"הבנתי שאני לא מצליחה לתת לבתי מה שהיא צריכה - ואז הכרתי את שירה"

בעלה של נטלי מטרי, אלחי, משרת כבר למעלה מ-300 ימים במילואים מאז תחילת המלחמה • אחרי שהתחילה כבר "לאבד סבלנות" יחד עם שני ילדיה, פנתה לעזרה והגיעה לפרויקט ההתנדבות לנשות מילואימניקים • מאז, הקשר בינה ובין שירה הפך לייחודי ובעיקר – נותן מרווח נשימה שכה הייתה זקוקה לו: "זו ממש שליחות, לא צריך להתבייש לבקש עזרה"

נטלי ואלחי מטרי והילדים. צילום: פרטי

שעות של נשימה. כשנטלי מטרי, אמא לשניים (7 ו-4) מראש העין, חיפשה עזרה בתקופה המורכבת שבה בעלה אלחי גויס למילואים לתפקיד מאתגר במיוחד, היא לא דמיינה שתפגוש את שירה גואטה, מתנדבת שירות לאומי אזרחי. מאז ספטמבר, שירה מגיעה אליה במסגרת תקן השירות שלה פעם בשבוע דרך עמותת "בת עמי", מעניקה לילדים חום ותשומת לב ומאפשרת לנטלי רגעים נדירים של פסק זמן, בתקופה ממושכת ומאתגרת.

"בעלי לא היה בתפקידי לוחמה בשירות הסדיר שלו. כשהתחילה המלחמה הוא חיפש במה לתרום וקראו לו לקורס של זיהוי חללים", מספרת נטלי, "הוא החליט באומץ די רב לעשות את זה ולקחת על עצמו את התפקיד הקדוש הזה מאז דצמבר 2023. הוא היה תקופה בצפון, ולא מזמן גם בדרום. זו תפקיד לא קל נפשית. כרגע הוא עומד על מעל 300 ימי מילואים".

נטלי ממשיכה ומספרת על הקושי כשאלחי לא נמצא שם: "את כל החגים עברתי לבד, יש שבועות שכן היה מגיע ושבועות שלא. מאוד מאתגר. שנה שעברה לא פניתי לעזרה, כן התמודדתי עם זה. אני עובדת בהייטק בתל אביב, אז גם יש נסיעות, זה שיבש את כל השגרה, פחות עבדתי בגלל זה. כבר שנה וחצי עברה. מאוד עזרו לי בעבודה אבל היום כבר מתחילים לשאול שאלות. בספטמבר האחרון פניתי לעיריית ראש העין. הבת שלי עלתה לכיתה א' והבנתי שאני לא באמת מצליחה לתת לה מה שהיא צריכה. אז פניתי, והכירו לי את שירה".

שירה גואטה וילדיהם של נטלי ואלחי מטרי, צילום: פרטי

בעצם את זו שהגעת לפרויקט הזה.

"כן. לא הייתי מעורבת בתוך כל מה שקורה ופתאום הבנתי שאני במציאות הזו יותר מדי זמן והתחלתי לברר מה מגיע לי. שירה מגיעה אליי פעם בשבוע לכמה שעות. היא עוזרת לבת שלי עם השיעורים, משחקת עם הילדים ונותנת לי רגע את המנוחה הזו ואת הזמן לסידורים. מבחינתי זה מציל מאוד, לפעמים אנחנו מאבדים סבלנות. יש לה יכולות מדהימות. עוזרת לי בבית, לסדר אפילו. מודה על זה".

שירה, בת 19, עושה שירות לאומי בגרעין התורני בראש העין. "תחילה זה לא היה התקן שלי ואז ביקשתי מהרכזת שלי משהו שונה, לתרום יותר בעקבות המלחמה", היא מספרת, "שלחו על האפשרות לעזור למשפחות וישר קפצתי על המציאה. כבר באותו שבוע הגעתי לנטלי והתאהבתי. אני נהנית מזה באמת. מקבלת מנטלי אהבה גדולה אז זה מרגש אותי שאני יכולה לתרום.

נטלי מתארת עד כמה התרומה של שירה גדולה: "עברנו דירה לא מזמן ושירה הביאה כמה בנות וכולן עזרו לי במסגרת השעות שלהן. עם האריזות, הסידורים, הפריקות. הילדים משחקים ואנחנו תוך כדי עובדים. זה מכל הלב ומורגש. זו ממש שליחות. מקווה שהקשר יימשך גם אחרי סיום המילואים".

יש מסר שתרצי להעביר לנשות המילואימניקים?

"לא להתבייש לקבל עזרה. יש אנשים מדהימים בחוץ שמוכנים לעזור".

שירה גואטה וילדיהם של נטלי ואלחי מטרי, צילום: פרטי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר