הפעולות בלבנון - בהמלצתן: הקצינות שמנהלות את המלחמה מהבור | מאחורי הקלעים

"היו לילות שהייתי עולה מהבור למעלה, נכנסת לאתרי חדשות ורואה איך מה שאנחנו עושים נראה שם. ניסיתי לחשוב איך המשפחה או החברים רואים את זה. זה היה יכול להראות כמו אסופה אקלטית של פיצוצים, אבל כל אחת תוכננה בקפידה וכל אחת היא חלק מתוכנית, תחת מטרה ברורה: החזרת תושבי הצפון למציאות משופרת. כל מה שעשינו במלחמה, כולל אפילו חיסול נסראללה, הוא אמצעי למטרה הזאת, כדי שבסוף נדע שהבאנו את חיזבאללה למקום הכי גרוע בזמן וביכולות שיש לנו." מספרת סרן ד', בחורה צעירה בת 25, ראש מדור לבנון בחטיבת ההפעלה של אמ"ן.

היא בכלל לא גדלה בחיל המודיעין, אלא שירתה ביחידת קרקל. אחרי חמש שנים כלוחמת היא הגיעה לצומת דרכים בה היתה צריכה לבחור אם להשתחרר או להמשיך בצבא. "הרגשתי שהצבא הרבה יותר גדול מזה והשתוקקתי לקחת חלק מהגוף העצום הזה. ביקשתי מהמח"ט שלי לנסות להגיע לאמ"ן. התמזל מזלי והגעתי לחטיבת ההפעלה. המפקדים לקח סיכון גדול כשהם לקחו קצינה לוחמת לתפקיד הזה. בחודשים הראשונים הסתובבתי עם פרצוף מופתע אבל שמח, כי התחלתי להכיר את היכולות שלנו בתחום וראיתי שאנחנו לא פריירים". היא צוחקת.  

סגן ע' לעומתה, גדלה ב 8200 אבל תמיד לטשה עיניים לחטיבת ההפעלה. "הבנתי ששם מקבלים את ההחלטות ונורא רציתי להגיע לשם. כשסיימתי תפקיד נפלה עלי מהשמיים הצעה להצטרף לחטיבה. חששתי מהלחץ והאחריות אבל גם שמחתי מאוד. החלטתי שזה המקום, למרות שזה התפקיד הראשון שלי כקצינה, את משתתפת ולפעמים מובילה דיונים עם תתי אלופים, משמיעה את דעתך ומציעה הצעות".

תפקידה של חטיבת ההפעלה הוא כפול: מחד, להיות המטה המבצעי של אמ"ן, מערכת העצבים שלו. היא הוקמה כאחד מהלקחים של מלחמת לבנון השניה, על מנת לכנס את כל היחידות המודיעין למשימה אחת, תחת תוכנית עבודה אחת ויעדים ברורים שמגיעים מהדרג המדיני לרמטכ"ל וממנו לראש אמ"ן ולקשר את כל אלה לדרג הטקטי בשטח. מאידך, וזו גם הסיבה שהיא יושבת בבניין המטכ"ל בקריה, זה לייצג את אמ"ן במטכ"ל. כן, גם אם את קצינה צעירה בת 22.

עד יולי אשתקד הרגישו שתי הקצינות הצעירו שהחבל בצפון נמתח ונמתח. ד' מספרת שכשעודכנה על נפילת הטיל במגרש הכדורגל במג'דל שמס שהרג 13 ילדים, הבינה שהמציאות השתנתה. "מהרגע שהגעתי לקריה יכולתי להרגיש שההיגיון השתנה והמציאות צריכה להשתנות בקורלציה".

