נתוני השכר במערכת הביטחון: הממוצע גבוה ביחס למשק; פערים בין גברים לנשים

במסגרת הוויכוח התמידי בין משרדי האוצר והביטחון על היקף תקציב הביטחון, מפרסם היום  (רביעי) הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר דו"ח ייחודי בנוגע למערכת הביטחון, המצביע, בין היתר, על כך שהשכר במערכת הביטחון גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק.

מהדו"ח עולה כי השכר החודשי הממוצע בשירות בתי הסוהר הוא 17,895 שקלים, במשטרה 19,106 שקלים וביחידות הסמך של מערכת הביטחון 30,036 שקלים. בגופים החשאיים השכר הממוצע הוא 23,212 שקלים ברוטו בחודש.

במשרד האוצר בחרו לפצל את נתוני השכר בצה"ל לשכר קבע ראשוני, שעומד על 11,061 שקלים בממוצע, ולשכר קבע מובהק, שנאמד ב־22,713 שקלים ברוטו בחודש. בצה"ל התרעמו על החלוקה וכינו אותה "מגמתית", ואף ציינו כי יש כמה אלפי משרתים בקבע ראשוני שמקבלים השלמת הכנסה.

דואגים לפנסיה

מהדו"ח עולה עוד כי השכר הממוצע של קצין צעיר בדרגת סג"מ הוא 10,173 שקלים, בדרגת סרן מקבלים הקצינים 14,629 שקלים בממוצע, ואילו בדרגת רס"ן משכורות הקצינים כבר קופצות ומגיעות ל־23,257 בממוצע. סא"ל משתכר בממוצע 32,327 שקלים, אלוף משנה 40,553 שקלים, ואילו תא"ל כבר מרוויח 56,093 שקלים ברוטו בממוצע. קצין בדרגת אלוף מרוויח 70,042 שקלים ברוטו, ואילו הרמטכ"ל - 99,095 שקלים.

אף שפרסמו את שכר הרמטכ"ל, במשרד האוצר בחרו משום מה שלא לפרסם את שכר המפכ"ל או נציב שירות בתי הסוהר, אך פרסמו כי ניצב במשטרה מקבל בממוצע 60,319 שקלים, ואילו גונדר בשב"ס מרוויח 59,350 שקלים בממוצע.

במשרד האוצר הציגו עוד כי הוצאות השכר והפנסיה הן חלק ניכר מהוצאות גופי הביטחון. כך, במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר הוצאות השכר והפנסיה מהוות 79 אחוזים ו־76 אחוזים, בהתאמה, מהוצאות הארגון כולו. מהדו"ח עולה כי הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל שווה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה, זאת בשל גיל הפרישה המוקדם של קציני צה"ל ובשל קצבה ממוצעת גבוהה יחסית.

במשרד האוצר בחרו לפצל את נתוני השכר בצה"ל לשכר קבע ראשוני, שעומד על 11,061 שקלים בממוצע, ולשכר קבע מובהק, שנאמד ב־22,713 שקלים

עוד הציג האוצר פערים מגדריים בגופי הביטחון, וציין כי גופי הביטחון מתאפיינים ברוב גברי מובהק ובפערי שכר בין נשים לגברים, וזאת בעיקר בשל אופי העיסוק של תפקידי השטח והלוחמה בגופי הביטחון והשוני בין התפקידים. על פי הדו"ח, בצה"ל קיימים פערי השכר הגבוהים ביותר בין גברים לנשים, והם עומדים על יותר מ־20 אחוזים בממוצע.

בדו"ח הוסיף משרד האוצר וטען כי פערי השכר בין הוותיקים לצעירים בצה"ל גבוהים באופן משמעותי בהשוואה לצבאות זרים, ובכלל, כי שכרם של אנשי הקבע בצה"ל גבוה בהשוואה לצבאות זרים. כך, שכרו של פרקליט צבאי בצה"ל גבוה בהשוואה לצבאות זרים כמעט לאורך כל הקריירה, החל באמצע הקריירה הצבאית.

עם זאת, השכר במקצועות הקצונה בצה"ל נמוך בתחילת הקריירה הצבאית בהשוואה לצבאות זרים, אך עולה בצורה "חדה", כפי שמגדירים זאת באוצר, עם הוותק והדרגות.

מצה"ל נמסר: "עוצמתו של צה"ל טמונה באיכות משרתיו. אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות.

"השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה.

"כפי שנכתב בדו"ח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה״ל. השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחיה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה״ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר.

"בניגוד לנטען בדו״ח, אין כל פער בין בשכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות.

"צר לנו, כי גם הפעם בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדו"ח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מדי חודש דו"חות שכר מלאים על-פי בקשתם".

נציין כי בשנים האחרונות צה"ל ביצע התייעלות בתחומי כוח אדם וגמלאות, בעקבות שינוי מודל השירות. בנוגע לפנסיות, היקף החיילים שחותמים על שירות קבע ראשוני גדול ממי שנשאר לקבע באופן מובהק, ורק כעשירית ממי שחתם על קבע ראשוני - יפרוש מצה"ל ויהיה זכאי לפנסיה מלאה. כמו כן, צה"ל עבר לפנסיה צוברת, ולכן הנתונים על פנסיה תקציבית אינם רלוונטיים.