מהפכת ה-AI לה אנו עדים בתחומים האזרחיים אינה פוסחת גם על שדה הקרב והתחומים הצבאיים-מבצעיים. אם בעבר חווינו תהליכים שראשיתם בפיתוח טכנולוגיות צבאיות והטמעתן בזירה האזרחית, היום המסלול הוא דו כיווני, עם דגש על פיתוח אזרחי אשר מוטמע בזירה הצבאית.
שדה הקרב העתידי הולך להיות שונה, עם כלי החלטה שונים משמעותית שיעמדו לרשות המפקדים בזמן אמת. השינויים הללו דורשים דפוסי חשיבה חדשים, יכולת למידה מהירה והבנה שיש לשלב בין יכולות מתחומים שונים שאינם בהכרח רק צבאיים - יכולות הנדסיות, מדעי התנהגות ועוד. אין מדובר בתהליך למידה קל שכן כל תובנה שנכנסת לתהליך הלמידה הינה, כאמור, בתנאים שונים מאלו שהורגלנו להם.
הנשיא הרצוג נפגש עם מייסד ChatGPT סם אלטמן // צילום: אבי קנר, מקליט: אורי בוזגלו
הצד שישכיל להכניס יכולות אלו באופן חכם ומהיר יותר ייהנה ממימד נוסף של יתרון, הפעלת יכולות באופן מהיר יותר, אפקטיבי יותר ומותאם יותר. יכולת זו יכולה להפוך כח או צבא המצויד בכלים בעלי יכולות פחותות - לצבא מנצח. מאידך, יש לפתח ולהפעיל יכולת זו באופן זהיר ומושכל שכן הטיות ולימוד לא נכון, יכולים להוביל לפגיעה עצמית משמעותית, ולהפסד.
הבינה מלאכותית שנוספה לחיינו בשנים האחרונות, יחד עם התפתחויות טכנולוגיות נוספות, הניעה תהליכים ושינויים שכבר מורגשים בשדה הקרב. תהליכים אלו מתחילים לתת את אותתם בביצועים מערכתיים ובתתי מכלולים. אולם, השינוי המרכזי עוד לפנינו, שינויי באופן השימוש והפעלת הכוח.
לקראת המהפכה הבאה
באופן דומה לשיפורי היכולות שאנו עדים להם במגזרים האזרחיים כתוצאה מכניסת ה-AI, גם היכולות הצבאיות משתפרות. כך למשל, פענוח התמונות מתבצע באופן ממוחשב תוך שימוש בלמידה עמוקה עם ביצועיים הולכים ומשתפרים בספיקה, באיכות ובהיתוך תמונות ממקורות וממדים שונים. ספקטרום התקשורתיות ניתן לשליטה ביתר קלות לצרכי העברת מידע ולצרכי לוחמה אלקטרונית, ומודלים של תחזוקה מונעת יעילה וזולה מתחילים להיכנס גם לפלטפורמות צבאיות.
אולם, המהפכה הגדולה שלפנינו היא המהפכה המערכתית. האופן שבו יופעל הכוח אל מול האיום או האויב. והניצול האופטימאלי של הכלים העומדים לרשותנו באופן מיטבי אל מול הצד השני. כלומר, הכנסת טכנולוגית הבינה המלאכותית (AI) אל מנגנון קבלת ההחלטות, ולא רק אל ביצועי המכלולים ותתי המכלולים.
מאז ומעולם ידוע כי פיקוד צבאי מזהיר, המקבל החלטות בתנאי אי ודאות קשים באופן נכון ובזמן – הינו מפתח להצלחה צבאית ויכול לחפות על חוסר סימטריה במשאבים או בכמות הכוחות. לתהליכי בינה מלאכותית פוטנציאל רב להוות כלי עזר משמעותי למפקד. חישבו למשל על מנגנון בינה מלאכותית האוצר בתוכו את כל הידע המצטבר, המהלכים, ההפתעות, הניצחונות וההפסדים של היסטוריה של אלפי שנה. כל הניסיון הזה מסונתז לבינה נבונה שעושה בו שימוש ויכולה לייעץ למפקד ואולי לקבל החלטה אוטונומית מה המהלך הבא ומתי.
