נפילת הכטב"מ שלשום (רביעי) בדרום הארץ איננה המקרה הראשון בשנים האחרונות. מפעם לפעם מתפרסמים דיווחים על כלי טיס שמופעלים מרחוק, שמתרסקים במהלך פעילות אימונים או פעילות מבצעית. ניסינו להבין מה הסיבה לכך, ומה ההבדל בין כלי הטיס הללו למטוסים מאוישים, שעל פניו נופלים בתדירות נמוכה יותר.
השאלה הזאת חשובה גם על רקע דיווחים זרים, שלפיהם מל"טים ישראליים פועלים בזירות רחוקות מאוד ותקפו השבוע שיירת נשק איראנית שעברה מעיראק לסוריה בדרך ללבנון. לפי אותם דיווחים, כלי טיס מאוישים מרחוק תקפו שיירה של משאיות שנשאו מכליות דלק ואמצעי לחימה.
פעילות מערך הכטמ"ם במבצע "עלות השחר" // צילום ארכיון: דובר צה"ל
תא"ל (מיל') צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וחבר ב"תנועת הביטחוניסטים", מסביר שמספר הכטב"מים שנמצאים בפעילות הוא גדול לאין ערוך מאשר מטוסי קרב. מכאן שהסיכויים לנפילה של כלי טיס כזה גבוהים יותר. כמו כן, הוא אומר שלא כל הכטב"מים הם כלים מורכבים ולחלקם יש מבנה פשוט מאוד, מה שמגדיל עוד יותר את הסיכוי שלהם להתרסק.
"ראשית, אסור שזה יקרה, אבל צריך לזכור שיש היקפים פעילים של מערכות כאלו הרבה יותר מאשר פעילות של מטוסים. לכן ההסתברות לתקלה ולנפילה גדלה. כמו כן, יש המון סוגים של כטב"מים - מכטב"מים טקטיים שמפעילים כוחות היבשה, ועד אמצעים מורכבים הרבה יותר שמפעיל חיל האוויר. הכלים הפשוטים יותר פגיעים מטבע הדברים, ולכן תשמע יותר על נפילה שלהם", מסביר חיימוביץ.
"מעבר לכך, כלי טיס בלתי מאויש מופעל על ידי תקשורת רדיו, שזה רוב הכלים, והוא תלוי במפעיל שלו שנמצא על הקרקע. זאת לעומת מטוס עם טייס, שלא תלוי בשום גורם מרוחק. ממילא, ברגע שיש תקשורת רדיו, זה פתח לשיבוש הקשר וכן לפגיעה בקשר הזה. אומנם גם כאן יש הרבה הגנות על התקשורת, אבל הפתח לתקלות הוא יותר גדול, במיוחד במערכות פשוטות יותר שפועלות גם בשטח", מוסיף המומחה.
חוקר התעופה אהרון לפידות מסביר ביחס לנפילת הכטב"מים כי צה"ל מלכתחילה משתמש בהם בנסיבות מורכבות יותר מאשר הוא משתמש במטוסים. "כל תפקידו של כלי טיס בלתי מאויש הוא למנוע סיכון של טייס. ממילא התפקיד של הכלי והפעילות שאליו הוא נשלח מסוכנים ומורכבים יותר", מסביר לפידות. בהקשר זה די להזכיר את השימוש במל"טים מתאבדים במלחמה באוקראינה.
"כשאנו מטיסים מטוס מאויש, הרי שאנו קודם כל שומרים על הטייס עצמו. זה הכלל הראשון עוד לפני המטוס, ששכבות הבטיחות וההגנה שלו מאוד גבוהות והחשיפה לסיכון נעשית במינימום האפשרי. לעומת זאת, בכטב"מ המטרה היא למנוע סיכון טייס ולבצע פעילויות מורכבות יותר. אז שכבות ההגנה ואי-הסיכון קטנות יותר. זו המטרה המרכזית של הכלי, בשביל כך מייצרים אותו, שלא לדבר גם על כטב"מים שמטרתם היא להתפוצץ על היעד", מוסיף החוקר.
עם זאת, לפידות מציין שככל שהטכנולוגיה מתקדמת עם כלי טיס בלתי מאוישים, סביר שנראה פחות ופחות התרסקויות: "כבר כיום יש פחות התרסקויות מאשר בעבר, וכך יהיה גם הלאה. אלא שבינתיים לא צריך להיות מופתעים ממקרים כאלו. רמת הבטיחות שלוקחים בכטב"מ קטנה יותר מרמת ההגנה והבטיחות שלוקחים במטוס מאויש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו