המציאות הביטחונית לא מחכה לממשלה החדשה: ממשלת לפיד-בנט, שככל הנראה תוקם במהלך השבוע הקרוב, לא יהיו ימי חסד בזירה הביטחונית. למרות שכותרות העיתונים עסקו השבוע בעיקר בהתרחשויות הפוליטיות, מתחת לפני השטח מורגשת מתיחות ביטחונית ביותר מזירה אחת, שעלולה לגרור את ישראל לעימות בניגוד לרצונה.
הזירה הנפיצה ביותר בטווח הזמן המיידי היא רצועת עזה, למרות ש"שומר החומות" הסתיים לפני פחות מחודש. בצה"ל נערכים ברצינות גמורה לאפשרות שבתקופה הקרובה, על רקע המתיחות בירושלים או מתוך תסכול של ארגוני הטרור מהמדרגה ההומניטארית הבסיסית שמאפשרת ישראל, יתפתח עימות נוסף עם עזה. הקמת הממשלה החדשה היא נקודת זמן רגישה, ולא נשללת האפשרות שחמאס ינסה להפריע דווקא להליך הדמוקרטי בישראל.
בהערכות המצב שהתקיימו השבוע עלה כי האופציה הסבירה היא שארגוני הטרור לא יירו לעבר ישראל כפי שעשו בפרוץ "שומר החומות", אלא יפעלו במתווה של "מאבק עממי", לגישתם, ויחדשו את ההפגנות על הגדר ואת הפרחת בלוני התבערה לעבר ישראל.
ממשלת ישראל החדשה תצטרך להוכיח כי המסר הישראלי התקיף שהועבר לאחר מבצע "שומר וחומות", שלפיו תהיה תגובה חריפה על כל רקטה או בלון תבערה - הוא לא מס שפתיים, אלא תכנית לפעולה. בצה"ל מבינים זאת היטב, ומלבד היערכות הגנתית מתבקשת, התגובות הישראליות לכל מעשה של התגרות כבר מוכנות, והמטרות כבר "צבועות".
רמז לא דק לכך ניתן היה למצוא בדבריו של שר הביטחון גנץ השבוע. אתמול, בתום פגישה עם חברי פורום מטכ"ל לסיכום מבצע "שומר החומות", נמסר בהודעה מטעמו כי הדגיש בפני הקצינים הבכירים את חשיבות הפקת הלקחים המהירה מהמבצע וההיערכות למערכה נוספת ברצועה. מוקדם יותר השבוע, בביקור בפיקוד הדרום, אמר זאת גנץ בצורה מפורשת יותר, והדגיש כי צה"ל "נערך עם בנק מטרות ושיטות פעולה חדשות", וציין כי "בפנינו אפשרות גם של שימוש בכוח צבאי וגם של מהלך לשינוי מדיני".
עסקת השבויים בדרך?
ברקע הדברים, בימים האחרונים מתרבים הדיווחים על מגעים לעסקת שבויים בין ישראל לחמאס. איתותים לכך שאכן מתקיימים מגעים בנושא מגיעים, כרגיל, רק מהצד הפלשתיני. בתחילת השבוע פורסמו באל ג'זירה תמונות חדשות של גלעד שליט מימי שביו, כמו גם קטע קול שנטען כי הוא אחד מהשבויים הישראלים בחמאס. מומחים בישראל שבחנו את קטע הקול טענו כי הוא מזויף, אך בכירים במערכת הביטחון גרסו כי לא מן הנמנע שבהו איתות ללחץ שבו מצויים ראשי הראשון נוכח המדיניות ההומניטארית הישראלית.
בהמשך השבוע אף אמר דובר חמאס כי ארגונו מוכן להתחיל לדבר על עסקת חילופי שבויים. יחד עם זאת, ולמרות שיש בישראל מי שמעריך שניתן להגיע לעסקת חילופי שבויים בתוך שבועות עד חודשים בודדים, הפערים בין הצדדים עדיין גדולים, וישראל מסרבת לשחרר רוצחים עם דם על הידיים בעבור גופות החיילים ושני האזרחים המוחזקים בעזה.
חמאס השמיע הקלטה המיוחסת לאחד השבויים בעזה
אירוע נפיץ נוסף התרחש השבוע בג'נין. בלילה שבין רביעי לחמישי, במהלך פעולה של הימ"מ למעצר שני מחבלים מהג'יהאד האסלאמי שביצעו פיגועי ירי ותכננו נוספים, נהרג אחד מהמחבלים, כמו גם שני אנשי המנגנונים הפלשתינים שפתחו באש לעבר הלוחמים. לאירוע כזה פוטנציאל שלילי מאוד, ולאחריו נשמעו קריאות לא מפתיעות לנקמה.
החשש בישראל הוא מפיגועי נקמה שיצאו בעיקר מג'נין. על פניו, לרשות הפלשתינית יש אינטרס להרגיע את השטח נוכח התחזקותו של חמאס בעת האחרונה על רקע "שומר החומות". זאת לאור ההבנה כי ללא הגב הביטחוני הישראלי, הרשות תהיה בבעיה גדולה מאוד. בצה"ל מבינים זאת היטב, וזו אחת הסיבות המרכזיות לכך שבהתאם להערכת מצב הוחלט שלא לתגבר כוחות בשטח בשלב זה.