תהליך הכנסת יכולות אלו כבר החל. פיתוח יכולות של מערכים המשלבים כוחות בלתי מאוישים (רובוטים) וכוחות מאוישים. התהליך ימשך בעתיד אל מערך ניהול הקרב בו תתקבלנה ההחלטות על הזזת כוחות, תמרונים ותקיפות. חלק מההחלטות יתקבלו ע"י הפיקוד האנושי, וחלקן באופן אוטונומי בתוך המערכות הבלתי מאוישות.
לדוגמא, פעילויות המשלבות מטוסי קרב עם מל"טים כך שחלק מהמשימה יתבצע ע"י מל"טים אוטונומיים המקבלים החלטות באופן עצמאי על בסיס דוקטרינה מוסכמת ומשימה מוגדרת. הכלים האוטונומיים, בדומה לכלי מאויש או נשלט מרחוק, ידעו לקבל החלטות תוך עמידה בכללים ותנאי סף שהוגדרו מראש. באופן דומה יתנהל הקרב היבשתי תוך שילוב חיילי חי"ר, רק"מ ורובוטיים, וכמובן קרבות משולבים ביבשה, אויר, ים, חלל, סייבר וממדים נוספים. בחדרי הפיקוד והמלחמה יכנס כלי ה-AI ככלי ממליץ ותומך החלטה, ועם התפתחותו ייתכן מאוד וחלק מההחלטות יתקבלו ללא התערבות אנושית בתהליך.
להתכונן למלחמה העתידית ולא לקודמת
הצד שינצח יהיה זה שידע לנתח עשרות תרחישים, תסריטים ותגובות, בדומה למשחק שחמט בו מנחים מהלכים רבים קדימה ועל בסיס ניתוח זה לקבל החלטות מהירות ולהפעיל את יכולותיו באופן אופטימאלי.
לצבא המנצח יהיו יכולות רובוטיות מתקדמות שאינן סובלות מבעיות התעייפות, הלם, לחץ, וצער בעת אובדן חיי אדם, כל זאת לצד לוחמים שיבצעו משימות להן לא ימצא תחליף.
השאלה הגדולה היא מה יהיה תפקידו של האדם ומידת מעורבותו - והיא תענה בתהליך מתמשך שילווה את המהפכה לה אנו עדים. פיתוח יכולות AI מערכתיות בשדרת הפיקוד דורש תהליך לימוד שונה מהמוכר בתחומים שחדרו והוזכרו לעיל.
מעבר לסוגיות בתחום הבינה המלאכותית המאפיינות יותר את שדה הקרב, כגון: יכולות AI בקצה, התמודדות עם הונאות, קבלת החלטות בזמן אמת בהעדר תקשורת, למידה ממספר קטן של דוגמאות לא מובנות ועוד.
כאן לעומת זאת, ידרש תהליך למידה של קבלת החלטות מערכתיות מורכב, בו בסיס הנתונים שעל בסיסו נלמד מצומצם ביותר, בנוי ברובו הגדול מסימולציות ולא מאירועי אמת, ותחזית פעילויות הצד השני מוטות. בחלק לא מבוטל של המקרים אנו לומדים על בסיס התנהלות האויב בשגרה ולא בחרום, על בסיס ההבנה וההכרה שלנו את הצד השני, ולא תמיד כפי שהיריב תופס את עצמו באמת, והחמור מכל על בסיס התנהלות הצד השני בעבר ולא בעתיד.
במידה מסוימת אנו מתכוננים לעימות ולמלחמה הקודמת ולא למלחמה העתידית. תוצרי למידה כזו עלולים להיות מוטים ולהוביל לקבלת החלטות שגויות ואף הרות אסון. על כן תהליך הפיתוח וההטמעה יהיה מורכב ויתנהל באופן זהיר תוך בקרה צמודה. אין ספק שהפיתוח בתחום הביטחוני יהנה מאבני בניין ומרכיבים שיפותחו ליישומים אחרים בתחומים אזרחיים שונים, אולם יכלול בתוכו מרכיבים קריטיים ייעודיים רבים שיפותחו במיוחד לתחום הצבאי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו