכולל את הפגיעה בתיירות, בעסקים ובכלכלה – ובעיקר את ערעור הביטחון האזרחי. המטוסים הזעירים, שהתרסקו בלב איחוד האמירויות כשהם עמוסים בחומר נפץ, עשויים להיות רק הגל הראשון במתקפה מתמשכת של המורדים התימנים על המדינה הערבית, חלוצת הסכם הנורמליזציה עם ישראל.

זו לא הפעם הראשונה שבה החות'ים משגרים כלי טיס זעירים חמושים בחומר נפץ כדי להטיל טרור. בשנת 2019, למשל, כלים כאלו גרמו לנזק שנאמד בכמה מאות מיליוני דולרים למפעלים של חברת הנפט הלאומית של סעודיה, וגרמו לעליית מחירי הנפט בעולם ולפגיעה באספקת הדלק. במתקפה אחרת הצליחו מיליציות עיראקיות לפוצץ רחפנים דומים בתוך מתחם הארמון הסעודי בריאד. המחיר הנמוך של כלי הטיס הזעירים, העובדה שניתן לרכוש או לבנות אותם בקלות, והליך ההכשרה הפשוט של המפעילים, הופכים את רחפני הנפץ לכלי נשק נגיש במיוחד – שקורץ גם לארגוני הטרור שיושבים בגבולות ישראל. חמאס וחיזבאללה ניסו כבר להפעיל כנגד ישראל מזל"טים חמושים מסוגים שונים, לרוב ללא הצלחה משמעותית. ובכל זאת, המתקפה האחרונה כנגד אבו דאבי מעוררת חשש. האם עדיין בטוח לבקר באיחוד האמירויות? האם ישראל מסוגלת להתמודד עם איומים כאלו? איך בכלל מאתרים רחפני נפץ? והאם ניתן לעצור אותם לפני שיגרמו נזק?

ראש הממשלה, נפתלי בנט, כבר שיגר מסר ליורש העצר של אבו דאבי, שייח' מוחמד בן זאיד, שבו הדגיש כי ישראל מוכנה לספק לאיחוד האמירויות סיוע מודיעיני וביטחוני כדי להגן על אזרחיה מהתקפות דומות כמו זו שביצעו המורדים החות'ים - אך מתברר שחברות ישראליות כבר מחזיקות במערכות הגנה מתאימות שכבר מסייעות בהגנה על מתקנים רגישים מפני מתקפות רחפנים ברחבי העולם.

"כשמדברים על רחפני נפץ", מסביר איציק הובר (51), מנכ"ל סקיילוק מקבוצת אבנון, שמייצרת את "SKYLOCK DOME", מערכת הגנה נגד רחפנים, "מדברים על כלי טיס מסוגים שונים, חלקם, למשל, ממריאים אנכית וחלקם אופקית, אולם כולם מתאפיינים במוטת כנפיים שפחותה ממטר ועשרים. כלי הטיס האלו יודעים לתמרן בגובה נמוך, מתחת לגובה שבו פועלים רוב המכ"מים, ויש להם חתך מכ"ם נמוך, כך שקשה מאוד לזהות אותם. בנוסף, טווח הטיסה שלהם עשוי להגיע לכמה עשרות ק"מ, כך שניתן להפעיל אותם גם ממרחק".

בגלל גודלם הזעיר וצורת הטיסה השונה, המכ"מים הרגילים "עיוורים" לאיום הרחפנים: "הכלים האלו חודרים דרך הפרצות שקיימות במערכות הגילוי הרגילות, שפשוט 'מנפות' אותם החוצה. ככה, להערכתי, הצליחו לחדור למרחב האווירי של ישראל כלים ששיגרו אנשי חיזבאללה מלבנון וירדן, וחמאס מעזה. הבעיה היא שמדובר בכלים שקל לקנות או לייצר, ואז 'להעמיס' עליהם מטען של 7-5 ק"ג חומר נפץ. למעשה, אפשר אפילו למצוא ביוטיוב סרטונים שמסבירים איך להכין כלים כאלו. קל להטיס אותם, וחלקם גם יודעים לנווט למטרה, ולכן הם מהווים איום מורכב שדורש מענה ספציפי, ואת זה אנחנו יודעים לעשות".

בארץ ובחו"ל: המבצעים הכי שווים בתיירות

כמו מערכות הגנה אחרות, גם מערכת ההגנה מפני רחפנים היא מערכת רב-שכבתית שכוללת אמצעי גילוי ואמצעי יירוט שונים – שמאפשרים יירוט אלקטרוני וגם יירוט פיזי: "המערכת שלנו כוללת כלים ייעודים, ביניהם גלאי רדיו שיודעים לזהות את התדר שבו נעשית התקשורת בין המפעיל לרחפן, או בין הרחפן ובין לוויין הג'י.פי.אס, וגם מכ"מים שיודעים להתמקד ברחפן ולהפנות אליו מערכת אופטית שעוקבת אחריו וגם יודעת לזהות אותו. המערכת מאפשרת לחסום את כל תדרי התקשורת של הרחפן ולהפיל אותו, וגם להשתלט עליו – וכך לחטוף אותו מידיו של המפעיל. אם הרחפן בכל זאת הצליח לחדור את כל שכבות ההגנה, המערכת שלנו יודעת גם לשלוח רחפני תקיפה שפוגעים בו ישירות ומפילים אותו".