זירה נוספת שקיבלה תזכורת השבוע היא סוריה, שבה על פי דיווחים זרים תקף צה"ל ביום שלישי כמה יעדים באזור מרכז ודרום המדינה. כל תקיפה כזו, שלמרות מורכבותה נראית כבר כמעט שגרתית, היא בעלת פוטנציאל התלקחות בזירה הצפונית. מעבר לכך, ישנן עוד פרשיות והתרעות ביטחוניות חסויות שאם אכן יתממשו, הן עלולות להצית הסלמה בטווח זמן קצר.
עושה שכיבות סמיכה ואוכל פסטה: תיעוד חדש של גלעד שליט משבי חמאס
כל אירוע ביטחוני נפיץ שכזה, בעזה, באיו"ש, בצפון או בזירות אחרות, יהווה מבחן משמעותי לממשלה החדשה והלא מנוסה. מבחינה זו, טוב שדווקא שבזמן שללשכת ראש הממשלה, ללשכת שר החוץ, ולקבינט המדיני-ביטחוני נכנסים אנשים שיש שיאמרו שניסיונם הביטחוני מועט יחסית, בלשכת שר הביטחון אין זעזועים מיותרים.
המקרה הטראגי: הקצין מאמ"ן
הפרשה הביטחונית המדוברת ביותר השבוע הייתה סוגיית הקצין מאמ"ן. איך שלא מסתכלים על האירוע, אין ספק כי מדובר במקרה טראגי, קורע לב, שאסור היה שיקרה. מעבר למקרה הפרטני, הפגיעה הגדולה מורגשת דווקא בתחום המשמעותי של אמון הציבור בצה"ל. כל אב ואם ששולחים את ילדיהם לצה"ל בוודאי תהו השבוע בינם לבין עצמם האם זה יכול היה לקרות להם. האם מערכת הביטחון הייתה לוקחת את היקר להם מכל, כולאת אותו במחשכים ולא מצליחה לשמור על חייו.
הפרשה תפסה ממדים כאלה חריגים נוכח ההתנהלות התקשורתית הבעייתית בפרשה, ובצמרת צה"ל מודעים לכך. למרות צווי איסור הפרסום הגורפים וההיסטריה של גורמי ביטחון המידע, נכון היה שגורם המבין קצת בתקשורת ובציבור הישראלי יזהה את פוטנציאל הנזק הגדול של הפרשה, וינקוט בפעולות שמטרתן לחשוף את כל מה שניתן תוך שמירה קפדנית על הסוד ועל ביטחון ישראל.
השבוע ניסה צה"ל למזער את הנזק, ושינה את המדיניות התקשורתית והציבורית בפרשה. ביום ראשון בערב, לאחר תקופה של צווי איסור גורפים ואיפול צנזוריאלי כמעט מלא על הפרשה, צה"ל הודיע על מדיניות חדשה של שקיפות מלאה במגבלות צו איסור הפרסום, מבלי להתיר לפרסום פרטים על העבירות עצמן, ואף הגיש בקשה דחופה בנושא לבית הדין הצבאי. על פי המידע החדש שהותר לפרסום, הקצין אמנם עבר את העבירה החמורה ביודעין, מתוך הבנה שמדובר בפגיעה בביטחון המדינה, אך לא היה בקשר עם גורמים עוינים, ופעל ממניעים המוגדרים כ"אישיים", ולא כלכליים או אידיאולוגיים.
מות קצין המודיעין בכלא: הדיון בבית הדין הצבאי על פרסום הפרטים // צילום: משה בן שמחון
בצבא הדגישו השבוע כי מבחינה ביטחונית אין מניעה לפרסם את שמו ותמונתו של הקצין ז"ל, אך מי שהביעה את ההתנגדות לכך היא המשפחה. באופן תמוה, סנגור המשפחה הפך למגן הסודות הביטחוניים של מדינת ישראל כשאמר שעדכון הצבא בנוגע לאפשרות לפרסם את שמו "מנוגד לסיכומים עם הפרקליטות שכן הסיכומים הביטחוניים שבפרסום עדיין לא נבחנו על-ידי אגף המבצעים". עורך הדין, שככל הנראה אינו מעוניין בפרסום שמו של הקצין בשל רצון המשפחה, ניסה לגלגל את איסור הפרסום בחזרה לצה"ל, שכאמור בוחר במדיניות של שקיפות במקרה הזה.