בקריה מתכנס צוות גדול של גופי מודיעין מחיל המודיעין ומחוצה לו. "אנחנו יודעים שמי שאחראי על האסון במג'דל שמס הוא רמטכ"ל חיזבאללה בפועל, שמתחבא עמוק עמוק בלבנון. אנחנו מקבלים את השם שלו, והמרוץ מתחיל. מתחילים לבחון את ההשלכות של הסיכול הזה, ומתחיל רצף של הרבה מאוד דיונים. חטיבת ההפעלה אחראית לקדם יחד את הדבר הזה, להעלות דילמות, לנסח המלצה. מעורבת כאן הרבה יצירתיות ואחריות", מעידה ע', קצינת מדור לבנון.

המשיכה ושיתפה: "התפקיד שלה זה לתת למפקדים שלנו את כל המידע, היתרונות והחסרונות והמחיר, כי תמיד יש מחיר, ועם זה הוא יכול ללכת לרמטכ"ל ולראש הממשלה. ואנחנו חייבות לעשות את זה בשיא המהירות: להפוך רעיון לתוכנית ואותה לפצצה על מטוס בדרך ליעד."  

אחרי חיסולו המוצלח והמפתיע של שוקר אף אחד לא נח על זרי הדפנה בחטיבת ההפעלה. "יש לא מעט עבודה גם אחרי פעולות, עם לא מעט השלכות. אחד מהתפקידים שלנו זה לדאוג לנכסי אמ"ן,  וזה לא פחות חשוב מהפעולה עצמה. כשצה"ל מפיל פצצה ומגלה בעצם לאויב שאנחנו יודעים שהוא שם – יש גם אובדן יכולת. זה משחק מלחמה אסטרטגית, ותמיד צריך לשקול עלות מול תועלת".

הזמן עובר, הלחימה נמשכת. אמצע ספטמבר יזכר בעולם כולו כנקודת ציון משמעותית במלחמה בטרור: מבצע הביפרים יוצא לדרך והוא פוגע בחיזבאללה קשות. הקצינות מספרות שאחרי מבצע זה "הדלתות נפתחו" בכל הנוגע למלחמה בארגון הטרור.

"המדיניות מאפשרת מאוד. אנחנו נכנסים למצב חירום יותר גבוה, מסמנים לעצמנו את התוכנית לפגיעה המהותית ביותר שתקרב אותנו בצורה המשמעותית ביותר להשמדת חיזבאללה. אנחנו יורדים לבור, כי יושבים שם נציגים מכל המערכים, אנחנו חצי צעד מהחמ"ל המרכזי של המטכ"ל, והיכולת שלנו להוציא פעולות – גבוהה. אנחנו מנסים להבין איך אנחנו מכסחים את נסראללה, ואיך אנחנו גורעים המון מכח האש של חיזבאללה. זאת מהלומה ענקית המשולבת מגופים רבים באגף המודיעין, אגף המבצעים, פיקוד צפון וחי"א. אנחנו הפנים של אמ"ן בכל הדיונים". מסבירה סרן ד' ומוסיפה שהתכנון היה תמיד מהלומות רבות קדימה.

ואז מגיע סיכול נסראללה, סגן ע' נזכרת: "אין ספק שזה רגע שיא במלחמה ארוכה, אני לא אשכח את הרגע הזה. רוב המכלול לא היה מעודכן. אנחנו שומעות ספירות אחורה של הטלת החימושים ואז רואות פטריית עשן ענקית ויודעות שצוררים עם המון דם על הידיים שילמו את המחיר ובתוכם נסראללה. כשהאבק שקע ידענו מה התוצאות של התקיפה".

היא זוכרת כמו כולנו שנסראללה ניצל את נקודת השפל שלנו לאחר ה-7 באוקטובר והצטרף למערכה. "זה היה רגע ענק. אני לא חושבת שיש מישהו ששירת בצבא ב-7 באוקטובר שלא מסתובב עם כאב או אשמה, ואז ברגע ההוא הלב שלי היה מלא גאווה להשתייך לצבא שהוציא פעולה כזאת אל הפועל. זה היה סיפוק אדיר. לא האמנתי שזה קורה, היו לי דמעות בעיניים. אבל רגע אחרי שזה קרה, רח"ט הפעלה אמר לנו כל הכבוד, אתן יכולות לטפוח לעצמכן על השכם אבל מיד לחזור לעבודה עם כל האש בעיניים כי המטרה לא הושגה עדיין".

מכאן ואילך תתמקד החטיבה בהחלשת חיזבאללה במערכים נוספים. "החלטנו לכוון לגופי המעטפת, כמו גופי המימון והמועצה המבצעת, שהיא הגוף שמקשר בין הארגון לתומכיו השיעים בלבנון. מהמחשבה הזאת נולדה המהלומה הכלכלית, שאומנם נוהלה מאגף המודיעין אבל היו לה הרבה מאוד שותפים. היופי הוא שהשתמשנו גם באש וגם בכלים נוספים בסנכרון אדיר בין כולם". מתגאה ד'.

היא מסבירה את עבודת החטיבה באמצעות מהלומה זו: "אנחנו לא תוכי. אנחנו מקבלות הישג נדרש, כמו לפגוע כלכלית בחיזבאללה, והמשימה שלנו היא לקחת את הכלים שיש בידינו ולמקסם את ההישג. זה מצריך הרבה יצירתיות ועשרות דיונים בנושא. בסופו של דבר זה היה הישג מדהים ותפסנו את הארגון בהפתעה".

הוסיפה ואמרה: "לאט לאט אנחנו מצליחים להפיל קלף אחרי קלף מעמודי התווך של הארגון הזה ואנחנו מטלטלים אותו ממש. הארגון הזה חטף בסדר גודל אדיר , מדויק וממוקד. לראות סרטונים של כסף שמתעופף ברחוב ואנחנו יודעים שהשטר הזה היה יכול לממן את הרקטה הבאה למג'דל שמס שתפגע בעוד ילדים והוא כבר לא הולך לטרור – זאת הרגשה נפלאה. אנחנו מסתכלים מאחרון הפעילים שצריך למות, דרך המשגר ועד השטר, אנחנו רואים כל הזמן את כל שרשרת הערך ולאט לאט אנחנו מפילים אחד אחד".

סגן ע' מספרת שאחת מהציפיות מהן הוא להכיר את כל הכלים שיש לצה"ל, לבחור את הכלי הנכון בכל צומת ולהציע חלופות. "נדרשת יצירתיות". היא אומרת ומסבירה שבמקביל "כל הזמן גם הפקנו לקחים מהדרום".

לאור חשש של חלק מתושבי הצפון לשוב לבתיהם, אומרת ד' שהמדינה, הצבא והתפיסה השתנו מאוד מאז ה-7 באוקטובר. "מבחינתי, לשמוע תושבים אומרים את זה אומר שלא עמדנו במטרה. אבל באמת התפיסה השתנתה. אנחנו לא נספוג את מה שספגנו ב-6 באוקטובר. יתרה מזאת, אנחנו צבא טוב יותר ואנחנו יודעים למה אנחנו ראויים. המשימה שלנו זה להוכיח את זה לתושבי הצפון, וגם שעוד 75 שנה הם יזכו לחיות בשקט ובנחת בנוף המדהים הזה".

לסגן ע' יש עוד שנתיים לפחות בצבא והיא מגדירה את המשימה שלה באכיפת הסכם הפסקת האש. "התפקיד שלי הוא לא לתת לחיזבאללה להרים את הראש שלו". סרן ד' סיימה את תפקידה והשתחררה מצה"ל. היא מודה לאל ולע' שהיתה לצידה לאורך המלחמה. "סגן ע' היא השותפה שלי. היו נקודות קשות מאוד במלחמה הזאת, ואני כל כך שמחה שהיא היתה לצדי. חשוב שההורים שלה ידעו כמה שהיא תותחית, שיקראו את הכתבה הזאת כי היא לא מספרת כלום בבית". היא צוחקת.