לדברי הובר, המערכת מייצרת כיפת הגנה בלתי חדירה ברדיוס של כעשרה ק"מ ומסוגלת לאתר איומים ממרחק גדול יותר. באמצעות מערכת אחת ניתן להגן על אתרים אסטרטגיים קטנים כמו שדה גז או נפט, וכן לחבר יחד כמה מערכות כדי להגן על אתרים גדולים. המערכת, שעולה כ-4-3 מיליון דולר, מפותחת בישראל ומיוצרת בארץ ובדנמרק, והיא כבר נמכרה למדינות רבות בעולם, כולל דובאי שבאיחוד האמירויות, ומקסיקו – שרכשה מערכת כדי להתמודד עם ארגוני פשיעה, לאחר שקרטלי סמים עשו שימוש ברחפנים נושאי פצצות כנגד חיילים ושוטרים.

גם סוכנות הביון הממשלתית של אתיופיה כבר רכשה מערכות של סקיילוק – שנכנסו לפעולה דקות ספורות לאחר שהותקנו בעיר הבירה: "כשהגענו לאדיס אבבה כדי להקים את מערכות הגנה שמכרנו", מספר הובר, "פתאום מישהו הרים רחפן והתחיל לרגל אחרינו. ברגע הראשון הם היו בטוחים שזה רחפן שאנחנו הרמנו כדי לבדוק את המערכת, ואנחנו היינו בטוחים שזה רחפן שהם הרימו כדי לבחון אותנו. אבל תוך רגע הבנו שזה מישהו חיצוני. המערכת שלנו יודעת לעצור את הרחפן, אבל יותר מזה, היא גם יודעת לזהות איפה נמצא המפעיל, ככה שתוך דקות בודדות, כוחות הביטחון כבר הקיפו את הבית של המפעיל ועצרו אותו".

גילוי של מספר רב של איומים בו-זמנית

מבחינת ליאור סגל (42), מנכ"ל ומייסד של "עין שלישית מערכות" (ThirdEye), הכול התחיל בכלל במבצע "חומת מגן": "הייתי אז קצין בצנחנים וקיבלנו מהשב"כ מידע על שני מבוקשים שמסתתרים במבנה ברמאללה. כשהגענו לנקודה התברר שמדובר בבניין עם עשרות חדרים. התחלנו לעבור חדר-חדר כדי למצוא אותם. בהתחלה אתה דרוך, נכנס לכל חדר לפי הנהלים, אבל אחרי שאתה נכנס למספיק חדרים ריקים, אתה נשחק ומאבד את הדריכות. בסוף, כשתיכנס לחדר שבו מסתתרים המחבלים, הסיכוי שלך להגיב ראשון לאיום יורד בצורה דרסטית".

אז הבין סגל הצעיר שכל לוחם צריך "עין שלישית, שתשב על הנשק ותזהה את האויב" במהירות וביעילות, אבל רק בהמשך, לאחר שגם ליואל שותפו, יוצא מגלן, היו חוויות דומות במלחמת לבנון השנייה, הם הקימו יחד את "עין שלישית מערכות" שמייצרת מערכות שמשמשות כעין השלישית של הכוחות בשטח – ומסייעות לאתר איומים בתא שטח גדול במהירות וביעילות – ובכלל זה גם רחפני נפץ.

הפתרון של חברת עין שלישית לאיתור רחפני נפץ כמו אלו שתקפו את שדה התעופה של אבו דאבי הוא מערכת אלקטרו-אופטית שמתאימה לתנאי יום ולילה ומאפשרת גילוי של איומים בטווחים ארוכים. המצלמה מותקנת במיקום שולט, למשל על תורן או בניין גבוה, ומאפשרת גילוי של מספר רב של איומים בו-זמנית, גם אם הם מנמיכי טוס ומהירים. יכולת הגילוי מבוססת על בינה מלאכותית – וה"מוח" של המערכת, שנקרא "AI Tesseract", יודע לשלב באופן ייחודי בין המידע שמגיע מערוצי היום והלילה, כדי לגלות את האיום ללא מעורבות אדם. את המערכת ניתן להרכיב גם על גבי רחפנים, כדי להגדיל עוד יותר את שטח הכיסוי של המערכת, והיא מתאימה גם לשימוש במערכות רכב אוטונומי שפונות לשוק האזרחי.

"המערכת שלנו מחקה את המוח האנושי", מסביר סגל, "אבל בניגוד למפעיל אנושי, היא אף פעם לא מתעייפת ואף פעם לא מאבדת דריכות. בהתחלה אף אחד לא הבין מה אנחנו עושים, אבל היום כבר יודעים שלבני אדם קשה להסתכל על מסך לאורך זמן, במיוחד כשהמצלמה שמשדרת מידע למסך נמצאת בתנועה, ואת זה פתרנו בחברה".

המערכת של "עין שלישית מערכות", (שהחלה בשנה האחרונה להיסחר בבורסה בת"א) מיוצרת כולה בישראל, ומסוגלת לזהות 93 אחוז מהאיומים הנמצאים בפריים בודד; מאחר שהמערכת מצלמת 25 פריימים בשנייה, שיעורי ההצלחה שלה גבוהים יותר מאלו של כל מפעיל אנושי. "כיום אנחנו מחזיקים במאגרי המידע הגדולים ביותר בנוגע לזיהוי תרמי", מחדד סגל, "ועליהם אנחנו מאמנים את הבינה המלאכותית שלנו בעקביות. התוצאה היא מערכת שיודעת להבדיל בין רחפן ובין כל דבר אחר ברמה גבוהה מאוד של דיוק".

מערכת AI Tesseract כבר נמצאת בשימוש בישראל ובמדינות אחרות בעולם, אך מטבע הדברים לא ניתן לומר היכן בדיוק. בקרוב, כך נראה לאור החשש ממתקפות עתידיות נוספות של החות'ים וארגוני טרור אחרים, היא תופעל גם באבו דאבי.