כך או אחרת, למרות המלל הרב שהופץ השבוע לכלי התקשורת בנושע לפרשה, עדיין רב הנסתר על הגלוי בשתי סוגיות עיקריות: הראשונה היא אופי העבירות החמורות שביצע, לכאורה והשנייה היא נסיבות מותו. ככל שזה תלוי בצנזורה ובגורמי ביטחון המידע, כל הפרטים הנוגעים לאופי העבירה עצמה יישארו תחת איפול במשך תקופה ארוכה, ובצדק. הרמטכ"ל כוכבי, שהתייחס לכך לראשונה השבוע בכנס לזכרו של רא"ל (במיל') אמנון ליפקין שחק ז"ל, אמר: "הוא עשה עבירות חמורות ביותר, במודע ובכוונה מסיבות שאני לא יודע לתאר. כל מה שעשינו היה כדי לשמור עליו ועל משפחתו מתוך יחס הוגן, וביחד עם זה לשמור על סוד גדול שהוא כמעט פגע בו, ובדקה ה-90 עצרנו אותו".
רצון הצבא להגן על הסוד, על העבירה עצמה שעבר הקצין, מובן בהחלט נוכח הפוטנציאל הגדול של הפגיעה בביטחון המדינה. מובנת פחות ההתנהלות בנוגע לנסיבות מותו של הקצין. הודעת דובר צה"ל שחשפה פרטים נוספים על הפרשה חסרה עדיין במידע מידע מהותי בנוגע לנסיבות מותו של החייל – האם הוא התאבד או שמא הורעל (כך גורסת משפחתו). השבוע דווח כי בסביבתו של החייל נמצאו כדורים נוגדי דיכאון, ואחת מהסברות היא שהוא נטל כמות גדולה של כדורים בבת אחת, או שערבב בין תרופות. תוצאותיה של הבדיקה הטקסולוגית (בדיקת רעלים בדם) טרם פורסמו באופן רשמי, ונדמה כי לאור המימדים הגדולים שתפסה הפרשה בתקשורת, ונוכח חוסר הודאות המובן של משפחתו, ראוי לזרז את תוצאותיה.
ניתן רק לקוות שצה"ל יפיק את הלקחים הנדרשים להמשך, ובפעם הבאה להתנהל בפרשות מסוג זה כבר מראשיתן לא רק מתוך פרנויה וחששות של גורמי ביטחון מידע, אלא גם מתוך הבנה תקשורתית וציבורית ובהתאם לכלל שלפיו זכותו של הציבור לדעת הכל, כל עוד אין בכך חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה.
המסר של הרמטכ"ל
השבוע חשפנו כי תת-אלוף עופר וינטר שוחח עם ראש הממשלה המיועד, ח"כ נפתלי בנט, בתקופה פוליטית רגישה. כששמע זאת הרמטכ"ל בעקבות פניית "ישראל היום", הוא הורה לקיים תחקיר פיקודי מיידי בנושא נוכח האיסור על הקשר בין פוליטיקאים לעיתונאים.
וינטר ובנט הם חברים ותיקים עוד מימי שירותם המשותף בסיירת מטכ"ל, הם הקימו יחד את יחידת מגלן, שמרו על קשר לאורך השנים, ותא"ל וינטר אף היה מזכירו הצבאי של בנט בתקופה הקצרה שבה שימש שר ביטחון.
את השיחה שבגינה ננזף וינטר, יזם נפתלי בנט, בנסיבות הנוגעות להיכרות רבת השנים בין השניים. הם מדווחים כי השיחה עסקה בעיקר בעניינים אישיים והנושאים הצבאיים שבה היו שוליים, ועדיין, תא"ל וינטר צריך היה לדעת יותר טוב לאחר שספג ביקורת קשה ממפקדיו ומהציבור במבצע "צוק איתן" בעקבות קשריו עם חבר הקבינט דאז בנט. לכל הפחות, היה עליו לדווח על השיחה למפקדיו, שיתכן והיו בוחרים לעדכן בכך אפילו את שר הביטחון.
הרמטכ"ל מינה את מפקד פיקוד המרכז, אלוף תמיר ידעי, מפקדו הישיר של וינטר, לקיים בחינה מעמיקה של האירוע, ולאחריה החליט לנזוף בו פיקודית. היה מי שהעלה את הטענה כי הנזיפה הפיקודית בתא"ל וינטר עושה איפה ואיפה עם קצינים אחרים ששוחחו עם גורמים פוליטיים או בלתי מורשים אחרים, לא דיווחו על כך למפקדיהם ולא ננזפו.
יתכן שכוכבי ניסה להפוך את המקרה של וינטר למקרה דגל בכל הקשור לקשרים עם פוליטיקאים, ובעצם הנזיפה הפיקודית ניסה להעביר מסר חריף לכל אנשי הצבא לבל ישוחחו עם פוליטיקאים ללא אישור, ובטח שלא יעשו זאת מבלי לדווח על כך בדיעבד.
יחד עם זאת, לא יהיה זה מופרך להעריך כי כוכבי אינו מעוניין להגיע לחיכוך עם בנט כבר בראשית הקריירה שלו כראש ממשלה, ולנזיפה הפיקודית לא תהיה נפקות מעשית מעבר לענישה הנקודתית. לא מן הנמנע שלמרות הנזיפה, תא"ל וינטר, שיסיים תפקיד שלישי בדרגת תא"ל, יענוד על כתפיו דרגות אלוף בחודשים הקרובים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו